תמונה מתוך הסרט "ווקי טוקי" המספר את סיפורה של אמא יוצאת בשאלה המתמודדת עם ניכור הורי מצד הילד החרדי שלה. צילום: אסף שטרית (סרט מאת עו"ד מינדי ארליך. הפקה וצילום: אביגיל שפרברג)
ניכור הורי נחשב לאחת התופעות ההרסניות ביותר במשברי גירושין, תופעה היוצרת קרע עמוק בין הורה לילדיו. אולם, כאשר הרקע לניכור הוא יציאה בשאלה של אחד ההורים, מתווסף רובד נוסף של מורכבות למשוואה כואבת ממילא.
"מה שהופך את המקרים האלה למאתגרים במיוחד", מסבירה עו"ד מינדי ארליך ממשרד עורכי הדין דקר פקס לוי, "הוא שהניכור ההורי מקבל לגיטימציה קהילתית ומשפחתית. זה כבר לא רק סכסוך בין שני הורים אלא מאבק בין שתי תפיסות עולם מנוגדות, כשהילדים נקרעים ביניהן".
עו''ד ארליך מסבירה שבהרבה מהמקרים בהם במשפחה חרדית אחד ההורים עוזב את הדת, הניכור הופך למאבק אידיאולוגי בין ההורה שעזב לבין הקהילה והמשפחות משני הצדדים. ניכור ילדי היוצאים בשאלה הופך לכלי אכזרי להסתה ולהרחקת ההורה שעזב מילדיו החרדים. מצב זה גורם להורים השוקלים לעזוב את הקהילה, לשקול מחדש את היציאה ולא מעט מהם נשארים כלואים בתוך מציאות הרסנית ואומללה, העיקר לא לאבד את ילדיהם.
תופעה שהשלכותיה הרסניות, הן להורה המנוכר והן לילדים
עו"ד ארליך ליוותה בשנים האחרונות מקרים מורכבים של ניכור הורי במשפחה, ולדבריה מדובר באחת הסוגיות המורכבות והכאובות ביותר בהליכי גירושין. "מדובר בתופעה שהשלכותיה הרסניות הן להורה המנוכר והן לילדים", היא אומרת. "התופעה מתאפיינת בהתנהגות שיטתית של אחד ההורים, שמטרתה לפגוע בקשר בין הילדים להורה השני, החל מהשמצות, דרך מניעת מפגשים ועד להסתה אקטיבית".
עו"ד מינדי ארליך, משרד עורכי הדין דקר פקס לוי. צילום באדיבות פסטיבל טאלין
ההשלכות על הילדים במקרים אלה הן מרחיקות לכת. "הילדים נקרעים בין שני עולמות", מסבירה עו"ד ארליך. "מחד, הם חווים געגועים ותחושת אובדן כלפי ההורה המנוכר, לפעמים הם גם חשים נבגדים על ידי ההורה לאחר שסיפרו להם שההורה נטש או ויתר עליהם. מאידך, הם מקבלים מסרים חד-משמעיים מהסביבה שהקשר עימו הוא בעייתי ואף אסור".
הנזק העצום מקבל תמיכה גם במחקרים. אלה הראו כי ילדים החווים ניכור הורי נמצאים בסיכון גבוה לפתח בעיות רגשיות, קשיי הסתגלות חברתית ובעיות בהתפתחות תפיסת העצמי, הזהות האישית.
ההורה המנכר מקבל גיבוי מלא מהקהילה ומהרבנים
כאשר מדובר בניכור הורי על רקע יציאה בשאלה, המורכבות מתעצמת בשל המתח המובנה בין זכויות הפרט לערכי הקהילה. "בלא מעט מקרים מן הסוג הזה", אומרת עו"ד ארליך, "ההורה המנכר מקבל גיבוי מלא מהקהילה ומהרבנים, הרואים בניתוק הקשר אמצעי לגיטימי להגנה על ערכי המשפחה והקהילה ושמירה על רוחניותם של הילדים".
עו"ד ארליך מתארת מקרים שפגשה בעבודתה ובהם אחד ההורים שעזב את הקהילה החרדית מצא את עצמו מנותק לחלוטין מילדיו, כאשר הוא נאלץ להילחם לבד מול המערכת הקהילתית כולה - מהמשפחה המורחבת, לרבות משפחתו שלו, ועד למוסדות החינוך והרבנים, המעודדים במקרים רבים את ניתוק הקשר ומגייסים את כל המאשבים העומדים לרשותם, לרבות קמפיינים וגיוס המונים, כדי לממן מערכה משפטית במטרתה "להציל את הילדים מההורה הכופר".
רבנים רבים סבורים שמניעת קשר בין ההורה הכופר לילדיו היא טובת הילדים והיא בחזקת הצלת נפשם, בבחינת כל המציל נפש אחת כאילו הציל עולם מלא, היא מסבירה.
הקהילה החרדית שומרת על אופייה כחברה סגורה ומגובשת, המובלת על ידי הנהגה חזקה ושולטת. אחת הדרכים שלהם לשמור על הקהילה היא להוקיע את מי שנוטש את הדת או כופר בה. הפחד של המשפחה מפגיעה במוניטין שלה והשידוכים של הילדים הבאים מוביל במקרים רבים למצב של החרמה ונידוי מצד המשפחה.
בשנים האחרונות אפשר לראות תופעה יחסית חדשה ומבורכת של קירוב וקבלת ילדים שעזבו את הקהילה. המודעות לקבלתם ושמירת קשר עימם, למרות הכל, מתרחבת, אך עדיין קיימים לא מעט מקרים שבהם הורים שעוזבים את הקהילה מוצאים את עצמם מנודים על ידי המשפחה שלהם משני הצדדים, מוחרמים על ידיי הקהילה ומנוכרים על ידי הילדים שלהם.
כיצד המערכת המשפטית מתמודד עם התופעה?
ניכור הורי הפך לכלי שליטה של הצד החרדי באופן כזה, שלא פעם ההורה החרדי מוצא את עצמו ממודר מחייו של ילדיו, מנוע מלהשתתף בשמחות ובאירועים שלהם, ומנוע מלקבל כל מידע בסיסי עליהם משום גורם. כיצד המערכת המשפטית מתמודד עם התופעה הזו?
לדברי עו"ד ארליך, "המערכת המשפטית פיתחה מגוון כלים להתמודדות עם תופעת הניכור ההורי בהקשר זה. בתי המשפט לענייני משפחה מפעילים כיום מסלול מהיר לטיפול במקרי ניכור הורי. התיקים מקבלים קדימות ונדונים בפני שופט 'מיקוד' תוך שבועיים. הפתרונות כוללים הפניה להליך טיפולי על חשבון ההורה המנכר, סנקציות כספיות משמעותיות, ובמקרים קיצוניים - שינוי משמורת.
"כפי שציינו", ממשיכה עו"ד ארליך, "מדובר בתופעה הרסנית כשלעצמה, שהופכת קשה אף יותר כאשר מכניסים למשוואה סוגיות של דת, קהילה וכדומה. אנחנו רואים בשנים האחרונות שהמערכת המשפטית מכירה בזכות של הילד להיות בקשר עם שני ההורים, גם אם אחד מהם יצא מהקהילה הדתית שבה הילדים גדלים".
זכויות הורות אינן תלויות באורח חיים דתי
פסק דין שניתן בביהמ"ש המחוזי בירושלים, על ידי השופט משה דרורי, הביע עמדה ברורה בעניין הזה. במסגרת אותו פסק דין, שדן במקרה בו זוג הורים חרדים התגרשו, האב עזב את החברה החרדית וניהל אורח חיים חילוני. על רקע התנהלותו, פעלה האם, שנותרה בקהילה החרדית, לנתק בינו לבין הילדים.
במקרה זה קבע השופט כי "לא ניתן לאכוף על אדם להישאר דתי אם אמונתו אינה כזו. קשה להעלות על הדעת כי מערכת שיפוטית תכפה על אדם אורח חיים המנוגד למצפונו". עם זאת, הוא הכיר בכך שהחברה החרדית פועלת מתוך אמונה כנה בצורך להגן על ערכיה וילדיה. אולם, כפי שהדגיש השופט דרורי: "גם אם אלה הנתונים החברתיים הסוציולוגיים של החברה החרדית, אין זאת אומרת כי בית המשפט יכפוף את ראשו".
"הפסיקה מבהירה", אומרת עו"ד ארליך, "כי זכויות הורות אינן תלויות באורח חיים דתי, וכי טובת הילד מחייבת קשר משמעותי עם שני הוריו. חשוב להבין", היא מוסיפה, "שניכור הורי על רקע שינוי באורח חיים דתי יוצר צלקות עמוקות אצל כל המעורבים. הילדים מאבדים לא רק קשר עם הורה אלא גם את היכולת לפתח זהות מורכבת המכילה מרכיבים משני העולמות. תפקידה של המערכת המשפטית הוא להגן על זכותם של הילדים לקשר משמעותי עם שני הוריהם, תוך רגישות והבנה למורכבות התרבותית והדתית".
פרויקט "חידוש הקשר"
לדברי עו"ד ארליך, פרויקט "חידוש הקשר", שהושק לאחרונה בבתי המשפט למשפחה, מציע מסגרת טיפולית ייחודית למקרים אלה. "הפרויקט מכיר בצורך לגשר בין העולמות", היא מוסיפה. "המטפלים מקבלים הכשרה מיוחדת להתמודדות עם המורכבות של ניכור הורי על רקע דתי, ועובדים במקביל עם שני ההורים והילדים. ההכשרה הייחודית, המשלבת הבנה מעמיקה הן של העולם החרדי והן של תהליכי היציאה בשאלה, מאפשרת להם ליצור גשר אמיתי בין העולמות".
עקרון טובת הילד – גם בבית הדין הרבני
כיוון שבמדינת ישראל קיימות שתי ערכאות שיפוט מקבילות לדין האישי, בית הדין הרבני ובית המשפט לענייני משפחה, מרוץ הסמכויות הוא עדיין תופעה חיה ובועטת. בשתי הערכאות משחק עקרון טובת הילד תפקיד חשוב ומכריע, אך בכל ערכאה המונח "טובת הילד" מתפרש בהתאם לערכאה השופטת.
בבתי המשפט, עקרון טובת הילד הינו עיקרון מכריע הנבחן על פי קווים מנחים המעוגנים בחוק ובפסיקה, לפיהם שני ההורים הם האפוטרופוסים הטבעיים והיחידים על ילדיהם. ואולם, כשבית המשפט ניגש לקבוע מהי טובת הילד, השיקול המכריע בשאלה נקבע באובייקטיביות הנבחנת לפי הצורך ובהתאם לחוות דעת מקצועיים, בכפוף לתסקירים מטעם שירותי הרווחה.
במצב של ניכור הורי, בית המשפט מתייחס לניכור כאל עבירה פלילית כהתעללות בקטין חסר ישע ופועל כדי לתקן את העיוות והעוול כלפי הילדים המוסתים וההורה המנוכר, תוך הקפדה על טובת הילדים, דאגה לשלומם הנפשי והגופני. במצב כזה, בית המשפט מתייחס להורה המנכר כמפר חוק ובלתי כשיר למשמורת.
גם בית הדין הרבני מבסס את עקרון טובת הילד על מקורות משפטיים נורמטיביים וגם על ערכים השאובים מהמקורות. ברוב החלטותיו בית הדין מונחה לפי דברי חבר בית הדין הרבני הגדול הגר״א גולדשמידט בספרו "עזר משפט", העוסק בהלכות בדבר החזקת ילדים ולפיהן טובת הילדים היא זו המחייבת ומדובר בחובות ההורים לגידול ילדיהם.
בית הדין הרבני ובית המשפט עובדים לצד עובדים סוציאליים מטעם רשויות הרווחה. העובד הסוציאלי לסדרי דין עורך הערכה מקצועית, על פי בקשת בתי המשפט ובתי הדין הדתיים, ונותן את המלצותיו בהתאם כאשר קיים חוסר הסכמה בין ההורים.
"בפרקטיקה", מסבירה עו"ד ארליך, "נוטה בית המשפט לענייני משפחה לקבל את המלצות התסקיר של העובד הסוציאלי. לעומת זאת, בבית הדין הרבני, כאשר מדובר בניכור הורי על רקע יציאה בשאלה, הסיפור מורכב שבעתיים, שלא לדבר על מצב שיכול לקרות שבו העובד הסוציאלי הוא חרדי בעצמו. במקרים כאלה, התסקירים ברובם נוטים לצד החרדי".
המפתח לשינוי: גישור מותאם תרבות
"תופעת הניכור ההורי על רקע יציאה בשאלה היא תופעה רחבה, כואבת ושקטה, אשר במרכזה עומד ההורה המנוכר אל מול ילדיו המוסתים נגדו – שקוף וחסר אונים", אומרת עו"ד ארליך. "המפתח לשינוי, לטעמי, טמון בגישה המכונה 'גישור מותאם תרבות'. הניסיון שהצטבר בשנים האחרונות מראה כי כאשר ההתערבות מתבצעת בשלבים מוקדמים, תוך שיתוף פעולה עם דמויות מפתח בקהילה החרדית, ניתן למנוע את ההסלמה המובילה לניכור הורי.
"ראינו מקרים מעודדים בהם רבנים מתקדמים בקהילה החרדית הבינו את חשיבות הקשר עם שני ההורים והצליחו לתווך בין הצדדים ולראות את חשיבות הקשר בין הילד לשני הוריו, תוך שמירה על האינטרסים של כל המעורבים".
חרף המודעות שעולה בימים אלה, עדיין יש הורים שעזבו את הקהילה החרדית אשר מנותקים מילדיהם שנשארים במשמרתו של ההורה החרדי. הילדים נקלעים למשבר אידיאולוגי חריף בין ההורים, מה שעלול להתפתח לניכור והסתה של הילדים. בחלק מהמקרים ההסתה כה חמורה, עד שהילדים מאבדים אמון בהורה שעזב את הדת ומפחדים לפגוש אותו.
"בסופו של דבר," מסכמת עו"ד ארליך, "האתגר הגדול הוא ליצור מרחב שבו הילדים יכולים לאהוב את שני הוריהם בלי להרגיש שהם בוגדים באף אחד מהם. זה אפשרי, אבל דורש שינוי תפיסתי עמוק - הן במערכת המשפט, הן בקהילה החרדית והן בחברה הישראלית בכללותה. הפסיקות האחרונות והתכניות החדשות שמתפתחות נותנות תקווה שאנחנו בכיוון הנכון".
לאחר שנחשפה לתופעה הכואבת יצרה עו''ד ארליך סרט קצר בשם "ווקי טוקי" המדבר על תופעת הניכור ההורי על רקע יציאה בשאלה. הסרט מספר את סיפורה של אמא יוצאת בשאלה המתמודדת עם ניכור הורי. ארליך מסכמת שתקוותה היא שהסרט הזה יצליח לעורר שיח ולהעלות את הנושא הכואב הזה של ניכור הורי על רקע יציאה בשאלה על סדר היום הציבורי. בימים אלה הסרט נמצא בשלבים מתקדמים של פוסט-פרודקשן.
