חלפה שנה מאז אותה שבת ארורה בחג שמחת תורה. למלחמת חרבות ברזל מלאו שנה מאז מאורעות השבעה באוקטובר. בפרק הזמן שחלף מאז קברנו מתים רבים, בהם מאות חיילים, ונפצעו אלפים.
על פי נתוני משרד הביטחון הצטרפו לטיפול באגף השיקום יותר מ-8,500 פצועים חדשים (עלייה דרמטית ביחס ל-2,070 מטופלים חדשים בשנת 2022). מדי חודש פונים יותר מ-1,500 פצועים חדשים לאגף השיקום והלחץ על המערכת גדל.
משרדו של עו"ד משה רוט, המתמחה בדיני נזיקין, מלווה במהלך השנה האחרונה נפגעים רבים בדרכם לקבלת ההכרה כנכי צה"ל והזכויות המגיעות להם על רקע פציעתם. "בתקופת המלחמה הנוכחית, תהליך ההכרה בחיילים פצועים על ידי משרד הביטחון הפך למסלול מהיר ומקל יותר, בשונה מימי שגרה. עם זאת, חשוב להבין שגם במסלול המזורז הזה יש מורכבויות שדורשות תשומת לב מקצועית", אומר עו"ד מתן חורש ממשרד עוה"ד רוט.
על פי נתוני משרד הביטחון, 51% מפצועי מלחמת חרבות ברזל הם עד גיל 30, 31% בגילאי 31-40 ו-18% מעל גיל 40. רוב הנפגעים הם חיילי מילואים, כ-71%, 11% בשירות סדיר, 11% שוטרים ו-7% בשירות קבע, 95% מהפצועים הם גברים.
"בעוד שחיילי צה"ל, הן הסדיר והן אלה המשרתים במילואים", אומר עו"ד רוט, "מקריבים את גופם ונפשם למען בטחון המדינה, רבים מהם מוצאים את עצמם במאבק כפול לאחר פציעתם - התמודדות עם הפציעה עצמה ועם מערכת ביורוקרטית מסובכת ולעתים מתישה. כעורכי דין המייצגים נכי צה"ל שנים רבות, אנו עדים למסע המורכב והמאתגר שעוברים חיילים פצועים בדרכם להכרה כנכי צה"ל, למרות ההקלות שהגיעו בעקבות המלחמה".
עו"ד משה רוט. "מדובר בתהליך מורכב שדורש סבלנות והתמדה". צילום: פרטי
לדברי עו"ד חורש, למרות שהתהליך כיום מהיר יותר - מכונה "מסלול ירוק", עדיין חשוב להיעזר בייעוץ משפטי מקצועי כדי להבטיח הכרה מלאה בכל הפגיעות והנכויות. עורכי דין המתמחים בתחום יכולים לוודא שהנפגע מקבל את מלוא ההכרה לה הוא זכאי.
תפקידו של עורך דין בהליך ההכרה בנכות ובוועדות הרפואיות
עו"ד חורש: "הוועדות הרפואיות מאוישות ברופאים שנדרשים לקבל החלטות בזמן קצר יחסית, שכן אורכו של הדיון בוועדה הוא קצר ביותר. במקרים של פגיעות פיזיות ונפשיות, קשה לעתים להעביר את מלוא התמונה בזמן הקצוב. כאן מתבטא היתרון המשמעותי של ליווי משפטי - עורך הדין יכול להכין את הנפגע לקראת הוועדה, לסייע בהצגת המקרה בצורה ברורה ומקיפה, ולוודא שכל ההיבטים הרלוונטיים מובאים בחשבון.
"במקרים רבים, במיוחד בערעורים, מתברר שהערכה ראשונית החמיצה היבטים חשובים, ואחוזי הנכות מתעדכנים בהתאם. הדבר נכון במיוחד במקרים של פוסט-טראומה, שם המפגש עם הוועדה עלול להיות חוויה מאתגרת במיוחד עבור הנפגע. במצבים אלה, עורך הדין משמש כמתווך חשוב ביותר, הן כמי שמספק תחושת ביטחון לנפגע והן כמי שיכול להסביר ולייצג את עניינו בצורה מקצועית ורגישה".
"לצערנו", אומר עו"ד רוט, "יש מקרים שבהם הרופא בוועדה פספס תלונה או אבחון, ולפעמים הטעויות הללו קורות בשל סיבות אחרות. עבור חייל שסיכן את חייו למען המדינה, דחייה כזו יכולה להיות מכה קשה נוספת. זה בדיוק המקום שבו המקצועיות והניסיון של מי שמלווה את החייל משפטית נבחן. זה רגע האמת.
"אני יודע שאנחנו כמשרד לא מוותרים על אף אחד ועל אף מקרה. מבחינתו, אין דבר כזה שחייל או מילואימניק נפצע במסגרת תפקידו ויישאר מאחור ללא כלל הזכויות המגיעות לו. לפעמים זה דורש אורך רוח, סבלנות ועקשנות - מזה יש לנו בשפע".
עו"ד מתן חורש. "גם אם אין פגיעה פיזית נלווית, פגיעה נפשית מזכה בהכרה כנפגע פעולות איבה". צילום: פרטי
"אנחנו רואים כשליחות", מוסיף עו"ד חורש, "את היכולת המקצועית שלנו לסייע לאותם נפגעים, לתמוך בהם בדרכם לקבל את ההכרה וללוות אותם עד שהם ממצים את כל הזכויות המגיעות להם. חשוב לזכור, כי אמנם מדוע על אדם מסוים שנפצע, אבל סביבו ישנה מערכת גדולה של מי שנפגעים כתוצאה מכך. אני מדבר על ההורים, האישה או הבעל, הילדים, האחים. כולם, בסופו של דבר, משלמים את המחיר".
לדברי עו"ד חורש, "הפציעות והנכויות מגוונות, חלקן פיזיות, אבל רבות מהן נפשיות, או פיזיות ונפשיות במקביל. אנחנו עדים למקרים רבים של פוסט-טראומה קשה, חרדות, והפרעות שינה. חיילים רבים מתקשים לחזור לשגרת החיים".
מסלול נפרד, מאבק זהה: נפגעי פעולות איבה
נוסף על נפגעי צה"ל, המלחמה הותירה אחריה אלפי נפגעי פעולות איבה, ביניהם ניצולי אירועי הטבח בעוטף עזה, מסיבת הנובה והיישובים השונים. "המסלול של נפגעי פעולות איבה שונה מזה של נכי צה"ל," מסביר עו"ד רוט. "במקרה זה, הטיפול נעשה מול המוסד לביטוח לאומי, אך חשיבות מיצוי הזכויות זהה".
"אחד האתגרים המרכזיים," מציין עו"ד חורש, "הוא שרבים מהניצולים עדיין מתמודדים עם הלם וטראומה קשה, מה שמקשה עליהם לנהל את ההליך הביורוקרטי. לכן, חשוב במיוחד שיהיה להם ליווי מקצועי. כרגע אנחנו נמצאים בשלב שבו כלל הפצועים מאירועי השבת השחורה כבר הוכרו על ידי הביטוח הלאומי במסלול ירוק, אולם כעת עליהם להמשיך ולהתנהל מול המערכת לקבלת מלוא הזכויות להמשך הדרך, כולל החלטות של הוועדות הרפואיות, קביעת הנכויות והקצבה או המענק.
"במקרה של נפגעי הנובה", מוסיף עו"ד חורש, "אנחנו רואים מקרים רבים של פוסט-טראומה מורכבת. חשוב להבין שגם פגיעה נפשית, גם אם אין פגיעה פיזית נלווית, מזכה בהכרה כנפגע פעולות איבה. לעתים קרובות אנחנו נתקלים באנשים שחושבים שללא פגיעה פיזית אין להם זכויות, וזו טעות".
הזכויות להן זכאים נפגעי פעולות איבה כוללות: טיפול רפואי מלא, שיקום, תגמולים חודשיים, מענקים חד פעמיים, הטבות מס, סיוע בדיור והטבות נוספות. "חשוב במיוחד", מדגיש עו"ד רוט, "להגיע מוכנים לוועדות הרפואיות. אלו הן ועדות שקובעות את אחוזי הנכות ומשפיעות באופן ישיר על היקף הזכויות. אנחנו ממליצים להגיע עם כל התיעוד הרפואי הרלוונטי וחוות דעת מקצועיות".
דגש נוסף שמציין עו"ד חורש הוא שיש להיות ערים לכך שלעתים הפגיעות מתפתחות או מחמירות עם הזמן. "במקרים כאלה ניתן להגיש תביעה להחמרת מצב. זה נכון במיוחד במקרה של פגיעות נפשיות, שלעתים קרובות מתפתחות או מתבהרות רק עם חלוף הזמן".
"חשוב להבין," מסכם עו"ד רוט, "שמדובר בתהליך מורכב שדורש סבלנות והתמדה. המערכת כרגע עמוסה מאוד בשל היקף הנפגעים חסר התקדים, אבל אסור להתייאש. זו זכות בסיסית של כל נפגע לקבל את מלוא הסיוע והתמיכה המגיעים לו על פי חוק".
"אנחנו ממליצים לכל מי שנפגע", מוסיף עו"ד חורש, "לא להתמודד לבד עם המערכת. נסיוננו מלמד שליווי מקצועי מגדיל משמעותית את הסיכויים למצות את מלוא הזכויות ומקצר את משך ההליכים".
(צילום ראשי: שאטרסטוק)
