מחיקת רישום פלילי מתקופת הצבא
שאלה: מדובר במחיקת רישום פלילי לצורך קבלת תעודת יושר מהמשטרה. איך אפשר לבטל או למחוק רישום פלילי מלפני כמעט שש שנים בצבא על שימוש בסמים?
תשובה: הסמכות למחוק רישום פלילי או לקצר את תקופתו, נתונה בידי נשיא המדינה. האמור הינו גם לגבי מחיקת רישום פלילי שבוצע עקב הרשעה בבית דין צבאי. חייל המעוניין בביצוע מחיקת רישום פלילי, נדרש להגיש לנשיא המדינה בקשת חנינה מנומקת היטב (שהינה בעצם בקשה למחיקת רישום פלילי). העתק מבקשה זו יועבר גם לרמ"ד חנינות בפרקליטות הצבאית. מדור חנינות ועיון בעונש (ולעיתים גם גורמי צבא נוספים) יעביר אל נשיא המדינה המלצה בעניינו של החייל, ועל פיה ייתן הנשיא את החלטתו אם לבצע מחיקת רישום פלילי.
בקשה למחיקת רישום פלילי צריכה להיות מנומקת ומנוסחת ללא דופי, תוך התייחסות לכל פרט העשוי לסייע בקבלתה. בקשה כזו צריכה להתבצע תוך ייעוץ וליווי של עורך דין מנוסה. כאשר מדובר בבקשת מחיקת רישום פלילי בעקבות הרשעת בית דין צבאי, חשוב מאוד להסתייע בעורך דין המצוי בעבירות צבאיות ובכל ההליך הנלווה אליהם במסגרת הצבאית. הניסיון מוכיח כי בקשות שנערכו ע"י עורך דין מיומן, הן בעלות סיכוי גבוה יותר להביא למחיקת הרישום הפלילי.
גם אתם רוצים לשאול שאלה? היכנסו לפורום דיני צבא
הטרדה מינית בצבא
שאלה: ידידה שלי משרתת בצה"ל. לפני כמה זמן היא סיפרה לי שאחד החיילים (לא מפקד שלה) זרק לה פה ושם רמיזות מיניות, ואפילו ניסה לגעת בה.
היא לא רצתה לעורר מהומה, לא הרגישה בנוח ולא סיפרה לאף אחד.
כעת היא כן שוקלת להתלונן עליו, כי העבודה איתו בצוות ממש לא נעימה לה ובעייתית מבחינתה.
למי היא צריכה להתלונן? האם היא תוכל לשמור על אנונימיות? מה יכולים לעשות לאותו חייל?
תשובה: עבירות של הטרדה מינית בצה"ל מטופלות באופן דיסקרטי ככל הניתן. חיילות אשר מוצאות עצמן קורבן להטרדה מינית ברמה כזו או אחרת מקבלות סיוע מגורמי הצבא במספר דרכים כאשר העיקריות הן אנונימיות ככל הניתן על-דרך של אי-חשיפת שם המתלוננת בהליכים (גם פליליים אם יהיו - בד"כ יופיע בראשי תיבות בלבד)ושינוי תפקיד\בסיס במידת הצורך.
התלונה יכולה להיות מוגשת למספר גורמים, קצינת נשים שביחידה, בפני מצ"ח, מפקד (רצוי קצין) המחויב להפנותה לגורם המתאים ביחידה, גורמי יוהל"ן וגורמים נוספים.
לגבי מה יקרה לאותו חייל אין לי די מידע בפנייה בכדי לענו אך הוא יכול למצוא את עצמו בחקירה של מצ"ח או קצין בודק ואולי ינקטו נגדו הליכים משמעתיים או פליליים והכל בהתאם לחומרת המעשים שננקטו כנגד המתלוננת וכן בהתאם להחלטת הגורמים המוסמכים לעניין זה בפרקליטות הצבאית.
שימוש בסמים
שאלה: אחייני נעצר בגין שימוש בסמים. זוהי עבירה ראשונה. הייתי רוצה לדעת מהו העונש המירבי בגין עבירה זו. עלי לציין כי לא נמצאו עליו ציוד או חומר.
תשובה: לא אוכל לתת לך תשובה קונקרטית והערכה מתאימה לגבי מצבו של אחיינך - זאת כיון שחסר לי מידע רב אודות המיוחס לו.
שימוש בסמים זו עבירה שבמערכת הצבאית מייחסים לה חומרה גדולה הרבה יותר מאשר במערכת ה"אזרחית" - שם תיקים כדוגמת אלה נסגרים בעילה של "חוסר עניין לציבור". בצבא - לא כך הם פני הדברים, חיילים העושים שימוש בסמים במהלך השירות הצבאי צפויים לענישה של ממש.
העונש הקבוע בחוק לעבירה של שימוש בשנים הינו עד שלוש שנות מאסר ועל כן זה הוא העונש המקסימלי בגין עבירה של שימוש בסמים.
בפועל הענישה אינה כה מחמירה אך בהתאם למספר השימושים, נסיבות מבית ואופן ורמת הייצוג רמת הענישה יכולה להשתנות באופן משמעותי.
נפקדות מהצבא
שאלה: איך אני יכול להסגיר את עצמי ולא להישפט על הנפקדות (14 ימים)?
תשובה: עבירת היעדר מן השירות שלא ברשות (המוכרת גם כנפקדות, עריקות או השתמטות) קובעת כי חייל מסיים את היעדרותו כאשר הוא מתייצב בפני שלטונות צה"ל המוסמכים לכך - דהיינו בסיס משטרה צבאית (או בסיס כליאה צבאי) או מפקדיו.
באם הינך נפקד לתקופה של 14 ימים בלבד סביר להניח שתשפט על-ידי מפקד ביחידתך במסגרת הליך של דין משמעתי.
ברובם ההיעדרויות אתה צפוי לעמוד למשפט בבית דין צבאי ולחילופין לדיון משמעתי בפני קצין שיפוט צבאי.
רק במקרים חריגים ביותר - למשל מקרים של מצב נפשי קשה או מקרים קיצוניים אחרים - ניתן לפנות בבקשה שלא תעמוד למשפט אך בכל מקרה ראוי לעשות זאת בהקדם וטרם חולף זמן רב להיעדרותך.
דין משמעתי
שאלה: רציתי לדעת לאילו גורמים אזרחיים מועבר הגיליון ההתנהגותי של חייל? (כלומר משפט של דין משמעתי ).
תשובה: גיליון התנהגות (נגררת תלונות) של חייל\ת לא מועבר למוסדות אזרחיים.
המידע מצוי בתרשומת הצה"לית בלבד ויש לחלק ממשרדי הממשלה גישה למידע זה (בעקרון מדובר בגופים מסויימים תחת משרד הביטחון, משרד החוץ ומשרד ראש הממשלה).
המידע לא עובר למשטרת ישראל או למשרד הפנים.
לגבי גופים אזרחיים פר-אקסלנס - הם אינם זכאים לקבל את המידע מהצבא.
