ראש הממשלה בנימין נתניהו. בלשכת רוה"מ טוענים כי קיום החקירות בעת מלחמה הוא ניסיון להחליש את ההנהגה המדינית בשעה קריטית. צילום: שאטרסטוק
שורה של חקירות משפטיות מטלטלת את לשכת ראש הממשלה בשבועות האחרונים. מהדלפת חומרים מסווגים לעיתונות הבינלאומית לכאורה ועד לחשדות בדבר שינוי פרוטוקולים של דיונים רגישים - הפרשיות השונות מעלות שאלות מהותיות על התנהלות הלשכה בתקופת המלחמה לצד הכחשה נחושה של ראש הממשלה בנימין נתניהו. החקירות, המתנהלות במקביל על ידי מספר גופי אכיפת חוק, נחשפות בהדרגה לציבור, כאשר חלקים משמעותיים מהן עדיין חסויים. זאפ משפטי עושה לכם סדר.
השתלשלות פרשת המסמכים המסווגים
הפרשה החלה להתגלגל ב-5 בספטמבר 2023, כאשר העיתון הבריטי "ג'ואיש כרוניקל" פרסם מסמך שלפיו קיימת תכנית סודית של יחיא סינוואר, מנהיג חמאס בעזה, להברחת חטופים לאיראן. תוכן המסמך הוזכר גם בראיון של ראש הממשלה לרשת "פוקס ניוז" ובשיחה שקיימה רעייתו עם משפחות החטופים. יום לאחר מכן, ב-6 בספטמבר, העיתון הגרמני "בילד" פרסם "מסמכי סינוואר" נוספים, שכללו לכאורה הנחיות של מנהיג חמאס כיצד לנהל את המשא ומתן באופן שימנע התקדמות. ראש הממשלה נתניהו התייחס לפרסום זה בישיבת הממשלה שהתקיימה יומיים לאחר מכן.
חשיפת אי הדיוקים בפרסומים הבינלאומיים
ב-9 בספטמבר התברר כי הכתבה ב"ג'ואיש כרוניקל" התבססה לכאורה על מידע שגוי לחלוטין - מעולם לא היה קיים מסמך המתעד תונית להברחת חטופים לאיראן או תימן, לא בידי העיתון ולא בידי צה"ל. בעקבות זאת, הכתב פוטר כעבור שבוע וכל כתבותיו נמחקו מאתר העיתון. יומיים לאחר מכן התברר כי גם המסמך שפורסם ב"בילד" ויוחס לסינוואר היה למעשה רק חוות דעת של דרג ביניים בחמאס. בעקבות גילויים אלה, צה"ל פתח בחקירה על הדלפת המסמכים לתקשורת הזרה באופן מגמתי.
מעצר בכיר והרחבת החקירה
ב-3 בנובמבר נחשף כי יחידת להב 433 מנהלת חקירה פלילית הקשורה לאירועים מתחילת המלחמה. יומיים לאחר מכן הותר לפרסום כי אלי פדלשטיין, דובר ראש הממשלה לנושאים בטחוניים, נעצר במסגרת חקירת ההדלפות. החקירה התמקדה במספר שאלות מרכזיות: כיצד הוצאו המסמכים המסווגים ממאגרי אמ"ן, מי העביר את החומרים לעיתונות הזרה ומי בלשכת ראש הממשלה היה מעורב בשרשרת ההעברה.
פרשת הפרוטוקולים: התרעת המזכיר הצבאי
ב-11 ביולי העביר המזכיר הצבאי לשעבר של ראש הממשלה, אלוף אבי גיל, מכתב ליועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה. במכתב הביע גיל חשש מנסיונות לשנות תמלולים ופרוטוקולים של דיוני קבינט ושיחות טלפון בטחוניות. בעקבות חשיפה זו, ב-18 באוגוסט התגלה כי אחת מעובדות לשכת ראש הממשלה הועברה לתפקיד קצרנית, מהלך שהעלה שאלות נוספות לגבי אמינות תיעוד הדיונים, במיוחד לאור ה"שנמוך" במעמדה. חשש מיוחד הועלה לגבי שינויים בפרוטוקול של ישיבה שדנה בהיערכות להליכים בבית הדין הבינלאומי בהאג.
פרשת הקצין והמידע הרגיש
ב-7 בנובמבר הגיעה פנייה חריגה ללשכת הרמטכ"ל, רב-אלוף הרצי הלוי, וליועצת המשפטית לממשלה בנוגע להחזקת תיעוד אישי רגיש על קצין צה"ל בלשכת ראש הממשלה. למחרת התגלה כי החשד היה שבלשכה השתמשו בתיעוד כאמצעי להשגת מסמכים רגישים מהקצין.
במקביל, נחשף כי בכירים בלשכה דרשו לכאורה לבדוק טלפון של עובדת במשרד בטענה שהדליפה מידע, כשלמעשה המטרה האמיתית היתה לחשוף התכתבויות אישיות בינה לבין אותו קצין. ב-10 בנובמבר הותר לפרסום כי צחי ברוורמן, ראש הסגל של ראש הממשלה, הוא הבכיר שנקשר לפנייה החריגה.
הסתעפות נוספת: פרשת מצלמות האבטחה
במהלך החקירות עלה חשד נוסף כי יועצי ראש הממשלה אספו תיעוד לכאורה ממצלמות אבטחה הנוגע לשר הביטחון לשעבר, יואב גלנט. גורם שנחשף לכאורה לתיעוד העיד כי התעמת עם מאבטח שאסר עליו להיכנס לישיבת קבינט חמישה ימים לאחר פרוץ המלחמה, וציין כי "רצו להשתמש בצילום נגד גלנט, לאיים עליו".
התפתחויות בחקירה הפלילית
החקירות, המתנהלות ברובן בחשאיות, נמשכות במספר מישורים במקביל. רוב הדיונים בבתי המשפט מתקיימים בדלתיים סגורות ורבים מהפרטים עדיין חסויים מהציבור. יחידת להב 433 והשב"כ ממשיכים לאסוף ראיות ולחקור את ההיבטים הרבים של הפרשות השונות.
עמדת לשכת ראש הממשלה
לשכת ראש הממשלה ניסתה תחילה להתנער מהחקירות. עם התפתחות הפרשיות הגיבה הלשכה באופן נחרץ וטענה כי מדובר במתקפה מתוזמנת המתרחשת בעיצומה של מלחמה. במסגרת זו הועלתה טענה להתנהלות בעייתית של מערכת אכיפת החוק, תוך הצבעה על כך שבעוד חקירות אלו מתנהלות במהירות, הדלפות בטחוניות אחרות לא נחקרו כלל.
במסגרת התגובות לחקירות, העלתה לשכת ראש הממשלה טענות בדבר הדלפות חמורות נוספות שלא טופלו. בין היתר צוין כי מידע רגיש מדיוני צוות המשא ומתן הגיע לחמאס, וכי תמלילים מדיונים אסטרטגיים הגיעו לגורמי אויב, כולל חיזבאללה ואיראן. על פי הטענה, פניות חוזרות לחקירת הדלפות אלו לא נענו.
עם התקדמות החקירות והתרחבות הפרשיות, החריפה גם התגובה מצד לשכת ראש הממשלה. נטען כי החקירות הן חלק ממאמץ מתוזמן ומתוזמר להפעלת לחץ על הלשכה ועובדיה בעיצומה של מלחמה. הלשכה טענה כי מדי ערב נחשפת "פרשה חדשה" באופן שיטתי, במה שהוגדר כ"חגיגות באולפנים" וניסיון לייצר "פרשיות יש מאין".
נקודת מחלוקת מרכזית נוספת שעלתה היא עיתוי ניהול החקירות. הלשכה טענה כי קיום חקירות מסוג זה בעת מלחמה מהווה ניסיון להחליש את ההנהגה המדינית בשעה קריטית. מנגד, גורמי החקירה המשיכו בעבודתם תוך שמירה על חשאיות מירבית ועל ההליכים המשפטיים הנדרשים.
השלכות משפטיות וציבוריות
הפרשיות המצטברות מעלות סוגיות משמעותיות הנוגעות להתנהלות לשכת ראש הממשלה בזמן מלחמה. מערכת המשפט נדרשת לאזן בין הצורך בשקיפות ציבורית לבין שמירה על בטחון המידע הרגיש. החקירות ממשיכות להתנהל במספר מישורים במקביל, כשגופי החקירה מנסים לשמור על איזון עדין בין זכות הציבור לדעת לבין הצורך בשמירה על חשאיות בנושאים בטחוניים רגישים.
