חלפה שנה מאז אירועי השבעה באוקטובר ואנו מציינים שנה למלחמה שלצד האתגר הבטחוני הביאה עימה שורה ארוכה של אתגרים משפטיים בתחומים שונים, מדיני עבודה, דרך נזיקין ופיצויים, צרכנות, גיוס ומילואים ועד למשפט בינלאומי.
בימים הראשונים למלחמה עלו שאלות דחופות בנוגע לזכויות עובדים. מעסיקים ועובדים כאחד חיפשו הבהרות לגבי זכויותיהם בתקופת חירום, כולל סוגיות הנוגעות למגויסי מילואים ולמפונים מבתיהם. במקביל, עסקים רבים נקלעו למצוקה עקב סגירות כפויות וירידה בהכנסות, מה שהוביל לדיונים משפטיים על פיצויים ותמיכה ממשלתית.
ככל שהמלחמה התארכה כך התרחב מעגל הסוגיות המשפטיות. נושאים כמו הוצאת רשיונות נשק בהליך מזורז והשפעת המצב הבטחוני על חוזים קיימים הפכו לנושאי דיון מרכזיים. סוגיות אתיות מורכבות, כגון שאיבת זרע מחללים, העלו שאלות משפטיות ואתיות כבדות משקל. נושא גיוס החרדים עלה שוב לכותרות והוא מעורר דיונים סוערים על שוויון בנטל ועל מקומה של הקהילה החרדית בחברה הישראלית. מומחים משפטיים ופוליטיים נדרשו לנושא בניסיון לגשר על הפערים בין הצרכים הבטחוניים לבין הרגישויות החברתיות.
מהזירה הלאומית לזירה הבינלאומית
גם סוגיית פשעי המלחמה היתה למוקד דיון משפטי מורכב. דיווחים על פשעי מין של מחבלי החמאס הובילו לבחינה מעמיקה של אפשרויות האכיפה הבינלאומית. במקביל, נבחנו סוגיות של צווי מעצר בינלאומיים והשלכותיהם על מנהיגים ובכירים. בנוסף עקבנו בדריכות אחרי ההתפתחויות בבית הדין הבינלאומי בהאג, תוך ניסיון להבין את השלכותיהן על ישראל. במקביל, נבחנה האפשרות של הגשת תביעה נגד איראן בגין תמיכתה בטרור.
מדירוג האשראי של ישראל, דרך הארכת שירות החובה, זכויות נפגעי הלם קרב, מאבק משפחות החטופים ופיצויים לנפגעי מסיבת נובה ועד גל ביטולי הטיסות, ניכר כי המלחמה השפיעה על כל תחום בחיי האזרחים והמדינה. לאורך כל השנה האחרונה מערכת המשפט הישראלית נדרשה לגמישות וליצירתיות בהתמודדות עם האתגרים שעלו בשטח והגיעו עד לזירה הבינלאומית. המלחמה יצרה מציאות משפטית חדשה שדרשה פתרונות מורכבים ומהירים. שנה מתחילת מלחמת חרבות ברזל, חזרנו לסוגיות משפטיות עיקריות שאיתן התמודדה ועדיין מתמודדת מדינת ישראל, מה הם הפתרונות ומה עדיין דורש מענה משפטי.
פיצויים לנפגעי השבעה באוקטובר
באפריל השנה הקים שר האוצר ועדה ציבורית בראשותו של פרופ' אביעד הכהן, נשיא המרכז האקדמי שערי מדע ומשפט, כדי שתסייע למשרד האוצר לגבש מתווה פיצויים לקבוצות שונות של נפגעים מאירועי השבעה באוקטובר. המלצות הועדה נתקלו בביקורת רחבה מצד הזכאים לפיצוי בטענה שהפיצוי אינו מספק ולא מביא בחשבון את הצרכים המורכבים של הנפגעים. בעקבות המלצות הוועדה אישרה לאחרונה הממשלה מתן פיצוי בהיקף של מיליארד שקל למי שנפגע בעקבות אירועי השבעה באוקטובר.
בנוסף, דחה בית המשפט את בקשתה של המדינה למחוק את תביעת הנזיקין של נפגעי פסטיבל הנובה לפיצוי בגובה 200 מיליון שקל שהוגשה בינואר השנה, והטיל על המדינה להשיב לתביעה עד אמצע פברואר 2025.
החדשות הטובות (יחסית): בימים אלה הכירה המדינה בכ- 100 אלף נפגעי השבעה באוקטובר כזכאים לתשלום של מענק חד פעמי אוטומטי על בסיס מיקום גאוגרפי וקירבה משפחתית, ללא צורך לפנות לביטוח הלאומי לשם קביעת אחוזי נכות. יש לציין שסכום הפיצוי יהיה נמוך יחסית ולא יינתן למי שמעוניין לקבל אחוזי נכות מביטוח לאומי.
פיצויים לעסקים
חוק מס רכוש וקרן פיצויים תשכ"א 1961 ותקנות מס רכוש מתייחסים למתן פיצויים על נזקים כספיים שנגרמו לעסק עקב פעולות איבה, במצבים בהם נגרם נזק ישיר לרכוש, או נזק עקיף כגון אובדן הכנסות. עם התמשכות הלחימה והרחבתה לזירה הצפונית גיבשה רשות המיסים קריטריונים בהתאם להתפתחויות.
באוגוסט האחרון אישרה ועדת הכספים של הכנסת את תקנות קרן הפיצויים של מס רכוש והרחיבה אותן עבור החודשים מאי-אוגוסט 2024. התקנות מעניקות פיצוי מלא לכל העסקים ביישובי הצפון בגין נזקים שנגרמו להם בעקבות המלחמה, כאשר יישובים שנמצאים בקו העימות, גם אלה שפונו וגם אלה שלא, זכאים לפיצוי מלא.
בעלי העסקים שנפגעו יכולים להגיש תביעה לפיצוי באחד משלושה מסלולים. "המסלול הירוק" מתייחס לכל העסקים במדינה, על פיו בעל עסק עם מחזור של 12 אלף שקל עד 400 מיליון שקל שיוכיח שהיתה לו ירידת במחזור של לפחות 25% בתקופת המלחמה ביחס לשנה שקדמה לה, יוכל לקבל פיצוי עד לגובה של בין 600 אלף ל-1.2 מיליון שקל. "המסלול האדום" מיועד רק ליישובי קו העימות בדרום ובצפון שנפגעו כתוצאה מהמלחמה ולא קיימת בו תקרת פיצוי, אך על בעלי העסקים להוכיח נזק עקיף ולהגיש בקשה שתיבדק על ידי רשות המיסים.
המסלול השלישי נקרא "מסלול מחזורים", שהפיצוי בו ניתן בהתאם לירידה במחזור ההכנסות בתקופה שבין יולי-אוגוסט 2023 ליולי-אוגוסט 2024. חשוב לציין שבעלי עסקים יוכלו לבחור להגיש תביעה רק באמצעות אחד ממסלולי הפיצוי.
דירוג האשראי של ישראל
יוקר המחיה בישראל רק הולך ועולה וכולנו מרגישים את זה היטב בכיס. הסיבה העיקרית לגל ההתייקרויות היא הורדת דירוג האשראי של מדינת ישראל בשל המצב הבטחוני וחוסר היציבות הפוליטית. בפברואר השנה הורידה סוכנות דירוג האשראי מודי'ס את דירוג האשראי של ישראל ושינתה את התחזית לשלילית. המהלך של מודי'ס היווה רק את שריקת הפתיחה לסדרת הורדות דירוג אשראי של ישראל, כאשר באפריל עשתה זאת גם סוכנות דירוג האשראי S&P ובאוגוסט עשתה זאת גם סוכנות דירוג האשראי פיץ'.
אילוסטרציה: שאטרסטוק
בסוף חודש ספטמבר האחרון דירוג האשראי של ישראל ירד שוב באופן משמעותי, כאשר חברת הדירוג הבינלאומית מודי'ס הודיעה על הורדת דירוג האשראי בשתי רמות מרמת A2 ל-Baa1 והציגה דו"ח חמור על מצבה הכלכלי של ישראל. ימים ספורים אחר כך ובעקבות התקפת ישראל את חיזבאללה הודיעה גם חברת דירוג האשראי הגדולה בעולם S&P על הורדה מיידית של דירוג האשראי של ישראל בדרגה אחת מ-A+ל-A- והוסיפה תחזית שלילית.
התוצאה של מהלכים אלה היא היחלשות השקל, התייקרות מוצרי יבוא, קושי של חברות ישראליות בגיוס הון, התייקרות ההלוואות שלקחה המדינה וכאמור עלייה דרסטית ביוקר המחייה בארץ. מצב זה עלול להביא להעלאת מיסים ולקיצוץ בשירותים חיוניים לאזרח.
יש לציין שבממשלה גורסים כי הורדות הדירוג ויוקר המחיה שבא בעקבותיהן הם תוצאה של המלחמה הרב זירתית שאנחנו מתמודדים איתה, שכלכלת ישראל איתנה וכי הדירוג יעלה כשהמלחמה תסתיים.
תביעה נגד ישראל בבית הדין הבינלאומי בהאג
בדצמבר 2023 הגישה דרום אפריקה לבית הדין הבינלאומי בהאג בקשה לפתיחת הליך תביעה נגד מדינת ישראל באשמת רצח עם בעזה. בעקבות ההליך הוציא בית הדין שישה צווים זמניים נגד ישראל והעמיד אותה תחת פיקוח בינלאומי הדוק יותר.
לאחרונה הגישה מדינת ישראל התנגדות לחקירה נגדה בבית הדין הבינלאומי בטענה שאין לו סמכות לדון בנושאים שקשורים לסכסוך בין ישראל לפלשתינים, ושעל בית הדין לאפשר לישראל לחקור בעצמה את ההאשמות שהועלו על ידי התובעים. עם זאת, בשל אי הקמתה של ועדת חקירה ממלכתית המשיך בית הדין במהלכים שלו נגד ישראל והוא צפוי לדון ולקבל החלטה האם להוציא צווי מעצר אישיים נגד בכירים ישראלים, בראשם רה"מ בנימין נתניהו ושר הביטחון יואב גלנט.
בישראל מביעים תקווה שתמיכתן של 26 מדינות, לצד אישים וארגונים בעלי השפעה, ימנעו את הוצאת צווי מעצר אלה. בישראל טוענים כי היחס של בית הדין הבינלאומי אליה מפלה ומוטה, וכי ישראל היא דמוקרטיה איתנה ועליה לחקור ולנהל את המערכה בעצמה, ללא פיקוח בינלאומי.
הארכת שירות החובה בצה"ל
בצעד שנוי במחלוקת, החליטה ממשלת ישראל להאריך את שירות החובה בצה"ל לשלוש שנים מלאות. המהלך, שיימשך חמש שנים, נועד לחזק את המערך הצבאי מול האתגרים הבטחוניים המתגברים.
הארכת שירות החובה בצה"ל ל-36 חודשים מהווה שינוי משמעותי במדיניות הגיוס הישראלית ומעוררת דיון ציבורי סוער. החלטת הממשלה נובעת מצרכים בטחוניים דחופים שנוצרו בעקבות המלחמה האחרונה.
התומכים במהלך טוענים כי זהו צעד הכרחי להבטחת ביטחון המדינה. שר הביטחון יואב גלנט הדגיש את חיוניות המהלך, באומרו כי "השמיכה קצרה" וכי ללא הארכת השירות, צה"ל יתקשה להתמודד עם האתגרים הבטחוניים הניצבים בפניו". מאידך, המהלך מעורר התנגדות משפטית וחברתית משמעותית. המשנה ליועמ"שית גיל לימון מזהיר כי הארכת השירות ללא צעדים מקבילים לגיוס חרדים עלולה להיות בלתי חוקתית. זאת כיוון שהיא מגדילה את הנטל על קבוצה מסוימת באוכלוסיה מבלי לפזר אותו באופן שוויוני יותר.
החוק החדש כולל אמנם תגמולים נוספים למשרתים תקופה ארוכה, אך עדיין מעלה שאלות קשות על שוויון בנטל. ההחלטה להחיל את החוק רטרואקטיבית על חיילים המשרתים כעת מוסיפה מורכבות נוספת לסוגיה.
(צילומים: שאטרסטוק)
