המשבר הכלכלי שהחל בתקופת הקורונה, המשיך עם העלייה בריבית והתעצם עם פרוץ המלחמה, הוביל את משרדי המשפטים והאוצר לקדם רפורמה מקיפה במערכת חישוב החובות בישראל. החל מינואר 2025 צפויה להיכנס לתוקף רפורמה מקיפה בחוק פסיקת ריבית והצמדה ובחוק ההוצאה לפועל.
השינוי המשמעותי צפוי להשפיע על כ-1.8 מיליון תיקים בהוצאה לפועל ולהוביל להפחתה של עד 80% בדמי הפיגורים. הרפורמה תשנה את האופן שבו מחושבים החובות ותיצור מנגנון חדש המפריד בין ריבית הבסיס לדמי הפיגורים.
הרפורמה, שגובשה במאמץ משותף של השרים יריב לוין ובצלאל סמוטריץ' מציעה פתרון מאוזן בין זכויות הנושים לבין הצורך לאפשר לחייבים להיחלץ ממעגל החובות. התיקון לחוק צפוי להשפיע על מגוון רחב של חייבים.
מי יושפע מהרפורמה?
הרפורמה צפויה לחולל שינוי משמעותי בחייהם של מאות אלפי ישראלים. על פי נתוני רשות האכיפה והגבייה, כ-1.8 מיליון תיקים יושפעו מהשינוי בחוק. מדובר במגוון רחב של חייבים, החל מבעלי חובות בגין צ'קים שחזרו, דרך שוכרי דירות שנקלעו לחובות כלפי בעלי הנכסים וכלה בחייבים מול המדינה וגופים ציבוריים.
גם אזרחים שנקלעו לחובות בעקבות חוזים צרכניים שונים ייהנו מההקלות החדשות. המשותף לכולם הוא שהרפורמה תאפשר להם לראות אופק כלכלי בהיר יותר, במיוחד אם יעמדו בהסדרי התשלומים שייקבעו להם.
המשברים שהובילו לרפורמה
שינוי החקיקה מתרחש בצומת זמנים מכריע במשק הישראלי. האתגרים הכלכליים שהצטברו בשנים האחרונות - החל ממשבר הקורונה, דרך העלייה המתמשכת בריבית, ועד להשלכות המלחמה והגזירות הכלכליות בעקבותיה - יצרו צורך דחוף בפתרונות מערכתיים. במציאות זו, הרפורמה נועדה להציע מענה מאוזן שיצמצם את העומס על החייבים מבלי לפגוע בזכויות הנושים.
כך יחושבו החובות משנת 2025
לראשונה בישראל, הרפורמה מציגה הפרדה ברורה בין שני מרכיבים מרכזיים: ריבית הבסיס, שנועדה לפצות נושים על חלוף הזמן, ודמי הפיגורים שמטרתם לתמרץ תשלום. ההפרדה הזו מסמנת שינוי תפיסתי משמעותי בגישה לחובות ומטרתה למנוע את העיוות שנוצר כתוצאה מהשילוב ביניהם.
השינוי בשיטת החישוב צפוי להוביל להקלה משמעותית בנטל החובות. לדוגמה, חוב התחלתי של 10,000 שקל שהוכפל פי 2.5 לערך במשך תשע שנים, יצטמצם משמעותית תחת המנגנון החדש לכ-17,500 שקל.
סוף לריבית דריבית – השינויים שבדרך
הרפורמה מציגה מספר שינויים מהותיים בתהליכי הגבייה. בין השינויים המרכזיים ניתן למצוא את ביטול שיטת ריבית דריבית על דמי הפיגורים, מעבר מחישוב יומי לחישוב רבעוני והפסקה אוטומטית של צבירת דמי פיגורים לחייבים העומדים בתשלומים. בנוסף, רשמי ההוצאה לפועל יקבלו סמכויות חדשות להפחתת דמי פיגורים במקרים מיוחדים.
20 שנה של המתנה
הרפורמה היא פרי עבודה מאומצת של צוות מקצועי רחב, בהובלת סגן החשב הכללי גיל כהן. בצוות השתתפו נציגים ממשרד האוצר, מחטיבת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, מרשות האכיפה והגבייה, מבנק ישראל ומהסיוע המשפטי. כפי שציין המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, מאיר לוין, מדובר בעדכון ראשון של מערך הריביות על חובות בישראל מזה שני עשורים - צעד שהפך הכרחי יותר מתמיד במציאות הכלכלית הנוכחית.
המערכת נערכת לשינוי
רשות האכיפה והגבייה כבר החלה בהיערכות אינטנסיבית לקראת כניסת הרפורמה לתוקף בתחילת 2025. במסגרת ההיערכות, הרשות פועלת להטמעת השינויים הטכניים במערכות המחשוב, להכשרת העובדים בשיטות החישוב החדשות ולהתאמת טפסים ונהלי העבודה. מטרת ההיערכות המוקדמת היא להבטיח מעבר חלק ויעיל למערכת החדשה, כך שהחייבים יוכלו ליהנות מההקלות מיד עם כניסת החוק לתוקף.
קונצנזוס נדיר בצמרת הכלכלית
התמיכה הרחבה מקיר לקיר לה זוכה הרפורמה מעידה על נחיצותה. שר המשפטים לוין מדגיש את ערכה החברתי של הרפורמה, במיוחד לנוכח המצב הכלכלי המאתגר בתקופת המלחמה. שר האוצר סמוטריץ' רואה בה נדבך חיוני בהבטחת קיום בכבוד לאזרחי ישראל.
החשב הכללי יהלי רוטנברג מצביע על היתרון הכפול של המהלך - הבטחת פיצוי ראוי לנושים, לצד יצירת תמריצים שיסייעו לחייבים לעמוד בתשלומים, ומדגיש כי מדובר בחוק מאוזן. התיקון לחוק כולל גם התאמה של שיעורי הריביות לסביבת הריבית במשק, מה שמבטיח את הרלוונטיות שלו במציאות הכלכלית המורכבת.
(צילום ראשי: שאטרסטוק)
