ב"אמנת פריז", אמנה בינלאומית להגנה על קניין רוחני, חברות מרבית המדינות בעולם.
לאמנה זו בין המדינות ישנן משמעויות רבות, אך במאמר זה נתמקד במשמעות העזרה הכלכלית שהיא מאפשרת בניהול בקשות הפטנט בעולם.
בהתאם לאמנה, ניתן להגיש בקשות במדינות נוספות, בהמשך להגשה הראשונית במדינה אחת בלבד. האמנה נותנת מרווח זמן של שנה שלמה שבה אין צורך בהגשת בקשות במדינות נוספת, בד בבד עם שמירת הזכות להגיש במדינות אחרות בתום 12 חדשים, תוך שמירת זכות הבכורה.
עם הגשת בקשת פטנט במשרד פטנטים, כבקשת בכורה, מתחיל בעצם הליך רישום בקשת הפטנט.
הגשת בקשת פטנט הינה טריטוריאלית, ועל מנת לקבל פטנט בארצות נוספות על הממציא או המגיש לבצע הגשות המשך במדינות בהן הוא מיעד לעצמו פעילות בעתיד.
בחירה בין שני מסלולים
עד תום שנה ממועד ההגשה הראשונה, באם ירצה המגיש להמשיך בהליך רישום בקשת הפטנט, על הממציא להחליט בין שני מסלולים:
האחד – אמנת PCT – בקשה בינלאומית
הגשה במסגרת אמנה זו תקפה לשנה וחצי (18 חדשים). גם במסגרת אמנה זו חברות מספר רב של מדינות העולם, כך שהגשה במסלול זה מקנה אפשרות לדחיית החלטה על הגשה במדינות יעד בסך כולל של 30 חדשים מתאריך ההגשה הראשונית.
היתרון הוא, שבתקופה זו מקבלים חוות דעת מרשות הבדיקה הבינלאומית, ואז ניתן לבחון את סיכויי ההצלחה לקבלת פטנט ובגיבוש החלטה לגבי השלב שבו יש להגיש בקשה במדינות היעד, שלב שנקרא ה"שלב הלאומי".
השני – הגשות לפי אמנת פריז
הגשת בקשת המשך, שמתבצעת כאמור עד תום 12 חדשים ממועד ההגשה הראשונה, הגשת הבכורה. במסלול זה על הממציא להחליט על מדינות היעד בהן הוא רוצה להגיש את בקשת הפטנט שלו.
לאחר ההגשה ב"שלב הלאומי", יש להמשיך ולתחזק את בקשת הפטנט במדינה או במדינות הנבחרות על ידי תשלומים שנתיים או יותר. כל מדינה והחוקים שלה.
חוקי הפטנטים בארצות השונות שבהן מגיש הממציא את בקשתו אינם אחידים, וקיימת שונות בקשר לתהליך הטיפול בבקשה, מתן הפטנט , תחזוקה שנתית, התנגדויות ועוד.
יש לדאוג לקבל התראות מקדימות על תאריכי היעד הצפויים והעלויות הצפויות על מנת לא לאחר תאריכים אלה.
איחור בתשלומים או בהגשות יכולים לגרור קנסות ו/או איבוד תאריך הבכורה של הבקשה, או אף איבוד היכולת לקבל פטנט.
ניהול נכון של בקשת הפטנט מונע מצבים אלה.
