פרופ' ירון זליכה. "יש להפחית את יוקר המחיה באמצעות פירוק מונופולים ויבואנים צולבים, ביטול מכסים ומכסות יבוא ואכיפת חוקי התחרות". צילום: פרטי
העלאת מיסים היא אחת הגזירות הכלכליות המשמעותיות ביותר ונראה שהשפעתה תורגש בכל שכבות האוכלוסיה החל מ-1 בינואר 2025. המע"מ צפוי לעלות מ-17% ל-18%, מה שיגרום לייקור מיידי של מרבית המוצרים והשירותים במשק. נוסף על כך, מס הבריאות יעלה ב-0.15%, כשהנטל ייפול בעיקר על מדרגת השכר הנמוכה (עד 7,500 שקל), עם תוספת של כ-19 שקל בחודש לעובד ממוצע.
גם דמי הביטוח הלאומי יתייקרו: עלייה של 0.8% תגרע עוד כ-60 שקל מהעובד והמעסיק כל אחד, ותעמיס הוצאה כ-1,440 שקל לשנה לכל עובד. עבור מי שאינם עובדים, התשלום לביטוח הלאומי יזנק ב-50%, תוספת של כ-50 שקל בחודש.
הקיצוצים בזכויות יעמיקו את הפגיעה באזרחים. הקפאת מדרגות המס ונקודות הזיכוי, שמשמעותה אי-הצמדה למדד המחירים לצרכן, תשחק את ההכנסה בפועל ותגרום לעובדים ולעצמאים להפסיד בין 2,215 ל-5,315 שקל לאורך התקופה. קצבאות הילדים, שגם הן לא יוצמדו למדד, יפגעו במיוחד בשכבות החלשות, כולל מובטלים ומשפחות מתחת לקו העוני. נוסף על כך, תוספות השכר שהובטחו לעובדים יידחו לשנים 2028-2025, מהלך שיחסוך לממשלה כשלושה מיליארד שקל בשנה אך יכביד על העובדים.
במקביל, כל עובד יחויב "לתרום" יום או שניים מימי ההבראה שלו – הפסד כספי שנתי של 418–836 שקל. גם ההטבות לפנסיה יספגו פגיעה: הטבת המס על הפקדות לפנסיה תוקטן, והפטור ממס על הפנסיה, שאמור היה לגדול, יישאר על 4,904 שקל בלבד, במקום לעלות ל-6,318 שקל. המשמעות היא תוספת מיסים של 400 מיליון שקל בשנה שתשפיע בעיקר על פנסיונרים.
האזרחים גם ייאלצו להתמודד עם עלויות חדשות בתחומי הרכב והדיור. שינוי "המס הירוק" ייקר רכישת רכבים בסכומים שנעים בין 1,500 ל-7,500 שקל, בהתאם לדרגת הזיהום. בנוסף, רכישת מכוניות חשמליות או פלאג-אין תתייקר בכ-4,000 שקל בעקבות הקטנת הטבות המס. שוק הדיור לא יישאר מאחור: הקפאת מדרגות המס תשפיע גם על מיסוי מקרקעין, מה שיוביל לעלייה נוספת במחירי הדירות.
בסיכומו של דבר, משפחה ממוצעת תשלם כ-6,000–7,000 שקל נוספים בשנה כתוצאה מהגזירות, מה שיגרום לירידה נוספת ברמת החיים, במיוחד בקרב שכבות חלשות ועצמאים. הגזירות החדשות מעלות שאלות בנוגע לעומק הפגיעה באזרחים והיכולת של המשק לעמוד בנטל.
בין הצעדים העתידיים המתוכננים נכללת יוזמה לסגירת חמישה משרדי ממשלה מיותרים, אך ייתכן שהיא לא תצא לפועל בשל התנגדויות פוליטיות. בנוסף, הכוונה לקצץ בכספים הקואליציוניים תוגבל לקיצוץ של 5% בלבד, סכום כולל של 4.1 מיליארד שקל, צעד שנחשב למינורי יחסית.
"הגירעון בתקציב המדינה – הרבה לפני המלחמה"
פרופ' ירון זליכה, מבכירי הכלכלנים בישראל ועם קריירה מרשימה הכוללת כהונה כחשב הכללי במשרד האוצר, לא מאוד אופטימי, בלשון המעטה. לטענתו, "עוד לפני פרוץ המלחמה התגלה גירעון משמעותי בתקציב המדינה. הדבר היה תוצאה ישירה מההשפעות של יוקר המחיה ומחירי הדיור על הצמיחה במשק. הצמיחה נחלשה, הכנסות הממשלה ממסים ירדו, ובו בזמן הממשלה הגדילה באופן משמעותי את הוצאותיה. כל אלה הובילו לגירעון תקציבי משמעותי שנע בין 3% ל-4% מהתוצר".
לדברי זליכה, "עם פרוץ המלחמה נוספו שני גורמים מהותיים שהחריפו את המצב. ראשית, התעוררו הוצאות חד פעמיות עצומות לניהול המלחמה, בהיקף של כ-200 מיליארד שקל. הוצאות אלו הגדילו את החוב הממשלתי והשפיעו על עלויות הריבית שמשלמת הממשלה. שנית, המלחמה חשפה את הצורך להגדיל באופן קבוע את תקציב הביטחון. ב-15 השנים שקדמו למלחמה ירד נטל הביטחון בתוצר מ-7% ל-5%, מה שהוביל לצמצום יכולות משמעותי – סגירת שש אוגדות, צמצום מחצית מצי הטנקים ומסוקי הקרב, וריקון מחסני החירום. ברור כי במצב כזה צריך להחזיר את תקציב הביטחון לרמה של כ-6% מהתוצר".
בהתאם להתפתחויות אלו, הגירעון התקציבי, שכבר היה משמעותי, צפוי לעלות לאזור שבין 6% ל-7% מהתוצר. "מדובר ברמה שאינה מאפשרת ניהול כלכלי בר-קיימא לטווח הארוך", אומר זליכה, "ולכן נדרש צמצום מהותי בגירעון.
"ישנן שלוש דרכים מרכזיות להתמודד עם המצב. הדרך הראשונה היא לעודד צמיחה כלכלית מהירה יותר, דבר שיאפשר להגדיל את הכנסות הממשלה ממסים ללא שינוי בשיעורי המס. כדי להשיג זאת, יש להפחית את יוקר המחיה באמצעות פירוק מונופולים ויבואנים צולבים, ביטול מכסים ומכסות יבוא, ואכיפת חוקי התחרות – משימה מורכבת שדורשת התמודדות ישירה מול בעלי כוח, ממש לריב איתם.
"הדרך השנייה מתמקדת בצמצום וייעול הוצאות הממשלה שאינן קשורות לביטחון. ניתן לעשות זאת על ידי שיפור שיטות הרכש הממשלתיות, למשל באמצעות חזרה למכרזים בינלאומיים, כפי שנעשה בעבר בפרויקטים כמו כביש 6, מנהרות הכרמל ומתקני ההתפלה, אשר בוצעו בתקציב מופחת לעומת פרויקטים שבוצעו דרך חברות ממשלתיות. כמו כן, יש להפסיק צבירת זכויות בפנסיה התקציבית, לצמצם את שכר עובדי המדינה במידת הצורך, ולבטל תקנות שמאפשרות רכישות ללא מכרז, המובילות להוצאות גבוהות יותר.
"הדרך השלישית והפחות יעילה היא העלאת מסים. צעד זה עשוי להגדיל את הכנסות הממשלה בטווח הקצר, אך עלול לפגוע בפעילות הכלכלית בטווח הארוך ולהכניס את המשק למעגל שלילי, שבו חולשה כלכלית נוספת פוגעת בהכנסות הממשלה ממסים ומעצימה את המצוקה התקציבית. לכן, הפתרון הנכון והמאוזן דורש שילוב בין עידוד צמיחה לבין ייעול הוצאות, תוך הימנעות מהטלת נטל נוסף על הציבור".
האם זה חייב להתבצע עכשיו? אין דרך אחרת?
"כן, זה חייב להיות עכשיו, אחרת דירוג האשראי ירד עוד פעמיים ושלוש, ואנחנו נתקרב לרמה שבה דירוג האשראי של המדינה יהיה דירוג של אג"ח זבל. במקרה כזה, ההשלכות כבר יהיו משמעותיות".
האם היתה חובה לפגוע בהטבות לפנסיונרים דווקא?
"כאמור, קיימות שתי דרכים חלופיות, אך שתיהן כרוכות בעימותים עם שחקנים בעלי כוח, ואת זה השרים לא רוצים".
לסיכום, יש לדעתך איזשהו מנוע צמיחה כרגע שאפשר להתנחם בו?
ממש לא. יש פה מנוע חילוש, לא צמיחה".
אתה חושש שאנשים יברחו מפה?
"לא, אנשים לא הולכים כל כך מהר. אנשים יישארו ויסבלו. ואני מקווה שבנובמבר 2026, בבחירות, הציבור יעניש את הממשלה הנוכחית וישמיע את דברו".
