שכר טרחת עורך-דין - מורה נבוכים

ישנן מספר דרכים מקובלות ונפוצות לקביעת שכר טרחתם של עורכי-הדין: שיטה אחת היא הסכמה על סכום קבוע כלשהו, אותו ישלם הלקוח לעורך-דינו בגין פעולה משפטית ספציפית, מבלי שהדבר תלוי בתוצאות הטיפול או בכמות העבודה הכרוכה בטיפול בעניין.

רוצים לשאול שאלה? היכנסו לפורום שכר טרחה - יחסי עורך-דין - לקוח

דרך שנייה היא קביעת שכר הטרחה על פי מספר שעות הטיפול של עורך-הדין. כלומר: גובה התשלום יקבע לפי שעות העבודה שהושקעו בפועל לצורך מתן הטיפול המשפטי.
חישוב אחר מוכר כ-"שכר טרחה מותנה" (Contingency Fee) כלומר: שכר הטרחה תלוי בתוצאות הטיפול. בהסכם כזה, מדובר לרוב בשכר טרחה המבוסס על אחוז מסוים מתוך הסכום בו יזכה הלקוח
כתוצאה מהטיפול המשפטי.

דרכים נוספות לחשב את שכר הטרחה יכולות להיות אחוז מסוים משווי העסקה בה מטפל עורך-הדין, תשלום לפי מספר ישיבות בבית- משפט או בהליך גישור/בוררות, שכר על בסיס ריטיינר חודשי/ שנתי ועוד.

על חשיבות הסכם שכר טרחה
שיעורו וגובהו של שכר הטרחה, לפי כל אחת מהשיטות שפורטו, אינו דבר ידוע וקבוע מראש, אלא תלוי במכלול גורמים הנלקחים בחשבון.
בין הגורמים המשפיעים על קביעת גובה התשלום ניתן לציין שיקולים כמו: האם מדובר בלקוח קבוע או חד פעמי?; הכישורים, הוותק ומעמדו של עורך-הדין המטפל; המוניטין שרכש עורך-הדין באותו תחום משפטי; היקף העסקה שבה מדובר; היקף העבודה המשפטית שיש לבצע; מידת מורכבות הטיפול בעניין- טיפול טכני ושיגרתי או
חריג, ייחודי ויצירתי.

עם בחירת דרך החישוב וגובה התשלום, חשוב ביותר שהדברים יהיו מוסדרים וקבועים במסגרת הסכם ברור, כתוב וחתום בידי שני הצדדים, לפני תחילת הטיפול המשפטי.
הניסיון מלמד כי לפעמים נוצר, למרבה הצער, פתח שעשוי להביא למחלוקת בין עורכי-הדין ללקוחותיהם. כך קורה, שאלו שאמורים לפעול יחדיו, בידיים שלובות ובאינטרס משותף, הופכים לנצים ואף ליריבים משפטיים של ממש, הכל סביב סוגיית שכר הטרחה.
הדבר נובע, בין היתר, מכך שבהעדר הסכם שכר טרחה כתוב וחתום, מתעוררות מחלוקות לגבי מהותו של הסיכום שנערך בין הצדדים, כאשר כל צד נאמן לאמת הידועה והמוכרת לו בנוגע לתשלום המוסכם.

במקרים אחרים, הצדדים לא מסכמים כלל מה יהיה אופן וגובה התשלום, לא בכתב ולא בעל פה, ורק בסיומה או במהלכה של העבודה המשותפת מציג עורך-הדין בפני הלקוח את דרישתו הכספית. אלא שאז, קורה לעיתים שדרישה זו נראית ללקוח כמופרזת, ומכאן הדרך לסכסוך משפטי בין הצדדים, קצרה.

מחלוקות בנושא שכר טרחה
דוגמה למחלוקת שכזו ניתן לראות בנושא דיני הנזיקין. בתיק כזה, הלקוח מקבל בדרך-כלל בסופו של ההליך המשפטי סוגים שונים של קצבאות וכספי פיצויים מן המוסד לביטוח לאומי ו/או מחברות הביטוח.
במקרים אלו (במידה שהדבר לא סוכם מראש ובכתב) מתעוררת מחלוקת בין עורך-הדין ללקוחו הן בדבר השאלה מהו האחוז מתוך הקצבאות אותו רשאי עורך-הדין ליטול לעצמו כשכר טרחה, והן לגבי השאלה מתוך אילו מהקצבאות השונות - רשאי "לגזור" את שכרו.

דוגמה נוספת ושכיחה למחלוקת בין לקוח לעורך-דין מצויה במסגרת הליכי הגירושין. בהליכים מעין אלו, נקבע על פי רוב סכום קבוע כלשהו בעבור הטיפול בתיק. במקרים רבים מסתיים הטיפול המשפטי כבר בשלב הראשוני יחסית (לאחר הגשת תביעות ובקשות לסעדים זמניים). אצל לקוחות רבים נוצרת הציפייה לפיה הטיפול
המשפטי הקצר משמעו גם שכר טרחה מופחת. פער ציפיות מעין זה, אשר הופך למחלוקת משפטית, ניתן למנוע בנקל על ידי הסכם שכר טרחה, המסדיר מראש גם אפשרות של סיום מהיר של ההליכים.

אלו הם פני הדברים גם במקרים של עסקאות נדל"ן. הלקוחות סבורים לעתים שמדובר בהעברה טכנית של רישום בטאבו או בדיקה פשוטה של חוזה קבלן. כשבסוף הטיפול מקבל הלקוח דרישת שכר טרחה בשיעור המקובל של 1% - 1.5% משווי הנכס שעניינו טופל, הוא מופתע לגלות שהתשלום מגיע לאלפי ואף עשרות אלפי שקלים.

כמובן, שפער ציפיות מהותי מעין זה מוביל במהרה לסכסוך בנוגע לסוגיית שכר הטרחה.
לטובת שני הצדדים אין ספק שהדרך הבטוחה המאפשרת לצמצם באופן מהותי את אותו פתח שעשוי להפוך מערכת יחסים כל כך ייחודית שבין עורך-דין ללקוחו למערכת משפטית של נצים ה"מתקוטטים" על גובה שכר הטרחה, היא לסכם הכל מראש.
יש לדאוג, טרם תחילת הטיפול המשפטי, להסדיר את סוגיית שכר הטרחה במסגרת הסכם ברור, אשר ייחתם על ידי שני הצדדים.

הסכם זה פועל לטובת שני הצדדים. הסכמה ברורה שומרת גם על האינטרס של עורך-הדין המבקש לקבל שכר ראוי בגין פועלו, וגם על עניינו של הלקוח שזכאי לדעת מראש את עלות הייצוג המשפטי שהוא מקבל. הסכם זה מונע מהלקוח הפתעות לא נעימות ומאפשר לו לעבוד בשיתוף פעולה עם עורך-דינו מבלי להפכו ליריב משפטי.

* עו"ד אור גל-און עוסק בתחום המעמד האישי, דיני משפחה וירושה, ליטיגציה אזרחית וסוגיות שכר טרחה. חבר ועדת שכר טרחה של לשכת עורכי-הדין ומנהל פורום שכר טרחה - יחסי עורך-דין - לקוח בפורטל משפטי.