פרופ' ירון זליכה. "הצרכנים והאזרחים ייאלצו לבזבז את המקורות הקיימים על העלאות מיסים שגויות". צילום: ללא קרדיט
ממשלת ישראל עומדת בפני אתגר משמעותי בניסיון להתמודד עם הגירעון התקציבי הצפוי בשנת 2025, אשר נאמד כגבוה ביותר בתולדות המדינה. כדי לאזן את התקציב, הממשלה מתכננת לנקוט בצעדים קשים, שכוללים בין היתר קיצוץ בקצבאות הביטוח הלאומי או הקפאת קצבאות לניצולי שואה, העלאת מס ההכנסה ופגיעה בהכנסות הנמוכות והבינוניות. צעדים אלה צפויים לעורר התנגדות נחרצת מצד ארגוני הנכים, ההסתדרות ורבים אחרים.
כדי להבין לאן כולנו צועדים (או נגררים), פנינו לפרופסור ירון זליכה, לעבר החשב הכללי במשרד האוצר וכיום נשיא המועצה האקדמית העליונה וראש בית הספר לחשבונאות, כלכלה וניהול כספים בקריה האקדמית אונו.
מדוע התקציב לשנת 2025 צפוי להיות הכי גבוה בתולדות המדינה?
פרופ'סור זליכה: "התקציב לשנת 2025 צפוי להיות הגבוה ביותר בתולדות המדינה בשל מספר גורמים עיקריים. ראשית, עלויות המלחמה הנמשכת הן משמעותיות ואינן צפויות להיפסק בעתיד הנראה לעין. בנוסף, הממשלה מתעקשת על שמירת מדיניות הוצאות שוטפות רחבה, הרבה מעבר לנדרש ובפרט בנסיבות הנוכחיות. במילים אחרות, ההוצאות האזרחיות שאינן קשורות למלחמה הגיעו להיקף שאיננו ראוי לנוכח המצב. לדוגמה, הממשלה ממשיכה עם הכספים הקואליציוניים וכן עם הרחבת הפטורים ממכרז במשרדי הממשלה, כפי שקבע שר האוצר לשעבר ליברמן.
"יתר על כן, הממשלה מתעקשת שלא להילחם ביוקר המחיה, מה שגורר הגדלת הוצאות בתחומים שונים. בנוסף, עלויות הריבית על החובות הגדולים של הממשלה ממשיכות לגדול, כל עוד האינפלציה ויוקר המחיה אינם נבלמים. לבסוף, הסכמי השכר שנחתמו עם ההסתדרות לפני המלחמה ממשיכים להיות בתוקף ללא שינוי, ואילו השינויים שהממשלה מעוניינת לבצע הם בעיקר בתחום המיסוי, כדי להגדיל את הכנסות המדינה, ולא לצמצם את ההוצאות".
האם הכוונה לקצץ במספר משרדי ממשלה עשויה להועיל?
"המרכיבים העיקריים שמניפים את התקציב לרמה הגבוהה ביותר בתולדות המדינה אינם נובעים מעצם קיומם של משרדי הממשלה המיותרים - הגם שבוודאי יש לבטלם, אלא מהוצאות מיותרות אחרות. אחד המקורות העיקריים לגידול התקציבי נעוץ לדוגמה בהוצאות הקואליציוניות האחרות ובהם התעקשות הממשלה להגדיל את שכר המורים במגזר החרדי הלא ממלכתי כאילו הם מורים המלמדים בחינוך הממלכתי וכאילו מדובר בעובדי מדינה. מדובר בזרם חינוכי פרטי, והממשלה לא היתה נותנת שכר כזה למורים בבית ספר פרטי חילוני.
"למעשה, הממשלה עושה רק צעדים בשוליים בניסיון להראות כי היא מרסנת את הוצאותיה, אך הכספים המרכזיים והמשמעותיים נשפכים דווקא על התכניות הקואליציוניות הללו, אשר אינן מוצדקות".
האם לדעתך התקציב המתוכנן יאושר?
"ברור כי אם הממשלה לא תצליח לאשר את התקציב בעתיד הקרוב, הדבר עלול להביא להפלתה. עם זאת, נראה כי הקואליציה נהנית מרוב חזק של 68 חברי כנסת לאחר הצטרפות של גדעון סער, ולכן קשה להעריך כי התקציב לא יאושר בסופו של דבר. הדיונים יהיו בוודאי סוערים עד הרגע האחרון, אך התקציב ייכנס לתוקף, חרף הביקורת וההתנגדות הציבורית הצפויה".
פרופסור זליכה מציין כי "התקציב הזה נועד לשרת שתי מטרות, אחת חשובה, אחת מכוערת ואחת נוספת, והכי חשובה עד מאוד - דווקא חסרה. המטרה החשובה היא להמשיך ולממן את הוצאות המלחמה. זה כמובן חשוב וראוי ואין לי הרבה מה לומר לשלילה בנושא הזה. המטרה השנייה, המכוערת, היא להמשיך את מסכת הכספים הקואליציוניים, למועדון החברים הממשלתיים.
"המטרה השלישית, החסרה, זה להכין תקציב שתואם למצב, כלומר תקציב שלא מעלה מיסים ולכן לא מחליש עוד את המשק; תקציב שמשתלט על רמת ההוצאה הממשלתית, שאינן הוצאות המלחמה, כיוון שהוצאות המלחמה הן חד פעמיות ובסוף זה ייגמר, אבל הוצאות הממשלה השוטפות, שהן לא מלחמה, הן רב פעמיות והן מאוד מטרידות ומונעות מהנגיד להוריד ריבית".
לדבי זליכה, במסגרת זו כמובן עולה מאוד החשיבות להילחם ביוקר המחיה, "הן על מנת לפנות לאזרחים מקורות שבאמצעותם יוכלו להניע את גלגלי המשק מהר יותר והן כדי שנגיד בנק ישראל יוכל להוריד את הריבית ודרכה להפחית את הוצאות המימון של הממשלה. אולם, מה שאנו רואים כרגע הם דווקא צעדים בכיוון ההפוך - הצרכנים והאזרחים ייאלצו לבזבז את המקורות הקיימים על העלאות מיסים שגויות. זאת במקום שהממשלה תנקוט בצעדים להתייעלות, כפי שהוזכר קודם, ותפעל למיגור יוקר המחיה והדיור".
מצב זה, לדברי זליכה, אינו מאפשר צמיחה של המשק, "ולכן אנו רואים את המשק במגמת הידרדרות. במקום לפנות לאזרחים משאבים שיאפשרו להם להניע את המשק קדימה, הצעדים הננקטים כרגע פוגעים בהם ומרחיקים את האפשרות להתאוששות כלכלית. זהו כיוון מדאיג שיש למנוע מהר ככל האפשר.
"זה מאוד עצוב כיוון שנתניהו, שר האוצר בשנת 2003, נכנס לממשלת שרון השנייה על רקע של כישלון דומה. שר האוצר שהיה לפניו, סילבן שלום, נקט בדיוק את המדיניות שנמצאת עכשיו בתקציב של סמוטריץ' וזה הוביל אותנו לאסון כלכלי. אחרי שנתיים של מדיניות כזו, המשק בזמנו קרס. ביבי ואני מתחנו עליו אז ביקורת והכתרנו אותו כשר האוצר הגרוע בתולדות מדינת ישראל - המדיניות הכלכלית של סילבן מוטטה את המשק במו ידיה - אז שהוא יעשה עכשיו בדיוק אותו דבר? זה פשוט הזוי".
איזה סעיפים אתה חושב שהם עיזים בתקציב?
"אני לא חושב שיש עיזים בתקציב המוצע. במקום זאת, נראה כי הממשלה מציעה גזירות רחבות היקף, חלקן מיותרות, במטרה להשיג כמה שיותר מהרצונות שלה, מתוך הבנה שלא כל הצעדים יוכלו להתקבל ללא התנגדות. הדבר אינו נובע מכך שהממשלה 'הכניסה עיזים' במטרה להוציאן אלא מתוך אסטרטגיה של הצעה רחבה יותר מהנדרש, מתוך הידיעה שחלק מההצעות ייפול במהלך המשא ומתן הפוליטי.
"המשמעות של כך היא שבמקום להתמקד בהצעות ספציפיות ומידתיות, הממשלה מרחיבה את היריעה, כנראה מתוך הערכה שיהיה קל יותר להתפשר ולהגיע להסכמות אם ההצעה המקורית תהיה רחבה יותר. אולם, דבר זה עלול לגרום להתנגדות ציבורית נרחבת, בין אם ההצעות יתקבלו במלואן או שיהיה צורך בפשרות".
זליכה מבקש להדגיש: "הגזירות האלו הן לא נכונות אלא מטילות את יהבן על כתפי הצרכנים והעסקים הקטנים. שוב מעלים להם מיסים, מייקרים להם את המחירים. הממשלה בונה על המשך עליית מחירי הדיור, היא מדרבנת את המשך עליית מחירי הדיור כי זה יגדיל את הכנסות הממשלה. זה פשוט התנהלות שרואה את הטווח המאוד מאוד קצר ומתעלמת מהנזק שאנחנו נשלם בשנים הבאות".
עד כמה ההקפאה של קצבאות הביטוח הלאומי היא בעייתית?
"הקצבאות האלו מיועדות לאוכלוסיות הכי חלשות במשק. אם הם היו מאזנים זאת במדיניות המעודדת צמיחה, היה אפשר לצפות לעליית שכר והציבור האזרחי יכול היה להגיד 'אוקיי, מצד אחד מקצצים לי את הקצבאות, אבל מצד שני אני צפוי להעלאות שכר והורדות מיסים', אבל זה לא המצב. גם יעלו להם את המיסים, גם יקצצו להם את הקצבאות, גם ימשיכו בהשתוללות של יוקר המחיה, גם וגם וגם וגם, וכל זה על הכתפיים של הציבור הישראלי המסכן והעסקים הקטנים שלו".
איך הגזירות החדשות ישפיעו על מדרגות מס הכנסה על השכיר הממוצע?
"השכיר הממוצע ישלם עוד מאות שקלים של מיסים חדשים. מי לא ישלם יותר? החברות הגדולות. הן תמשכנה ליהנות מהטבות המס הכי מופלגות בעולם המערבי, כשהתועלת מהן אפס, שלא לומר מינוס. כל מערכת המיסים שלנו מעוותת והתקציב הנוכחי מרחיב את העיוותים במערכת המיסים, מגדיל את אי השוויון בנטל המיסים, בין עסקים קטנים לעסקים גדולים, ובין עבודה להון. נטל המס על האדם העובד בישראל הוא מאוד-מאוד גבוה. כל מהלך שמגדיל עוד את נטל המס על האדם העובד הוא מהלך שגוי.
"יש מדינות שנטל המסים על האדם העובד בהן גבוה מאשר בישראל, אבל במדינות האלו רמת התפקוד של הממשלה ורמת השירותים האזרחיים שהיא מספקת היא הרבה יותר גבוהה. כלומר, מצד אחד לוקחים לך כסף, אבל מצד שני הכסף הזה באמת מממן שירותים אמיתיים ונחוצים לאזרחים. אנחנו המדינה היחידה שגם משלמים בה המון מיסים וגם רוב הכסף בכלל לא חוזר אלינו".
האם זה קשור לזה שיש יותר צורכי ביטחון או לכך שיש אוכלוסיות שלמות שלא עובדות?
"הגירעון התקציבי הנוכחי אינו קשור רק למלחמה. למעשה, ערב המלחמה, בשנת 2023, רמת ההוצאה הלאומית על הביטחון היתה הנמוכה ביותר בהיסטוריה שלנו. הבעיה העיקרית נובעת מכך שהממשלה אינה פועלת בצורה יעילה. היא לוקחת את הכסף של הציבור ומחלקת אותו לחברים שלה מבלי שאנו מקבלים תמורה ראויה עבור כך. גם הממשלה הקודמת נקטה באותה שיטה של מועדון חברים, כך שהביקורת שלי אינה פוליטית. במקרים אחרים, היא אמנם מוציאה את הכסף למען הציבור, אך באופן בזבזני ובלתי יעיל.
"לדוגמה, במקום לבצע מכרזים בינלאומיים פתוחים ושקופים לבניית כבישים, הם מעבירים את הכספים לחברות ממשלתיות שמבצעות את העבודה במחירים מנופחים. התוצאה: במקום שפרויקט של שני מיליארד שקל יסתיים בזמן ובתקציב שנקבע לו, הוא יסתיים באיחור ובשישה מיליארד שקל ויותר, כאשר רמת התחזוקה והאיכות היא פי שניים או פי שלושה מהנדרש.
"זוהי רק דוגמה אחת מיני רבות לאופן שבו הממשלה מנהלת את הכספים הציבוריים באופן בזבזני ולא יעיל. המשמעות היא שעל אף שרמת ההוצאה הבטחונית היתה ערב המלחמה נמוכה מאוד ברמה היסטורית, הגירעון התקציבי התהווה בעיקר מחוסר יעילות וניהול לקוי של הממשלה, עוד לפני פרוץ המלחמה. הדבר מצביע על הצורך הדחוף בשיפור ניהול הכספים הציבוריים, במקביל לטיפול בהוצאות הביטחון והמלחמה".
מה הם רווחים כלואים ואיך מתכנן האוצר למסות אותם?
"רווחים כלואים הם רווחים שנצברו בחברות אך טרם חולקו כדיבידנדים. הבעיה היא שגם פה יש אפליה, כי הם רוצים להכריח את החברות הקטנות לחלק את הדיבידנדים ולשלם מס, אבל את החברות הגדולות הם ימשיכו לפטור. למה?! באיזה מקום בעולם זה מתנהל כך?! בשום מקום. רק במדינת הגנבים שלנו".
כיצד ישפיעו הגזירות הללו על הציבור בטווח הארוך?
"למה ארוך? קצר. הגזירות ימשיכו לדרדר את המשק. הצמיחה במשק תמשיך להיחלש. אין צמיחה. המשק קופא, אז עכשיו המשק גם יתחיל להצטמצם. לא רק שהוא לא יגדל, הוא גם יצטמצם. העניין הוא שכשהוא מצטמצם, הוא לא יכול לממן צבא גדול יותר. אמנם בסוף המלחמה תסתיים, אבל אנחנו צריכים צבא גדול יותר לעוד הרבה מאוד שנים. איך נממן את הצבא הגדול הנדרש בלי כלכלה יעילה וצומחת?"
שאלה לסיום, מה אתה היית עושה עם הגירעון התופח במדינה?
"הייתי עושה הכל בדיוק הפוך. ראשית, לא מעלה מיסים בכלל אלא מקצץ את הוצאות הממשלה בצורה משמעותית יותר, מפסיק את כל הכספים הקואליציוניים עד השקל האחרון. מפסיק את המשך הצבירה של זכויות חדשות בפנסיה התקציבית. מפסיק את הזרמות הכספים לחברות הממשלתיות שעוברות דרכן לפרויקטים של תשתיות ומחליף את החברות הללו בשיטת הבי או טי (מודל חלוקת עלויות תחבורה ציבורית) והפי -אף –איי (מודל שיתוף ציבורי-פרטי למימון והפעלה של פרויקטים ציבוריים), מפרק את המונופולים, מבטל מכסים, מבטל את מכסות יבוא, מבטל את האפשרות של יבואנים בלעדיים להחזיק ברשיונות יבוא של כמה יצרנים בינלאומיים שאמורים להתחרות זה בזה. בקיצור עובד, רק הפוך".
