מפגינים בקפלן נגד ההפיכה המשטרית ולמען הדמוקרטיה. צילום: אורן דוד/ שאטרסטוק
דו"ח המדד השנתי ה-22 של המכון הישראלי לדמוקרטיה לשנת 2024, שהוגש אתמול לנשיא המדינה יצחק הרצוג, חושף תמונת מצב מדאיגה של הדמוקרטיה הישראלית. הממצאים מראים כי פחות מחמישית מהישראלים מעריכים את מצב המדינה כטוב, כאשר האמון במוסדות הפוליטיים - הממשלה, הכנסת והמפלגות - נמצא בשפל היסטורי.
על פי הנתונים, מלבד צה"ל, שעדיין זוכה לאמון גבוה של 77% מהציבור, רוב מוסדות המדינה חווים ירידה באמון הציבור. עם זאת, המדד מצביע גם על חוסן מסוים בחברה הישראלית: כשני שלישים מהציבור עדיין סבורים שישראל היא מקום טוב לחיות בו, והסולידריות החברתית, למרות ירידה מסוימת מאז אירועי אוקטובר 2023, נותרה גבוהה יחסית לשנים קודמות.
המדד נערך פעמיים השנה, במאי ובאוקטובר, על ידי צוות חוקרי מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה בראשות פרופ' תמר הרמן וכולל את החוקרים ד"ר ליאור יוחנני, ירון קפלן ואינה אורלי ספוז'ניקוב. הנתונים משקפים את ההשפעות המורכבות של אירועי השנה האחרונה על החברה הישראלית ועל תפיסת הדמוקרטיה בקרב הציבור.
משבר אמון חסר תקדים במערכת הפוליטית
המדד חושף משבר אמון עמוק במערכת הפוליטית. בהודעה לעיתונות שפרסם המכון הישראלי לדמוקרטיה נמסר כי יוחנן פלסנר, נשיא המכון, רואה בנתונים "תמרור אזהרה בוהק". לדבריו, הנתונים משקפים תחושה בקרב אזרחים רבים שהשלטון אינו פועל לקידום טובתם וטובת הכלל. האמון בממשלה עומד על 25% בלבד, עלייה מתונה מ-18% במאי, והאמון בכנסת נמוך אף יותר - 16%, עלייה קלה מ-13% במאי. בתחתית סולם האמון ניצבות המפלגות הפוליטיות, עם שיעורי אמון נמוכים במיוחד.
שחיקה באמון במוסדות המדינה
מעבר למערכת הפוליטית, המדד מצביע על ירידה באמון במוסדות מרכזיים נוספים. בית המשפט העליון שומר על יציבות יחסית באמון הציבור, אך המשטרה חוותה ירידה דרמטית - מ-55% אמון בדצמבר 2023 ל-37% באוקטובר 2024.
התקשורת זוכה לאמון של כרבע מהציבור בלבד. רק צה"ל שומר על אמון גבוה של 77%, למרות ירידה קלה מהממוצע הרב-שנתי של 79.5%. נשיא המדינה זוכה לאמון של 38% מהציבור, במקום השני אחרי צה"ל.
אמון הציבור במערכת המשפטית – פער עמוק בין המחנות הפוליטיים
בשנה שהתאפיינה במאבקים סביב המערכת המשפטית, הנתונים מראים כי בית המשפט העליון דווקא שומר יציבות יחסית באמון הציבור. אולם, בפילוח לפי מחנות פוליטיים עולה תמונה מורכבת של היחס למערכת המשפט, כאשר פערי האמון בין המחנות השונים נותרו משמעותיים.
הסקר גם חושף פערים דרמטיים בתפיסת מצב הדמוקרטיה בין המחנות הפוליטיים. בקרב מצביעי השמאל, 94% מעריכים שהדמוקרטיה בסכנה חמורה, לעומת 71% במרכז ו-38% בימין. בציבור הערבי, למעלה משלושה רבעים (77.5%) שותפים להערכה זו.
מדד הסולידריות – פערים בין יהודים לערבים
בחינת רמת הסולידריות בחברה הישראלית מגלה פערים משמעותיים בין הקבוצות השונות. בעוד הציבור היהודי מדרג את רמת הסולידריות בציון 5.5 מתוך 10, בקרב הציבור הערבי הציון נמוך יותר ועומד על 5.0. מעניין במיוחד הפער בתוך החברה הערבית: הדרוזים מובילים עם ציון 6.0, אחריהם הנוצרים עם 5.3 והמוסלמים עם 4.9.
הציבור סומך על האזרחים יותר מאשר על המדינה
נתון מעניין במיוחד עולה מהשוואת האמון באזרחים לעומת האמון במדינה. 81% מהציבור היהודי ו-62% מהציבור הערבי מאמינים שניתן לסמוך על ישראלים אחרים בעת צרה - עלייה משמעותית מ-2022 - 68% ו-39% בהתאמה.
לעומת זאת, רק רבע מהיהודים סבורים שניתן לסמוך על המדינה בעת צרה, ירידה חדה מ-37% ב-2022. בציבור הערבי המגמה הפוכה: 61% מאמינים שניתן לסמוך על המדינה, עלייה מ-52% ב-2022.
המתחים החברתיים מתעצמים
שאלת המתחים בחברה הישראלית חושפת תמונה מדאיגה: כמעט מחצית מהציבור (48%) רואה במתח בין ימין לשמאל את האיום המרכזי על הלכידות החברתית. הפער בין המחנות בולט במיוחד - בשמאל שיעור זה מגיע ל-64%, במרכז ל-49.5% ובימין ל-53%.
הציבור הערבי, לעומת זאת, מצביע על המתח היהודי-ערבי כמשמעותי ביותר (55.5%). דווקא המתח בין חילונים לדתיים נתפס כמשני יותר, עם 14% בלבד המציינים אותו כמתח העיקרי.
רוב הישראלים סבורים: מצב המדינה רע מאוד
הסקר מצביע על תנודתיות משמעותית בהערכת מצב המדינה במהלך 2024. במאי, 60% מהנשאלים הגדירו את המצב כרע או רע מאוד, אך באוקטובר חלה ירידה ל-48.5%. במקביל, חלה עלייה בשיעור המגדירים את המצב כטוב או טוב מאוד (19%) או כבינוני (32%).
הפערים בין האוכלוסיות בולטים במיוחד: בעוד 45% מהיהודים מעריכים את המצב כרע או רע מאוד, בציבור הערבי השיעור מגיע ל-67%. רק 22% מהיהודים ו-8% מהערבים מעריכים את המצב כטוב או טוב מאוד.
תמיכה בפתרון מדיני לצד עוצמה צבאית
הסקר מצביע על מגמת שינוי בתפיסות הציבור לגבי הדרך להבטחת עתיד המדינה. בעוד שבמאי 40% האמינו שחיזוק העוצמה הצבאית הוא המפתח לביטחון בטווח הקרוב, באוקטובר ירד שיעור זה ל-30%. במקביל, התמיכה בהסדר מדיני כפתרון מועדף עלתה מ-19% ל-28%. הרוב (41%) תומכים בשילוב של שני המהלכים, במיוחד בראייה ארוכת טווח.
בקרב השמאל, הסדרים מדיניים נתפסים כערובה הטובה ביותר לבטחון המדינה, בעוד שבימין מעדיפים את חיזוק העוצמה הצבאית בטווח הקרוב.
קריאת אזהרה מנשיא המדינה
בתגובה לממצאי המדד המדאיגים, הביע נשיא המדינה יצחק הרצוג דאגה עמוקה ממשבר האמון במוסדות השלטון. בהודעה לעיתונות נמסר כי הנשיא הדגיש ש"האמון בעצמנו, בעמנו, במדינתנו, היה תמיד אבן פינה עבורנו. כאשר האמון מתערער, כאשר היסודות מתערערים, האומה בסכנה". הנשיא קשר בין ירידת האמון הציבורי לבין האלימות המילולית ברשתות החברתיות ובמרחב הציבורי, והזהיר מפני נסיונות אויבי ישראל לנצל את הפילוג הפנימי. "לדמוקרטיה הישראלית אין תחליף", הדגיש הנשיא.
למרות המשבר, סימני חוסן בחברה הישראלית
הנתונים המצטברים מצביעים על מורכבות יוצאת דופן בחברה הישראלית. בצד משבר האמון העמוק במוסדות השלטון, ניכרים סימנים ברורים של חוסן חברתי.
פרופ' תמר הרמן, מנהלת מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות במכון, מציינת בהודעה לעיתונות כי למרות האירועים המטלטלים של השנה האחרונה, המדד אינו מצביע על תנודות חריפות או שינויי מגמה בהשוואה ל-2023. תחושת הסולידריות בחברה הישראלית, שהגיעה לשיא בעקבות אירועי שבעה באוקטובר, אמנם נשחקה במידה מסוימת אך נותרה גבוהה מבעבר. העובדה שכשני שלישים מהציבור מעדיפים להישאר בארץ למרות האתגרים, ושיעור דומה רואה בישראל מקום טוב לחיות בו, מעידה על חוסן חברתי משמעותי גם בעתות משבר.
הסקר מגלה תמונת ראי בין יהודים לערבים בנוגע לעתיד: 56% מהציבור היהודי מביעים אופטימיות לגבי עתיד המדינה, בעוד 59% מהערבים מביעים פסימיות.
בשאלת ההישארות בארץ נרשמו פערים משמעותיים בין המחנות הפוליטיים: בשמאל נרשמה עלייה מ-38% במאי ל-48% באוקטובר במספר המעדיפים להישאר בארץ, במרכז מ-56% ל-65% ובימין מ-74% ל-78%.
