ראש הממשלה בנימין נתניהו הוצב כמטרה להתנקשות. צילום: שאטרסטוק
במבצע משולב של שירות הביטחון הכללי ומשטרת ישראל, נעצר לאחרונה מוטי ממן, תושב אשקלון בן 73, החשוד בפרשת ריגול חמורה. הנאשם, שהוברח פעמיים לאיראן, מואשם בקשירת קשר עם גורמי מודיעין איראניים לביצוע פעולות טרור בישראל, כולל תכנון התנקשות בראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון יואב גלנט וראש השב"כ רונן בר.
מטורקיה לאיראן: המסע שהוביל לפרשת הריגול
הסיפור המטלטל מתחיל באפריל, כאשר הנאשם מוטי ממן, איש עסקים ישראלי, הסכים להיפגש עם "איש עסקים עשיר" מאיראן בשם אדי. המפגש, שתווך על ידי גורמים טורקיים, התקיים תחילה בטורקיה. אולם, כשהתברר כי אדי אינו יכול לצאת מאיראן, הנאשם הוברח דרך מעבר גבול יבשתי לתוך איראן.
בביתו של אדי באיראן, הנאשם נפגש עם גורמים נוספים, כולל אדם בשם חאג'ה, שהוצג כפעיל מטעם מנגנוני הביטחון האיראניים. במהלך הפגישה, הוצע לנאשם לבצע משימות בטחוניות שונות בישראל, כולל העברת כספים, צילום מקומות הומי אדם ואיום על אזרחים ישראלים אחרים המופעלים מטעם המשטר האיראני.
מנתניהו ועד בנט: רשימת היעדים של המודיעין האיראני
בחודש אוגוסט, הנאשם נכנס שוב לאיראן, הפעם כאשר הוא מוחבא בתוך קבינה של משאית. במהלך ביקור זה, הדיונים עם גורמי המודיעין האיראניים הפכו למסוכנים יותר. הנאשם התבקש לקדם פיגועי התנקשות בראש הממשלה נתניהו, שר הביטחון גלנט ובראש השב"כ בר.
גורמי המודיעין האיראניים אף בחנו אפשרות להתנקש באישים בכירים נוספים, כמו ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט, כל זאת כנקמה על חיסולו של איסמעיל הנייה באיראן ביולי 2024, אירוע שיוחס לישראל. הנאשם נתבקש גם לבחון אפשרויות נוספות, כגון הטמנת כספים בישראל, איתור גורמים רוסיים ואמריקאיים לחיסול מתנגדי המשטר האיראני באירופה ובארה"ב וגיוס איש מוסד כ"סוכן כפול".
בין בצע כסף לבגידה: ההיבט המשפטי של הפרשה
פרקליטות המדינה הגישה כתב אישום חמור נגד הנאשם לבית המשפט המחוזי בבאר שבע. כתב האישום מייחס לו עבירות של מגע עם סוכן חוץ וכניסה למדינת אויב ללא היתר, עבירות הנחשבות לפגיעה חמורה בביטחון המדינה.
הפרשה מעלה שאלות משפטיות מורכבות. הנאשם טען כי מניעיו היו כלכליים בלבד ואף דרש תשלום מקדמה של מיליון דולר. זה מעלה את השאלה כיצד כוונה כלכלית משפיעה על חומרת העבירה. כתב האישום מתמקד בעצם המגע עם גורמי אויב והדיונים על פעולות טרור, ולא בביצוע בפועל, ונשאלת השאלה מהו הגבול המשפטי בין תכנון לביצוע בעבירות בטחוניות. יש לציין כי הנאשם שיתף פעולה עם החוקרים ואמר "מזל שעצרתם אותי בזמן". נותר לראות כיצד הדבר ישפיע זה על ההליך המשפטי.
"טעות בשיקול הדעת": קו ההגנה של הנאשם
החקירה של האזרח הישראלי המעורב בפרשה חשפה פרטים מרתקים על שיטות הפעולה של המודיעין האיראני. הנחקר, שהביע תחושת הקלה עם מעצרו וטען כי מצא עצמו במצב מסובך ממנו לא ידע כיצד להיחלץ, סיפק מידע מפורט על האירועים שהובילו למעורבותו בפרשה.
לפי עדותו, הפרשה החלה במה שנחזה כהזדמנות עסקית תמימה בתחום המזון, עם דגש על סחר בתבלינים איכותיים מאיראן. אולם, התברר כי מדובר היה בתחבולה מתוחכמת לגיוסו. הנחקר תיאר כיצד הגורמים האיראניים הציעו תגמול כספי משמעותי בתמורה למידע בטחוני. הוא הודה כי ביצע מספר משימות, כולל תיעוד אתרים אסטרטגיים, עבורן קיבל תשלום.
נקודת מפנה בחקירה היתה כאשר נחשפו תכניות ההתנקשות. הנחקר טען כי דחה את ההצעה לפגוע בראש הממשלה נתניהו, בטענה שהאבטחה סביבו הדוקה מדי. עם זאת, הוא חשף כי הגורמים האיראניים קשרו את פעולותיהם לאירועים אקטואליים, כגון חיסולו של איסמעיל הנייה. לפי עדותו, הגורמים האיראניים הציגו את הפעולות כאמצעי למניעת מתקפת טילים על ישראל.
עורך דינו של הנאשם, עו"ד אייל בסרגליק, מסר לגורמים שונים בתקשורת כי טרם נחשף לחומר החקירה המלא. הוא הדגיש כי מדובר באדם שסייע בעבר רבות לשירותי הביטחון בישראל וכי ילדיו משרתים בכוחות הביטחון. לדברי עורך הדין, הנאשם "טעה בשיקול הדעת" במסגרת עסקיו.
הדים בקהילת הביטחון: תגובת השב"כ לפרשה
גורם בכיר בשב"כ הגדיר בתקשורת את הפרשה כ"חמורה ביותר" והדגיש כי היא מהווה דוגמה למאמצים של גורמי המודיעין האיראניים לגייס אזרחים ישראלים לטובת פעילויות טרור בישראל. הוא הוסיף כי ההערכה היא שהאיראנים ימשיכו במאמציהם לגיוס מופעלים בישראל, תוך פנייה גם לגורמים בעלי רקע פלילי.
הגורם הבכיר הדגיש את חומרת העניין, במיוחד לאור העובדה שמדינת ישראל מצויה במלחמה במספר גזרות. הוא ציין כי שיתוף פעולה של ישראלים עם גורמים איראניים בעת מלחמה מהווה עבירה בטחונית חמורה, גם כאשר המניע לקיום המגע הוא פלילי או עסקי.
