פרשת ההדלפות וחשיפת המסמכים המסווגים לתקשורת הזרה: החקירה נגד אלי פלדשטיין

המסמך המרכזי בחקירה, שפורסם ב"בילד" הגרמני, זוהה כמסמך מסווג של אמ"ן. צילום: שאטרסטוק

תיק חקירה חדש שנפתח בשב"כ חושף סדרת אירועים בעייתית מאוד הנוגעת לטיפול במידע מסווג ושמירה על מידע מודיעיני רגיש בלשכת ראש הממשלה בנימין נתניהו. במרכז הפרשה עומד אלי פלדשטיין, שמונה לתפקיד דובר לענייני ביטחון למרות שנכשל בבדיקות הסיווג הבטחוני. לצד פלדשטיין עצורים ארבעה אנשי מילואים בעלי גישה למידע מסווג.

החקירה, המתנהלת תחת הגבלות פרסום חלקיות ובליווי צמוד של היועצת המשפטית לממשלה ופרקליט המדינה, בוחנת כיצד הודלפו מסמכים מודיעיניים רגישים לתקשורת הזרה וכיצד השפיעו על השיח הציבורי בנושא עסקת החטופים.

גילוי ההדלפות והשתלשלות החקירה

העיתון הבריטי "ג'ואיש כרוניקל" פרסם בחודשים האחרונים דיווחים שהתבססו על מקורות מודיעיניים בישראל, לפיהם רק 20 מהחטופים הישראלים בעזה עדיין בחיים וכי כמה מהם לא ישוחררו לעולם בשל קרבתם הפיזית למנהיג חמאס יחיא סינוואר. גורמי המודיעין בישראל דחו את הטענות הללו ודובר צה"ל אף התבטא בעניין במסיבת עיתונאים.

בחודש ספטמבר פרסם העיתון הגרמני "בילד" מסמך שהוצג כהנחיות של מנהיג חמאס לניהול המשא ומתן. אמ"ן זיהה שמדובר במסמך אותנטי שהוצא ממאגרי המידע המסווגים שלו ופתח בחקירה פנימית שהועברה לשב"כ נוכח ממצאיה.

זהות העצורים והחשדות

העצור המרכזי בפרשה הוא אלי פלדשטיין, קצין לשעבר בדובר צה"ל, שכיהן כדובר השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר לפני שהגיע ללשכת ראש הממשלה. לצידו נעצרו ארבעה אנשי מילואים בתפקידים מסווגים במערכת הביטחון, שזהותם עדיין חסויה. בשלבי החקירה הראשונים נמנע מהעצורים להיפגש עם עורכי דין, בהתאם להוראות חוק סדר הדין הפלילי במקרים של חשד לעבירות בטחוניות. החשודים נחקרים בגין הוצאת חומר מסווג ממערכות צה"ל, תוך חשש לפגיעה במקורות מידע וביכולת להשיג את שחרור החטופים.

התנהלות לקויה בהעסקת יועץ ללא סיווג

בלב הפרשה עומדת שאלת העסקתו של פלדשטיין בתפקיד רגיש למרות שנכשל בבדיקות הסיווג הבטחוני. חרף היעדר האישור, הוא נכח בדיונים רגישים ובביקורים במתקנים מסווגים של צה"ל, כולל יחידה 8200, הקריה ובסיסי חיל האוויר. תיעוד רשמי שהפיץ דובר ראש הממשלה מראה את פלדשטיין מתלווה לנתניהו בביקורים אלה, דבר שמעורר שאלות לגבי מנגנוני הפיקוח שמאפשרים כניסת אדם ללא האישורים הנדרשים למתקנים הרגישים במדינה.

על פי הפרסומים, מעמדו התעסוקתי של פלדשטיין לא הוסדר באופן פורמלי. תחילה הועסק תחת מנכ"ל משרד ראש הממשלה, יוסי שלי. בהמשך, לבקשת ראש הסגל צחי ברוורמן, הועבר לתפקיד דובר לנושאים בטחוניים. מאפריל נעשו נסיונות להסדיר את העסקתו כיועץ חיצוני, אך לא ברור מאיזה גוף קיבל תשלום. למרות זאת, המשיך להיות נוכח באופן קבוע בלשכת ראש הממשלה בירושלים ובקריה.

המסמך המודיעיני והשלכותיו

המסמך המרכזי בחקירה, שפורסם ב"בילד" הגרמני, זוהה כמסמך אותנטי ממאגרי המידע המסווגים של אמ"ן. העיתון הציג אותו כהנחיות של סינוואר לניהול המשא ומתן, אך מערכת הביטחון מבהירה כי מדובר בחוות דעת של דרג ביניים בחמאס. הצגת המסמך בתקשורת הזרה נעשתה באופן שונה ממשמעותו המקורית, במה שנראה בעיני רבים כניסיון להשפיע על דעת הקהל הישראלית בסוגיית המשא ומתן לשחרור חטופים. השב"כ בודק מי העביר את המסמך מצה"ל לפלדשטיין וכיצד הודלף לתקשורת הזרה.

שרשרת הדלפות ומסרים לתקשורת

תיעוד האירועים מראה כי ה"ג'ואיש כרוניקל" פרסם מסמך שהעצים את הטענה לפיה חמאס עלול להבריח חטופים דרך ציר פילדלפי. מסר זה הופיע לאחר מכן בראיונות של ראש הממשלה ל"פוקס ניוז", במסיבות עיתונאים ואף בשיחה של רעיית ראש הממשלה עם משפחות חטופים.

עמדת לשכת ראש הממשלה

מאז חשיפת הפרשה הגיבה לשכת ראש הממשלה מספר פעמים. היא טוענת שאף עובד שלה לא נעצר או נחקר ושפלדשטיין לא השתתף בדיונים בטחוניים או נחשף למידע מסווג. לדברי הלשכה, מדי יום מתפרסמות ידיעות רבות על תוכן דיוני קבינט ופגישות סודיות, אך רק במקרה זה נפתחה חקירה.

הלשכה מצביעה על אכיפה בררנית, בטענה שהדלפות אחרות מישיבות קבינט לא נחקרו. לטענתה, המסמך שפורסם לא הגיע אליה מאמ"ן, וראש הממשלה למד עליו מהתקשורת. בנוסף טענה הלשכה כי המסמך דווקא תרם למאמץ להחזרת החטופים בכך שחשף את האסטרטגיה של חמאס להפעלת לחץ פסיכולוגי מבית ומבחוץ על הממשלה והציבור הישראלי, זאת בשעה שכולם יודעים, כפי שאושר שוב ושוב על ידי בכירים אמריקאים כי חמאס הוא זה שמונע את ביצוע העיסקה – דברי לשכת ראש המשלה

פיקוח משפטי והמשך החקירה

החקירה מלווה באופן צמוד על ידי היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה ופרקליט המדינה עמית איסמן. כל החלטה מהותית, במיוחד בנוגע לבכירי הלשכה ולנתניהו, מחייבת את אישור היועמ"שית. במקביל מתנהל מאבק משפטי על צו איסור הפרסום, כאשר כלי תקשורת מובילים עתרו להסרתו.

הדיון בבקשות להסרת צו איסור הפרסום התקיים בבית משפט השלום בראשון לציון, שם נדונו גם השלכות הפרסומים על יכולת גופי הביטחון להשיג את יעדם בשחרור החטופים. צוות החקירה בוחן את שרשרת קבלת ההחלטות מאחורי העברת המסמכים ועד כמה היו מעורבים בכך בכירים בלשכה. נתניהו עצמו דורש להסיר את הצו, בטענה שהוא משמש "כסות להכפשה מכוונת וזדונית נגד לשכת ראש הממשלה".