מנהיגי הציבור החרדי רואים בפתרון סוגיית מימון המעונות תנאי הכרחי להמשך כל דיון בנושא חוק הגיוס. צילום: שאטרסטוק
בעקבות החלטת היועמ"שית מאוגוסט 2024, הקובעת כי אין להעניק מימון ממשלתי למעונות יום למשפחות שבהן האב לומד בישיבה בזמן שהוא מיועד לשירות ביטחון (החלטה הנסמכת על החלטת בג"צ בנוגע לגיוס חרדים לשירות צבאי), מקדמת הכנסת הצעת חוק חדשה שתשנה את כללי המימון מהיסוד. במקום הדרישה הנוכחית לתעסוקת שני ההורים, תיבחן רק תעסוקת האם. העלות הצפויה למשק מוערכת במאות מיליוני שקלים בשנה, לצד השלכות מרחיקות לכת על שוק העבודה הישראלי.
הרקע למשבר הנוכחי
שורשי המשבר נעוצים בהחלטה תקדימית של היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה. בחוות דעת משפטית שהועברה לשר העבודה יואב בן צור באוגוסט 2024, הבהירה היועמ"שית כי המדינה אינה מוסמכת עוד לממן באמצעות מבחני מעונות היום לימודים תורניים של מלש"בים (מיועדים לשירות ביטחון). הקביעה משמעותה אחת - הפסקת המימון למשפחות בהן האב, המיועד לשירות צבאי, לומד במוסד תורני במקום להתגייס.
ההחלטה חוללה משבר עמוק בציבור החרדי, בערערה את מודל החיים המסורתי של משפחות רבות המתבססות על האם כמפרנסת עיקרית, בעוד האב מקדיש את זמנו ללימודי תורה. הפגיעה הכלכלית המיידית בכיסן של המשפחות החרדיות הובילה את מנהיגי הציבור לראות בפתרון סוגיית מימון המעונות תנאי הכרחי להמשך כל דיון בנושא חוק הגיוס, והנושא התפתח לאחד מסלעי המחלוקת המרכזיים המאיימים על יציבות הקואליציה.
פרטי הצעת החוק החדשה
התיקון המוצע לחוק מעונות היום מבקש לחולל מהפך בקריטריונים לקבלת סבסוד. הנוסח החדש קובע באופן חד משמעי כי בחינת הזכאות תתבסס אך ורק על מעמדה התעסוקתי או הלימודי של האם, או של ההורה העצמאי במשפחות חד-הוריות.
החוק מציע מסגרת ברורה של הגדרות, כשהוא מגדיר "מבחני תמיכה" כאמות המידה של משרד העבודה לסבסוד מעונות, ומתייחס למעונות יום כהגדרתם בחוק פעוטות בסיכון. היישום מתוכנן בשני שלבים: תחילה יוחל השינוי על מערך הסבסוד בשנת הלימודים תשפ"ה, ובשנה שלאחריה (תשפ"ו) יורחב גם לקריטריוני הקבלה למעונות.
נקודת מפתח בהצעה נוגעת לאופן חישוב גובה הסבסוד - למרות הניתוק בין מעמד האב לעצם הזכאות, הכנסות המשפחה כולה ימשיכו להיות רלוונטיות לקביעת היקף התמיכה הממשלתית.
הבסיס המשפטי והחוקתי
הרציונל המשפטי של ההצעה נשען על תפיסת זכויות יסוד. המחוקקים מדגישים את מעמדן החוקתי של זכויות האישה בתחום התעסוקה, הנתמכות בדיני העבודה ובחקיקת היסוד. לשיטתם, הזכויות הסוציאליות, ובהן סבסוד מעונות יום, נועדו לאפשר לנשים מימוש מלא של פוטנציאל התעסוקה שלהן. טענת המפתח היא שקשירת זכויותיה של אם עובדת להחלטותיו של בן זוגה מהווה פגיעה חוקתית בזכויות היסוד שלה. לפי עמדה זו, שלילת הנחות במעונות יום ממשפחות שבהן האב בוחר בלימודי תורה מהווה אפליה פסולה ופוגעת בעקרונות חופש העיסוק וכבוד האדם.
השלכות כלכליות ותקציביות
המשמעויות הכלכליות של החוק, כפי שעולות מנתוני אגף התקציבים באוצר, מרחיקות לכת. העלות הישירה של השבת המימון למשפחות אברכים מוערכת ב-200 מיליון שקל בשנה. אולם, זהו רק קצה הקרחון - הרחבת מעגל הזכאים צפויה להוסיף עשרות מיליוני שקלים נוספים לעלות השנתית.
מעבר להשלכות התקציביות המיידיות, אגף התקציבים מתריע מפני השפעות ארוכות טווח על שוק העבודה. חוות הדעת המתגבשת באגף מצביעה על חשש ממשי לפגיעה במוטיבציה של גברים חרדים להשתלב בשוק התעסוקה, מה שעלול להוביל לפגיעה בצמיחה הכלכלית של המשק כולו.
המשבר הקואליציוני
הקואליציה מתמודדת עם אחד המשברים החריפים סביב הצעת החוק. במוקד הסערה עומד שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופף, שנקט צעד חסר תקדים בהצביעו נגד עמדת הממשלה בוועדת שרים לחקיקה בשבוע שעבר. יתרה מזאת, גולדקנופף מתנה את תמיכתו בתקציב המדינה בפתרון סוגיית המעונות. ראש הממשלה נתניהו ושר האוצר סמוטריץ' הגיבו בנחרצות והבהירו כי תקציב המדינה יועבר במועדו המתוכנן, אם כי בינתיים הוגשה בקשה נוספת לדחיית ההצבעה.
המחנה החרדי עצמו מפוצל בגישתו. מול התקיפות של יהדות התורה וגולדקנופף, מציגים ראשי ש"ס ודגל התורה, אריה דרעי ומשה גפני, גישה מתונה יותר. הם מעדיפים לדחות את הטיפול בנושא לאחר העברת התקציב, מתוך הבנה שקידום חוק המעודד אי-גיוס בעיצומה של מלחמה, כשצה"ל משווע לכוח אדם לוחם, עלול לעורר זעם ציבורי חסר תקדים.
ההתנגדות לחוק
התנגדות נחרצת לחוק מתגבשת הן בתוך הממשלה והן מחוצה לה ומקבלת משנה תוקף לאור הנתונים: יותר מ-60 אלף חרדים בגילאי 27-18 יכולים וצריכים להתגייס כיום. המשמעות המעשית דרמטית. אילו רק מחצית מהם היו מתגייסים ו-15 אלף היו עוברים הכשרה קרבית, היה צה"ל מקבל תגבור משמעותי של לוחמים. נתונים אלה מקבלים משמעות מיוחדת בתקופה בה צה"ל מתמודד עם מחסור חמור בכוח אדם לוחם.
שר הביטחון יואב גלנט מוביל את המתנגדים בממשלה, בהדגישו את ההיבט הביטחוני והמוסרי של הסוגיה בעת מלחמה. במקביל, באופוזיציה מגדיר יאיר לפיד את ההצעה כ"השתמטות מצה"ל", וח"כ מירב כהן תוקפת אותה כ"שוחד פוליטי בשווי מיליארדים המעודד השתמטות המונית בעת מלחמה".
החברה האזרחית נערכת למאבק משפטי נגד החוק. תנועת "אמהות בחזית", בהובלת עו"ד איילת השחר סיידוף, כבר הודיעה על כוונתה לעתור לבג"ץ אם יאושר החוק, בטענה שמדובר בפגיעה ישירה בציבור המשרת. המרכז הרעיוני בקרן ברל כצנלסון מצטרף לביקורת וטוען שההצעה מוטה באופן בלעדי לטובת משפחות אברכים על חשבון כלל הציבור.
המצב הקיים והצפי לעתיד
מערכת הסבסוד הנוכחית למעונות יום מושתתת על עיקרון מרכזי: עידוד תעסוקה של שני בני הזוג. זהו משאב ציבורי מוגבל, שנועד במקורו לתמרץ השתלבות מלאה בשוק העבודה. הקריטריונים הקיימים נבנו במטרה להבטיח חלוקה יעילה של המשאב באופן שיקדם תעסוקה.
גם אם יצליח החוק לעבור את משוכת הכנסת, צפויה לו התמודדות משפטית מורכבת. שילוב העתירות המתוכננות לבג"ץ עם חוות הדעת הנחרצת של היועמ"שית מעלה סימני שאלה משמעותיים לגבי סיכויי החוק לעמוד במבחן המשפטי. בינתיים, המפלגות החרדיות מוצאות עצמן בין הפטיש לסדן - מחד, לחץ כבד מצד ציבור בוחריהן להשיג פתרון מיידי, ומאידך, מודעות לקושי הציבורי בקידום חוק שכזה בעיצומה של מלחמה.
