משפטי– זאפ
משפטיאקטואליה משפטיתצווי מעצר נגד בנימין נתניהו ויואב גלנט – "אנחנו הופכים למדינה מוקצה"

צווי מעצר נגד בנימין נתניהו ויואב גלנט – "אנחנו הופכים למדינה מוקצה"

צווי המעצר של בית הדין הפלילי הבינלאומי הצליחו לטלטל את המערכת הפוליטית, ובצדק. עו"ד עופר ברטל, מומחה למשפט פלילי ובינלאומי, "ההחלטה עלולה להשפיע על חופש התנועה של המנהיגים הישראלים ולהוביל ללחצים דיפלומטיים חסרי תקדים"

מאת: ליהי גיאת - מערכת זאפ משפטי
24.11.24
תאריך עדכון: 24.11.24
7 דק'
צווי מעצר נגד בנימין נתניהו ויואב גלנט – "אנחנו הופכים למדינה מוקצה"

שר הביטחון לשעבר יואב גלנט ורוה"מ נתניהו. צילום: יצחק הררי/ דוברות הכנסת

דרמה בהאג: בית הדין הפלילי הבינלאומי הוציא צווי מעצר חסרי תקדים נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט, בטענה למעורבותם בפשעים נגד האנושות ובפשעי מלחמה במסגרת המלחמה בעזה.

ההחלטה, שהתקבלה למרות טענותיה של ישראל, מחשידה אותם באחריות פלילית כבכירים בגין מעשים כמו מניעת סיוע הומניטרי ופגיעה מכוונת באוכלוסיה אזרחית. בארץ, ההחלטה עוררה גינויים נרחבים מצד מנהיגים, שתקפו את בית הדין והאשימו אותו במשוא פנים ובמוסר כפול.

 עופר ברטל. צילם יהודה סובול

 עו"ד עופר ברטל. צילום: יהודה סובול

עו"ד עופר ברטל, מומחה למשפט פלילי ובינלאומי, מסביר מה הן ההשלכות המשפטיות והמדיניות האפשריות של צווי המעצר נגד נתניהו וגלנט, ומבהיר שאנחנו בבעיה גדולה מאוד.

עו"ד ברטל, מהי משמעות צווי המעצר נגד נתניהו וגלנט?

"המשמעות היא שכלל המדינות שחתומות על אמנת רומא, סה"כ 124 מדינות, אמורות לכבד את צו המעצר. כלומר, אם גלנט או נתניהו נמצאים בשטח השיפוט שלהן, דהיינו נמצאים כרגע בשטח המדינה או מעל שטח המדינה, מדינות אלו רשאיות ואף חייבות לעצור אותם ולהסגיר אותם לבית הדין הפלילי הבינלאומי.

"מעבר לכך, גם מדינות שאינן חתומות על אמנת רומא מקבלות את צווי המעצר דרך האינטרפול, והן רשאיות לבצע את צווי המעצר. הן אינן מחויבות לפי אמנת רומא לעצור, אבל הן יכולות בהחלט לבחור לעשות זאת. יש בהחלט סיכוי שחלק מהן לפחות יבחרו לעשות כך. זאת אומרת שמעתה, לפני כל נסיעה לחו״ל של גלנט או נתניהו, כל פרט צריך להיות מתואם היטב עם המדינות שמעליהן עוברים ועם המדינה שאליה הם מגיעים.

"יש לשים לב, שבמדינות דמוקרטיות מערכת המשפט הינה עצמאית. זה לא תיאום בין משרדי החוץ, אלא התחייבות של משרד המשפטים של אותה מדינה. הפרקליטות באותה מדינה צריכה להתחייב שלא לבצע את צווי המעצר".

אילו עוד השלכות יש לצווי העצר הללו?

"יש משמעויות רבות נוספות. למשל, אנחנו יכולים להפוך למדינה מוקצה. הצווים הפכו אותנו חברים בקבוצת מדינות לא דמוקרטיות שנגד המנהיגים שלהן יש צווי מעצר. אלו הן מדינות מוקצות, שאנחנו מאוד לא רוצים להידמות להן.

"ארגונים בינלאומיים יכולים להחליט שהם אינם מעוניינים בקשר איתנו עד שלא נקיים את צווי בית המשפט הפלילי הבינלאומי. מדינות יכולות להחליט להפסיק לסחור איתנו, כיוון שאנחנו לא מקיימים את הצווים הללו.

"משמעות בינלאומית נוספת היא למשל שביבי לא יוזמן יותר לנאום באו״ם. נכון שאין חוק המונע ממנו לעשות כן בחוקת האו״ם, אבל מקובל שהאו״ם אינו נותן במה למי שיש נגדו צו מעצר בינלאומי. צווי המעצר הללו מסבכים אותנו מאוד".

"מעבר לכך, אפשר להוציא צווי מעצר נגד קצינים שלנו בלי להודיע מראש, ואז ייתכן מצב שבו יגיע לאחת המדינות הללו קצין או חייל שיש נגדו ראיות ויעצרו אותו ללא הודעה מראש. צווי המעצר האלה יכולים להיות סודיים. נדע מהם רק אחרי שאותו חייל או קצין ייעצר". 

כלומר, קצינים בצה"ל צריכים לחשוש?

"אם אני הייתי קצין בכיר, הייתי חושב פעמיים על כל נסיעה והייתי בודק עם הפרקליטות הצבאית כל נסיעה ונסיעה שלי ומבקש מהם אישור לפני נסיעה למדינה כלשהי. כל קצין ששמו פורסם, ויש הרבה מאוד כאלה, החל מאלוף משנה, שהשמות שלהם הם בחוץ, צריך לחשוש. מפקדי חטיבות, מפקדי אוגדות, מפקדי בסיסים בחיל האוויר וכו'. עשרות אנשים בכירים, שהשמות שלהם בחוץ, יש להם ערך ויקיפדיה ויש להם תמונות שמפרסמים לשכת הפרסום הממשלתית והצבא - האנשים האלה צריכים להיזהר מאוד. גם אם חייל מסוים צילם סרטון טיק-טוק שבו הוא שורף בית בעזה, או לוקח שלל, או עושה כל מיני דברים, גם הוא צריך להיזהר באופן אישי".

האם המצב הפיך?

"זה מצב הפיך, אבל מאוד בעייתי להפוך אותו. אם חס ושלום ביבי או גלנט ייעצרו - ואין התיישנות על צו מעצר כזה, כך שזה לכל החיים - הם יגיעו לבית הדין ויוכלו לבקש לבטל את צו המעצר. במקרה כזה, יכול להיות שבית הדין יסכים לבטלו אחרי דיון. עד עכשיו לא היה דיון בפני שניהם. אין חוק שאוסר על מדינת ישראל לבקש לבטל את צו המעצר. אפשר לבקש לבטל, וגם מדינות חברות שלנו, אם יישארו כאלו, יכולות לבקש מבית הדין לבטל את צווי המעצר".

למה בבית המשפט הבינלאומי נתפסו דווקא על רוה"מ נתניהו כאשר יש הרבה מנהיגים אחרים שטובחים בעם שלהם או בעם אחר ומסתובבים חופשי?

"נגד פוטין למשל יש צו מעצר מזמן, וזה מאוד מקשה עליו. הוא יצא מגבולות רוסיה אך ורק למונגוליה. מעבר לכך, הוא לא יצא לשום מדינה אחרת, כי הוא חושש ממעצר. נגד הרבה מאוד רודנים אחרים לא הוצא צו דומה. אנחנו בלי ספק קורבן למסע נאצה בינלאומי מקיף של  שנים, יש שיאמרו בגלל אנטישמיות, יש שיאמרו מסיבות אחרות.

צריך לשאול גם למה שליש מההחלטות של ועדת זכויות האדם של האו״ם מופנות נגד מדינת ישראל בעוד נשיא סוריה ורודנים אחרים ממשיכים בפשעיהם. קיים פער משמעותי בין המציאות לבין היחס הבינלאומי כלפי ישראל בתחום זכויות האדם. בעוד ישראל מקיימת מערכת משפטית מתקדמת המחויבת להגנה על זכויות אדם, כולל ביקורת שיפוטית ומנגנוני פיקוח, שליש מהחלטות מועצת זכויות האדם של האו"ם מתמקדות כאמור בישראל, בעוד משטרים המפרים באופן שיטתי זכויות אדם בסיסיות זוכים להתעלמות יחסית. מצד שני, לא יעזור לנו להגיד אנטישמיות וכו'. זה כרגע המצב ואנחנו צריכים להתמודד עם סיטואציה בינלאומית קשה ביותר".

איך נתניהו וגלנט יכולים אם כן לטוס בעולם?

"הם לא יוכלו לטוס באופן חופשי. אם לא יהיה תיאום מראש לגבי הטיסה, המדינה מעליה המטוס יעבור תוכל להזניק מטוסי קרב כדי לאלץ את המטוס שבו נוסעים גלנט או ביבי לנחות באותה מדינה ולעצור אותם".

מה יקרה אם הם אכן ייעצרו?

"איום ונורא. במקרה כזה יהיה לנו ראש ממשלה עצור ומוסגר לבית הדין, ויידרש לו ייצוג בפני בית הדין הבינלאומי שיכול להחליט לסרב לבקשה לשחרר אותו".

מה היית מייעץ לראש הממשלה לעשות במקרה כזה?

"אני הייתי ממליץ לגבש אסטרטגיה משפטית-תקשורתית מקיפה, הכוללת כינוס פורום מומחים בינלאומי. הפורום יכלול את בכירי המערכת המשפטית בישראל - היועצת המשפטית לממשלה, ראש המחלקה הבינלאומית בפרקליטות והפרקליטה הצבאית הראשית, לצד מומחי משפט בינלאומי מובילים ובכירים צבאיים ממדינות מערביות בעלות ברית.

"לאחר מכן כדאי לפרסם אסופת מאמרים משפטיים מקיפה המנתחת את הסוגיה ולקיים מסיבת עיתונאים בינלאומית בארה"ב. במסגרת זו יוצג ניתוח משפטי מעמיק של הפגמים בהוצאת הצווים, תוך הדגשת סטנדרט הפעלת הכוח המוקפד של ישראל והכרה בינלאומית בכך. מעבר לכך הייתי מבקש לבטל את צווי המעצר".

יש לבנימין נתניהו תרומה לצווים האלה?

"אין ספק שאחד הגורמים למהלך הזה הוא העובדה שהוא נלחם במערכת המשפט כבר הרבה מאוד זמן. מינואר 2023 יש מלחמה גלויה במערכת המשפט. אחד התנאים המרכזיים במשפט הבינלאומי לחוסר התערבות במדינה אחרת הוא עיקרון המשלימות. העיקרון אומר שיש להוכיח כי יש לנו מערכת משפט ותביעה שהיא נפרדת לחלוטין מהמדינה, עצמאית לחלוטין ומסוגלת לחקור בעצמה ולהעמיד לדין. יש להוכיח שבאמת נפתחת חקירה של כל מה שמעלה חשד.

"הקמת ועדת חקירה ממלכתית לחקירת כל האירועים האופפים את המלחמה – לפניה ובמהלכה – יכולה היתה להיות הוכחה חד משמעית לכך. אצלנו, במקום לעשות את כל זה, בסוף השבוע האחרון פרסם ביבי סרט בן תשע דקות שבו הוא תוקף שוב את השב״כ, את הפרקליטות, את כל העולם ואשתו. הוא עושה בדיוק ההפך ממה שצריך, והוא משחק לידיהם של אויבינו בעניין הזה, לצערי הרב".

למה גלנט בעצם נגרר לסיפור? הרי הוא לא נלחם במערכת המשפטית.

"גלנט לא נלחם בבית המשפט אבל בית הדין הבינ-לאומי כרך אותו בסיפור. בהתחלה גם סינואר ודף היו כרוכים בסיפור, ראש חמאס והסגן הצבאי שלו, וביבי והסגן הצבאי שלו גלנט. בינתיים, סינואר נמצא בעולם שאני מקווה שאצלו הוא לא כולו טוב, ודף גם נמצא שם, אבל חמאס לא הצהיר על מותו של דף אלא רק על מותו של סינואר, אז צווי המעצר הוצאו בהתאמה גם נגד דף וגם נגד גלנט וביבי".

ומשהו אופטימי להגיד לסיום?

"רק דברים שאינם לפרוטוקול. יהיה טוב הרבה יותר. הכל בידינו – להרוס או לבנות".

האם מאמר זה עזר לך?

רוצים להתייעץ עם עורך דין?

עורכי דין בתחום