עו"ד רן תגר. "השימוש הנרחב במעצרים, שרובם המכריע אינו מוביל לכתבי אישום, מעיד על שימוש לרעה בכוח המשטרתי ועל פגיעה בזכויות האזרח". צילום: איל תגר
בעקבות מעצרן של שלוש הנשים שהניחו תמונות חטופים בבית כנסת בהרצליה, עולות שאלות נוקבות על גבולות המחאה הלגיטימית וסמכויות המשטרה בעת הפגנות. כדי להבין יותר מה הן זכויות משתתפי הפגנות ומחאות פוליטיות, פנינו אל עורך הדין שלהן, עורך הדין הפלילי רן תגר, המתמחה במגוון עבירות פליליות מחקירות ועד ערעורים, כדי שיסביר האם אישום בגין התפרצות הוא חוקי במקרה הזה, מה פשר השימוש באזיקים בידיים וברגליים והאם זה הכרחי, ולמה הוא מציע למפגינים להביא איתם נשק לכל הפגנה.
עו"ד תגר, בהתייחס למקרה של תושבות הרצליה שהניחו תמונות חטופים בבית כנסת ונעצרו, עולות שאלות משפטיות מהותיות לגבי תקפות החשדות המיוחסים להן. למשל, באיזו עילה הן נעצרו?
"החשד הראשוני להתפרצות נראה בלתי מבוסס מבחינה משפטית. יסודות העבירה של התפרצות מחייבים כניסה בכוח או באמצעים אחרים שאינם חוקיים. כיוון שהוכח שהנשים נכנסו דרך דלת פתוחה, היסוד הפיזי של העבירה אינו יכול להתקיים.
"לאחר מכן, שינוי החשד להסגת גבול וקשירת קשר לעוון - גם הוא מעורר קשיים משפטיים. בית כנסת נחשב למקום ציבורי ואינו דורש הזמנה מיוחדת לכניסה. יתרה מכך, אם המוסד ממומן מכספי ציבור, הדבר מחזק את הטענה כי מדובר במרחב ציבורי הפתוח לציבור הרחב.
"לאור זאת, נראה כי החשדות המיוחסים לנשים אינם עומדים על בסיס משפטי איתן. סביר להניח כי כאשר התיק יועבר לבחינת הפרקליטות, הוא ככל הנראה ייסגר מחוסר אשמה, בהתחשב בנסיבות המקרה ובמניע ההומניטרי שעמד מאחורי הפעולה".
מה הם הגבולות החוקיים למעצר מפגינים ובאילו נסיבות רשאית המשטרה לעצור משתתפים במחאה?
"חשוב להבין את ההיררכיה של העבירות בחוק הישראלי. הן מתחלקות לשלושה סוגים מבחינת חומרה: חטא (עד שלושה חודשי מאסר), עוון (משלושה חודשים עד שלוש שנות מאסר) ופשע (מעל שלוש שנות מאסר). שוטר רשאי לעצור אם נעברת לנגד עיניו עבירה בת מעצר מסוג עוון או פשע.
"העבירה הנטענת התרחשה ביום חמישי בשעה 18:00, ואילו המעצרים בוצעו למחרת ביום שישי בשעה 13:00 - פער זמנים משמעותי המעלה שאלות לגבי הדחיפות והצורך במעצר מיידי"
"במקרה של הפגנות, המשטרה לעתים קרובות מדי משתמשת בסעיפים כלליים כמו 'הפרת הסדר הציבורי' כדי לבצע מעצרים. אולם, חשוב לזכור שעצם ההשתתפות בהפגנה אינה מהווה עילה למעצר. המעצר צריך להיות מבוסס על חשד סביר לביצוע עבירה ספציפית ומשמעותית".
עו"ד תגר מסביר כי במסגרת החוק הישראלי, קיימות שתי סיטואציות עיקריות המאפשרות מעצר חוקי:
מעצר על פי צו שופט – "זוהי הדרך המועדפת מבחינה משפטית, המחייבת בחינה שיפוטית מקדימה של הצורך במעצר".
מעצר ללא צו על ידי שוטר - "אפשרות זו מוגבלת למספר מצבים ספציפיים: א. כאשר העבירה מתבצעת לנגד עיני השוטר; ב. בסמיכות זמנים קרובה לביצוע העבירה; ג. במקרים של עבירות חמורות כגון אלימות, עבירות מין או סחר בסמים".
לדבריו, בנוגע למקרה הנדון, נראה כי אף אחד מהתנאים הללו לא התקיים. "העבירה הנטענת התרחשה ביום חמישי בשעה 18:00, ואילו המעצרים בוצעו למחרת ביום שישי בשעה 13:00 - פער זמנים משמעותי המעלה שאלות לגבי הדחיפות והצורך במעצר מיידי. יתרה מזאת, העובדה שהמשטרה לא פנתה לבית המשפט לקבלת צו מעצר, למרות שהיה די זמן לעשות זאת, מעוררת תהיות נוספות. ייתכן שהדבר נבע מהיעדר ראיות מספיקות או חשד סביר לביצוע עבירה המצדיקה מעצר.
"שוטר רשאי לבצע מעצר מיידי רק במקרה של עבירות מסוג עוון או פשע המתבצעות לנגד עיניו. לאור כל זאת, עולה חשש לשימוש לא ראוי בסמכות המעצר במקרה זה. העובדה שהמחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) פתחה בבדיקת האירוע מדגישה את הצורך בבחינה מעמיקה של נסיבות המעצר ותקינותו החוקית".
מה לגבי איזוק הנשים שנעצרו - האם זה תקין?
"בהתייחס למקרה של שלוש הנשים שנעצרו, ניתן לטעון כי השימוש באזיקים היה בלתי מידתי ואף מהווה פגיעה בכבודן. השימוש באמצעי ריסון כגון אזיקים צריך להיות מוצדק על בסיס הערכת סיכון אינדיבידואלית ולא כפרקטיקה שגרתית.
"במקרה זה, לא נראה כי התקיימו הקריטריונים המצדיקים שימוש באזיקים. לעומת זאת, במקרים של עבירות אלימות, כגון תקיפת שוטר, ניתן להבין את הצורך בשימוש באזיקים כאמצעי הגנה והרתעה. אולם, בעבירות קלות יותר כמו הפרת הסדר הציבורי - למשל, חסימת כביש איילון, השימוש הגורף באזיקים מעורר שאלות לגבי מידתיות ונחיצות האמצעי".
"במקרים של הפגנות שלוות, כאשר אין אינדיקציה לאלימות או התנגדות למעצר, השימוש באזיקים הוא לרוב מיותר ועלול להיחשב כהפרה של זכויות האדם הבסיסיות של המפגינים"
עו"ד תגר מבקש לציין כי השימוש באזיקים עלול להוות השפלה ופגיעה בכבוד האדם, במיוחד כאשר מדובר בעצורים שאינם מהווים סיכון ממשי. "על רשויות אכיפת החוק לשקול בקפידה את הצורך בשימוש באמצעי ריסון ולהימנע משימוש אוטומטי בהם ללא הצדקה מספקת", הוא מדגיש.
האם השימוש באזיקים בידיים וברגליים במהלך מעצר מפגינים עומד בקנה אחד עם החוק הישראלי?
"השימוש באזיקים במהלך מעצר הוא נושא רגיש ומורכב. מבחינה חוקית, השימוש באזיקים צריך להיות מידתי ומוצדק בנסיבות העניין. במקרה של מפגינים, ובמיוחד כאשר מדובר באנשים שאינם מהווים סכנה ממשית או אין חשש להימלטותם, השימוש באזיקים עלול להיחשב כמופרז ומשפיל.
"לצערי, ראינו מקרים רבים בהם נעשה שימוש לא מוצדק באזיקים. גם במקרה של שלוש הנשים שהניחו תמונות חטופים בבית כנסת לא היתה שום הצדקה לאזוק אותן בידיים וברגליים. זו היתה פעולה משפילה ומיותרת לחלוטין.
"השימוש באזיקים צריך להתבסס על הערכת מסוכנות אינדיבידואלית ולא כפרקטיקה גורפת. במקרים של הפגנות שלוות, כאשר אין אינדיקציה לאלימות או התנגדות למעצר, השימוש באזיקים הוא לרוב מיותר ועלול להיחשב כהפרה של זכויות האדם הבסיסיות של המפגינים".
האם יש בידך הערכה ליחס בין מספר המעצרים שבוצעו במהלך ההפגנות לבין מספר כתבי האישום שהוגשו בפועל?
"הנתונים בנושא זה מדאיגים מאוד. מתחילת ינואר 2023 נרשמו כ-1,840 מעצרים במהלך הפגנות. מתוך מעצרים אלה, הוגשו רק 25 כתבי אישום. זהו אחוז מזערי של פחות מ-1.5% מהמעצרים שהובילו לכתבי אישום. נתונים אלה מעלים שאלות קשות לגבי מדיניות המעצרים והאכיפה של המשטרה. הפער העצום בין מספר המעצרים לבין מספר כתבי האישום מצביע על כך שרוב המעצרים היו, ככל הנראה, לא מוצדקים מבחינה משפטית.
"לדעתי, הסיבה לפער הזה נעוצה במדיניות של המשטרה, שנראית כמכוונת יותר להרתעה ודיכוי של מפגינים מאשר לאכיפת חוק אמיתית. זוהי התנהלות בעייתית מאוד, שעלולה להיחשב כרדיפה פוליטית ופגיעה בחופש הביטוי והמחאה. חשוב להדגיש שמעצר הוא כלי קיצוני שצריך להיות מופעל רק במקרים הכרחיים. השימוש הנרחב במעצרים, כאשר רובם המכריע אינו מוביל לכתבי אישום, מעיד על שימוש לרעה בכוח המשטרתי ועל פגיעה בזכויות האזרח".
איך אתה מסביר את זה ריבוי המעצרים הבלתי מוצדקים?
"ההסבר הוא משטרה פוליטית שמבצעת רדיפה פוליטית ומבצעת מעצרים פוליטיים, הכל בהוראת השר הכושל איתמר בן גביר וקצינים בכירים שסרים למרותו ומנסים למצוא חן בעיניו, עוברים על החוק ורומסים זכויות בסיסיות של אזרחים כדי למצוא חן. זה ההסבר היחיד ואין שום סיבה אחרת".
וזה לא מייצר איזשהו עומס על המערכת?
"נראה לך שזה מעניין את המשטרה? הם רוצים לספק את השר מה אכפת להם שבית משפט עכשיו צריך לבוא ולדון בעניינם של 30 אנשים, אחד אחרי השני ולשחרר את כולם בלי תנאים, למרות שביקשו שלושה ימי מעצר על כולם. כמעט את כולם שחררו לי בלי תנאים לפני שבועיים".
בוא נדבר על זה שאתה הצעת להביא אקדחים להפגנות
"בהתייחס לסוגיית הבאת אמצעי הגנה עצמית להפגנות, חשוב להדגיש כי המלצה זו נובעת מתפיסה של כשל מערכתי באכיפת החוק ובהגנה על מפגינים. קיימת הזנחה מתמשכת מצד המשטרה בטיפול באלימות כלפי מפגינים, בעיקר מצד קבוצות מתנגדות. לאור זאת, עולה הצורך בהגנה עצמית כמוצא אחרון.
"מתחילת ינואר 2023 נרשמו כ-1,840 מעצרים במהלך הפגנות. מתוך מעצרים אלה, הוגשו רק 25 כתבי אישום. זהו אחוז מזערי של פחות מ-1.5% מהמעצרים שהובילו לכתבי אישום. נתונים אלה מעלים שאלות קשות לגבי מדיניות המעצרים והאכיפה של המשטרה"
"ההמלצה לשקול נשיאת אמצעי הגנה חוקיים, כגון אמצעי הגנה אישיים או כלי נשק מורשים, נועדה לספק למפגינים אפשרות להגן על עצמם במצבי קיצון. חשוב להדגיש כי אין הכוונה לעודד עימותים או שימוש בכוח שלא לצורך - השימוש באמצעי הגנה צריך להיות בהתאם לחוק ורק במקרים של סכנה מיידית לשלומו של המפגין. מטרת ההמלצה היא להרתיע התנהגות אלימה ולספק הגנה במקרה הצורך, ולא ליצור אסקלציה או עימותים.
"חשוב לציין כי הפתרון האידיאלי הוא שיפור תפקוד המשטרה בהגנה על כלל המפגינים ואכיפת החוק כלפי גורמים אלימים. עם זאת, במצב הנוכחי, ההמלצה נובעת מתפיסה של צורך בהגנה עצמית כאמצעי אחרון להבטחת חופש הביטוי והמחאה".
יש איזו הבחנה משפטית בין מעצר של מפגינים צעירים לבין מעצר של מפגינים מבוגרים או פנסיונרים?
"מבחינה חוקית פורמלית, אין הבחנה רשמית בין מעצר של מפגינים צעירים לעומת מבוגרים או פנסיונרים. החוק אינו מבדיל בין קבוצות גיל שונות כאשר מדובר בסמכויות מעצר. עם זאת, מצופה כי המשטרה תפעיל שיקול דעת ותתחשב בגורמים כמו גיל ומצב בריאותי בעת קבלת החלטות על מעצר וטיפול בעצורים.
"בפרקטיקה, לצערי, לא תמיד ניכרת התחשבות כזו. ראינו מקרים מטרידים של מעצר מפגינים מבוגרים ואף פנסיונרים ללא הצדקה מספקת. למשל, במקרה שטיפלתי בו לפני כחודשיים, שתי נשים, אחת בת 47 והשנייה פנסיונרית, נעצרו ובילו לילה במעצר בגין הבערת צמיג בשולי כביש החוף. זוהי התנהלות בלתי סבירה בעליל.
"בני משפחות החטופים נמצאים במצב רגשי קיצוני ומורכב, ויש להם מניע עמוק ואישי למחאתם. הם חווים טראומה מתמשכת וחרדה יומיומית לגורל יקיריהם. יש הצדקה מוסרית וחברתית להתייחס אליהם בחרדת קודש ולקבל בהבנה את פעולותיהם"
"חשוב להדגיש כי גם אם אין הבחנה משפטית רשמית, יש ציפייה מוסרית וחברתית שהמשטרה תנהג ברגישות יתרה כלפי אוכלוסיות פגיעות יותר, כולל מבוגרים. הימנעות מכך מעידה על חוסר שיקול דעת ואף על שימוש לרעה בכוח המשטרתי. יתרה מזאת, בתי המשפט נוטים להתחשב בגיל ובמצב הבריאותי של עצורים בעת הדיון בהארכת מעצר או בתנאי שחרור. לכן, גם אם המשטרה אינה מבחינה בין הקבוצות, המערכת המשפטית בהחלט מביאה גורמים אלה בחשבון".
אתה מבחין בגישה אחרת כלפי מוחים שהם בני משפחות החטופים?
"אכן, ניכרת גישה שונה באופן משמעותי כלפי בני משפחות של חטופים. המשטרה נוטה להתייחס אליהם ברגישות רבה יותר ולהימנע מעימותים או מעצרים, גם במקרים שבהם מפגינים אחרים היו עלולים להיעצר על פעולות דומות. לדוגמה, אם מפגין 'רגיל' היה מדליק אבוקה או מצייר על הכביש במהלך הפגנה, הוא היה עלול להיעצר בגין שימוש פחזני באש או בגין השחתת פני מקרקעין. לעומת זאת, כאשר בני משפחות של חטופים מבצעים פעולות דומות, המשטרה נוטה להתעלם או להגיב בסובלנות רבה יותר.
"לדעתי, יש מקום להתייחסות מיוחדת זו. בני משפחות החטופים נמצאים במצב רגשי קיצוני ומורכב, ויש להם מניע עמוק ואישי למחאתם. הם חווים טראומה מתמשכת וחרדה יומיומית לגורל יקיריהם. במצב כזה, יש הצדקה מוסרית וחברתית להתייחס אליהם בחרדת קודש ולקבל בהבנה את פעולותיהם.
"עם זאת, חשוב לציין שמבחינה משפטית טהורה, אין הבדל בין מפגינים שונים בפני החוק. ההבחנה נובעת מהפעלת שיקול דעת של המשטרה ומהבנה ציבורית רחבה למצבם הייחודי של בני משפחות החטופים. בסופו של דבר, האיזון בין אכיפת החוק לבין רגישות למצבים אנושיים מורכבים הוא אתגר מתמיד עבור רשויות אכיפת החוק. במקרה של בני משפחות החטופים, נראה כי הכף נוטה לכיוון ההבנה והרגישות, וזו גישה ראויה בנסיבות הקיצוניות הללו".
