חשיפה: מסכת התעללות קשה של המשטרה בחשוד

ביום 5.8.11, נעלמה הגב' מרינה פיגורוב מביתה שבבת ים, והמשטרה פתחה בחקירה.

ביום 6.8.11 התקשרה בתה של מרינה לאיגור שניהל עם מרינה מערכת יחסים רומנטית עד ליום היעלמותה, וסיפרה לו כי אמה נעלמה.

איגור התחיל לחפש את מרינה  אצל מכרים משותפים, ואף יצר קשר עם מעסיקתה של מרינה כדי לברר האם היא יודעת על מקום הימצאה. כמו- כן נסע איגור ל"סופרלנד" בראשון לציון כדי לבדוק האם היא נמצאת במקום, שכן בשיחה שניהל עימה יום קודם לכן מרינה סיפרה לו, כי היא מתכוונת לבקר ב"סופרלנד" יום למחרת עם חברה מנהריה ובתה הקטינה.
לצערו הרב של איגור, כל ניסיונותיו כשלו.

ביום 11.8.11 נמצאה גופתה של מרינה בחולות ראשון לציון.
למשטרה לא הייה קצה חוט - מי ביצע את הרצח, ומדוע?
לפי טענת המשטרה בתיק נחקרו מס' רב של עדים ובין היתר נחקר גם איגור .

איגור נחקר במשטרה כעד 5 פעמים וסיפר לחוקרים, כי במשך 3 השנים האחרונות ניהל עם מרינה מערכת יחסים רומנטית וגם עזר לה כלכלית  שכן מרינה היתה אם חד-הורית החיה בדוחק מהיד אל הפה.

כמו-כן איגור סיפר, כי ביום 5.8.11 בביתה של מרינה, הגיע עימה להסכמה לסיים את מערכת היחסים. איגור עזב את דירתה של מרינה בשעה 15:00 אחר הצהריים, וחזר אליה בשעות הערב על מנת לקחת את חפציו האישיים.

איגור הגיע לדירתה של מרינה בשעה 21:00 ודפק בדלת.
מרינה פתחה את הדלת כשהיא שיכורה, וביקשה מאיגור שיעזוב את הדירה. איגור ראה שבתוך הדירה יושבים שני גברים ממוצא קווקזי ועזב את המקום.

בחקירתו סיפר איגור לחוקרים, כי ביום 5.8.11 בשעות הערב היה בביתו, ושיחק עם בנו במחשב. לדבריו, הוא עזב את הדירה לשעה אחת בלבד כאשר נסע לביתה של מרינה, ולאחר מכן שב לביתו.

בנו של איגור נחקר גם בוא במשטרה (פעמיים) כעד.  בפעם הראשונה הבן אישר את גרסת האב, ובפעם השנייה ביום 31.10.11, התבלבל בין התאריכים ואמר שביום 5.8.11 היה בעבודה  (גרסה ממנה חזר בחקירתו הנוספת וכמו כן הוצג יומן שעות עבודה בהן מצוין כי עבד ביום 12.8.11 ולא ב – 5.8.11).

המשטרה, שמזה כחודשיים וחצי ישבה מול שוקת שבורה והייתה בלחץ נוראי לפענח את הרצח, הסתפקה בדבריו של הבן על מנת לעצור את האב כחשוד בעבירת רצח.

מסכת התעללות קשה בחשוד
מכאן, החלה מסכת התעללות קשה שכל מטרתה להוציא בכל מחיר את הודאתו של איגור בביצוע הרצח של מרינה.

באותה התעללות שעבר איגור, המשטרה דרסה את זכויותיו כחשוד ברגל גסה, "הרעילה" את בני משפחתו נגדו, עצרה את בנו הקטין בטענה כי שיבש חקירה, והכל על מנת לשבור את רוחו ולגרום לאיגור להודות בביצוע העבירה.

מבחינת המשטרה איגור הוא זה שביצע את העבירה, וקבלת הודאתו הייתה עניין של זמן. המטרה קידשה את האמצעים.

מיום מעצרו ובמשך 34 ימים בהם שהה איגור במעצר לצורכי חקירה, המשטרה לא הטיחה בפניו שום ראיה הקושרת אותו לביצוע העבירה, ולא נתנה לו שום אפשרות להזים את החשד, כך שעד היום איגור אינו יודע איך או כיצד או ממה מתה המנוחה.
לשאלות הסנגור בבית המשפט, האם צוין בפני החשוד היסוד העובדתי של העבירה, נאמר לו כי היסוד העובדתי הינו פרט מוכמן שיצוין בפני החשוד בבוא היום.
כל שנעשה בתיק ע"י המשטרה נעשה על מנת לשבור את רוחו של איגור ולגרום לו להודות בביצוע העבירה.

ניצול מצוקת קטין

כך למשל, החוקרים עצרו את בנו הקטין של איגור בחשד בעלמא כי שיבש את החקירה וזאת רק מכיוון שהקטין  - שהעולם הפלילי ותחנת המשטרה זרים לו לחלוטין, התבלבל בחקירותיו במשטרה (בחלק מהחקירות הקטין היה כבול באזיקים, בכה וביקש שישחררו אותו לביתו), ומסר 4 גרסאות שונות!

החוקרים ניצלו את מצוקתו של הבן כדי להשפיע על האב וניסו לשכנעו להודות בביצוע העבירה ובתמורה הובטח לו כי בנו  ישוחרר לאלתר.
כשראו החוקרים, כי איגור לא נשבר, הם הזמינו לתחנת המשטרה את אשתו וערכו בין איגור, אשתו ובנו עימות משולש, בו דרשו מהבן להטיח בפי האב את אחת הגרסאות שהוכחו כלא נכונות בפני האב.
כמו-כן החוקרים נהגו להתקשר לאשתו של איגור ולהסית אותה נגדו, והכל על מנת להפעיל עליו לחץ כדי שיודה בתיק, ואף הביאו אותה לעימותים עימו כדי שתשכנעו בבכי להודות על-מנת להציל את בנו הקטין!

החוקרים לא הסתפקו באשתו של איגור, וגם פגעו באמונו של בנו הקטין בו. החוקרים סיפרו לבן, כי איגור "מכר" אותו ואת אימו, שבמשך 3 שנים האחרונות הוא חי חיים כפולים, בגד באימו, גנב כספים ממשפחתו כדי לספק את צרכיו המיניים, ועתה כאשר האמת התגלתה הוא (בנו) לא מעניין אותו ולא אכפת לו שבנו עצור ויושב בכלא.
החוקרים גם זימנו את אחותו של איגור ואת אימו לחקירה באזהרה בה הן הוחשדו בשיבוש הליכי חקירה והדיחו אותן להעיד נגד איגור, והכל על מנת להצדיק את המשך מעצרו.

הבטחות שווא כדי להשיג הודאה ברצח
בכל ימי החקירה החוקרים לא שאלו את איגור שאלות ענייניות, וכן כפי שצוין לא הטיחו בפניו את הראיות שנאספו, אלא ניסו לשכנעו להודות בביצוע הרצח תוך הבטחות שווא, כי במידה שיודה, בית המשפט יזקוף לזכותו את הודאתו וירשיע אותו בעבירת הריגה במקום בעבירת הרצח, ויגזור עליו 10 שנות מאסר כאשר "בניכוי שליש, תוך 6 -7  שנים הוא יהיה בחוץ".

לא זו אלא שהחוקרים סירבו לבחון כיווני חקירה נוספים! כך למשל נמסר למשטרה העתק של בלוג באינטרנט בו אחת הכותבות מציינת כי ביום בו מרינה נעלמה, כי: "היא ראתה אותה בג'יפ לבן כאשר חבלות לראשה".

בסיכום: שחרור בשל מחסור בראיות
בדיון שהתקיים ביום 4.12.11 הובהר בסופו של דבר, כי אין כנגד איגור ראיות הקושרות אותו לביצוע העבירה וכי החקירה הגיעה למבוי סתום. על כן, איגור שוחרר לביתו. לאחר 34 ימי חקירה אינטנסיביים, בהם החוקרים ניסו בכל דרך לשבור את רוחו של איגור ולגרום לו להודות בביצוע העבירה, החוקר הודה כי אין בידיו ראיות כנגד איגור.

איגור שוחרר לביתו כשהוא שבור נפשית ומנטאלית כשיחסיו עם בני משפחתו במשבר, ויעברו עוד הרבה שנים אם בכלל עד שתצליח המשפחה לשקם את היחסים.

• הכותב ייצג את איגור שירוקיך.