קצבת נכות כללית מהמוסד לביטוח לאומי היא זכות חשובה עבור אלפי ישראלים הסובלים ממגבלות רפואיות המשפיעות על יכולתם לעבוד. לדברי עו"ד אילנית גדקר אהרוני, ממשרד עו"ד ונוטריון גדקר, אהרוני בכר, המתמחה בהתנהלות וייצוג אל מול המוסד לביטוח לאומי, קצבת נכות כללית נועדה לסייע לאנשים שאיבדו את יכולתם לעבוד או שיכולתם לעבוד נפגעה משמעותית עקב נכות רפואית, שיכולה להיות פיזית, נפשית או שכלית. לשיטתה, רבים ממי שזכאים לקבל את הקצבה חשים כי המאבק להשגתה לא תניב את הפיצוי הנדרש, בשל "סחבת", "סרבול ביורוקרטי", "טרור אינסופי" וכן הלאה.
עו"ד אילנית גדקר אהרוני. צילום: משרד עו"ד ונוטריון גדקר, אהרוני בכר
"זה נכון", היא אומרת, "שהמוסד לביטוח לאומי, כגוף המשויך למדינה, מתאפיין בביורוקרטיה ויש לו יכולת לא מעטה להתיש את הפונים אליו, אבל בשום אופן זו לא סיבה להתייאש ולהרים ידיים. לשם כך אנחנו כאן, ואנחנו לא מוותרים על אף אחד".
מהי קצבת נכות ומי זכאי לקבל אותה?
על פי נתוני המוסד לביטוח לאומי, בישראל מקבלים כיום קצבת נכות כללית מעל 335 אלף איש, אשר מהווים כ-3.5% מהאוכלוסיה.
לדברי עו"ד גדקר אהרוני, מדובר בקצבה שנועדה לספק מענה עבור מי שנפגע או חלה ואשר יכולת ההשתכרות שלו נפגעה ב-50% לפחות. מי שעומד בקריטריונים זכאי לקצבה חודשית קבועה, בהתאם לדרגת הנכות שנקבעה לו ולרמת הפגיעה בהכנסה שלו. "למעשה", אומרת עו"ד גדקר אהרוני, "מדובר בסיוע שמעניקה המדינה בניסיון לסייע למי שמוצא עצמו חולה או פצוע, בלי יכולת להביא פרנסה הביתה או שאינו מסוגל לעבוד כפי שיכל עד המקרה המצער.
"כאן, מנסה המדינה לסייע בעזרה כלכלית מסוימת, אף שאינה גבוהה מאוד, באמצעות קצבת הנכות וקצבאות נוספות. לצד זאת, כפי שאנחנו יודעים, ההתנהלות מול המוסד לביטוח לאומי יכולה להיות מתישה ומעייפת ויש קריטריונים קשיחים מאוד וקל מאוד ליפול בין הכסאות".
הזכאות לקצבה מותנית במספר תנאים: תושבות ישראלית, גיל מ-18 ועד גיל פרישה, דרגת נכות רפואית משוקללת בגובה של לפחות 60% או 40%, כאשר לפחות אחד מהליקויים הוא בשיעור 25%, ודרגת אי כושר לעבוד הנקבעת על ידי פקיד תביעות לאחר התייעצות עם רופא מוסמך ופקיד שיקום.
"חשוב להדגיש," אומרת עו"ד גדקר אהרוני, "שהביטוח הלאומי בודק את היכולת לעבוד בכל עבודה שהיא, לא רק במקצוע הספציפי של התובע טרם הפגיעה".
סכומי הקצבה בהתאם לדרגת הנכות שנקבעה:
סכום קצבת הנכות החודשית הוא בהתאם לדרגת אי-הכושר שנקבעה למבוטח והיא מתעדכנת מעת לעת. נכון להיום:
דרגה מלאה (100% או 75%) - קצבה חודשית מלאה בסך 4,291 שקל.
דרגה חלקית בשיעור 74% - קצבה חודשית חלקית בסך 2,925 שקל.
דרגה חלקית בשיעור 65% - קצבה חודשית חלקית בסך 2,636 שקל.
דרגה חלקית בשיעור 60% - קצבה חודשית חלקית בסך 2,476 שקל.
חשוב להתכונן לוועדות הרפואיות
עו"ד גדקר אהרוני מדגישה את חשיבות ההכנה המוקדמת לפני הגשת התביעה: "לפני הגשת התביעה, איספו את כל המסמכים הרפואיים הרלוונטיים והכינו רשימה מסודרת של כל הליקויים מהם אתם סובלים".
לאחר הגשת התביעה, התובע יוזמן לוועדה רפואית. "זהו השלב הקריטי ביותר," מתריעה עו"ד גדקר אהרוני. "הכינו את עצמכם היטב, התמקדו בעובדות הרלוונטיות והסבירו כיצד הנכות משפיעה על חיי היומיום שלכם ועל יכולתכם לעבוד. חשוב להיות ענייניים – לחברי הוועדה אין יותר מדי סבלנות וזמן לפטפטנות יתר. היצמדו לעובדות ודונו רק בבעיות הרפואיות הרלוונטיות".
ניתן להגיש את התביעה לקבלת קצבת נכות כללית באופן עצמאי, ואף ניתן להיעזר בחברות למיצוי זכויות (ללא זכות ייצוג בוועדה רפואית) ואולם, עו"ד גדקר אהרוני מדגישה כי ייצוג של עורך דין יכול לשפר באופן מובהק את הסיכויים לקבלת התביעה והקצבה. "יש לדעת כי בניגוד לחברות למיצוי זכויות", היא מסבירה, "עורך דין רשאי לייצג את התובע בתוך הוועדה הרפואית ולשוחח עם הרופאים בזמן אמת. רבים לא מבינים עד כמה זה חשוב שאיש מקצוע ואדם שמבין במשפט ובהתנהלות מול המוסד לביטוח לאומי יהיה זה ששוטח עבורך את הטענות כפי שצריך, בפרק הזמן הקצר שניתן לך בוועדה. יש משמעות רבה לאדם מקצועי שמכין ומכוון אותך לקראת הגשת התביעה ונוכח בוועדה וזה יכול להוות את ההבדל בין קבלת התביעה לבין דחייתה".
לגבי משך הזמן עד לקבלת החלטת הוועדה בעניין התביעה, עו"ד גדקר אהרוני מציינת כי זה יכול להימשך מספר חודשים, שכן התהליך כולל בדיקות רפואיות, ועדות המשך והחלטות של פקידי הביטוח הלאומי.
בזכות הנחישות
במקרה של דחיית התביעה, עו"ד גדקר אהרוני מעודדת: "אל תתייאשו. יש אפשרות להגיש ערר תוך 60 יום מקבלת ההחלטה. אם גם הערר נדחה, ניתן עדיין לערער לבית הדין לעבודה ואולם אך ורק בשאלות משפטיות.
"רבים שתביעתם נדחתה הגיעו אלינו לצורך הגשת ערר, ובאמצעות הידע והניסיון שלנו הם קיבלו את הקצבה שהיו זכאים לה. מול מוסדות ביורוקרטיים יש חשיבות לכל מילה, לכל מסמך ולכל ניסוח. לשם כך אנחנו כאן - משרד עו"ד ונוטריון גדקר אהרוני בכר, ובזכות הנחישות והניסיון העצומים שצברנו, יש לנו את הכוח לשנות את התמונה כולה. אנחנו גאים בכך שאנחנו משתמשים ביכולת הזו כדי לסייע לאנשים, לתמוך בהם ולעזור להם לשרוד את התקופה הקשה שבה הם נמצאים".
הנכות יכולה להיקבע כזמנית או צמיתה, מה שמשפיע על משך הזמן שבו תשולם הקצבה ועל תדירות הבדיקות החוזרות. ניתן לעבוד ולקבל קצבת נכות במקביל, אך יש מגבלות על ההכנסה. ככל שההכנסה גבוהה יותר, כך נדרשת נכות גבוהה יותר לצורך זכאות.
עו"ד גדקר אהרוני מבהירה כי גם מקבלי פנסיה עשויים להיות זכאים לקצבת נכות כללית, שכן פנסיה אינה נחשבת להכנסה לעניין זה. גם עקרות בית יכולות להיות זכאיות, אם כי התנאים שונים מעט והדגש הוא על היכולת לתפקד במשק הבית.
רבים זכאים לקצבה אך אינם מודעים לכך
קצבת הנכות הכללית היא זכות חשובה, אך התהליך לקבלתה יכול להיות מורכב ומתסכל. ההבנה של התנאים, ההכנה הנכונה והליווי המקצועי יכולים לעשות את ההבדל בין דחייה לאישור. לסיכום אומרת עו"ד גדקר אהרוני: "סביר להניח שישנם רבים הזכאים לקצבה אך אינם מודעים לכך. לכן, אני ממליצה לכל מי שסובל מבעיות רפואיות משמעותיות ומתקשה לעבוד, לבדוק את זכאותו".
כל אזרח הסבור שהוא עשוי להיות זכאי, מוזמן לפנות למשרד עורכי דין ונוטריון גדקר אהרוני בכר ואנו נשמח לעזור לכם במיצוי מלוא זכויותיכם אל מול המוסד לביטוח לאומי.
(צילום ראשי: שאטרסטוק)
