תחום דיני המשפחה בישראל עובר לאחרונה שינויים רבים שהושפעו, בין השאר, ממגיפת הקורונה שהציבה אתגרים חדשים בפני מערכת המשפט ובני המשפחות כאחד. נתונים סטטיסטיים חדשים שפורסמו על ידי מרכז רקמן לקידום מעמד האישה מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר אילן מצביעים על המגמות המרכזיות בהליכי גירושין, סרבנות הגט והמזונות.
הנתונים מעלים תמונת מצב מאתגרת ואף מעוררת דאגה בנוגע לקשיים הניצבים בפני נשים בתהליכי גירושין, ביניהם: עלייה במספר תביעות הגירושין שמוגשות על ידן, ירידה בתשלומי המזונות מביטוח לאומי וריבוי הליכים משפטיים שנמשכים זמן ארוך עד לקבלת גט.
תביעות גירושין וסרבנות גט
בשנים האחרונות ניתן לראות מחד התייצבות במספר המתגרשים בבתי הדין הרבניים, כך שבהשוואה לעלייה הקבועה בגודל האוכלוסיה היהודית בארץ נראה כי יש ירידה מסוימת בהיקף הגירושין במגזר היהודי. יחד עם זאת, אחת המגמות הבולטות היא העלייה במספר תביעות הגירושין שמגישות נשים, לעומת ירידה בתביעות שמגישים גברים.
במהלך השנים 2020-2022, כ-64% מהתביעות הוגשו על ידי נשים, בעוד ש-36% מהתביעות הוגשו על ידי גברים. הדבר מעיד על שינוי בהתנהלות של נשים בתוך הדינמיקה המשפחתית.
ממצא מדאיג נוסף הוא התופעה הנמשכת של סרבנות גט מצד גברים. הנתונים מראים כי במהלך השנים 2020-2022 מספר החלטות המורות על גט נגד גברים היה כפול ממספר ההחלטות נגד נשים. יחד עם זאת יש מגמה חיובית בשנים האחרונות של עלייה בשימוש בסנקציות המוטלות על הסרבן או הסרבנית כתגובה לסרבנות גט ונראה כי זהו פתרון אפקטיבי שמקדם את סיום הסכסוך ומונע התארכות מיותרת של ההליכים.
עו"ד קרן הורוביץ, מנכ"לית מרכז רקמן לקידום מעמד האישה, אוניברסיטת בר אילן. צילום רמי זרנגר
מספר תיקי תביעות הגירושין, תיקים שבהם אין הסכמה על גירושין, נשאר יציב בשנים האחרונות. הנתון הבולט הינו כי בין השנים 2016-2020 ב-20% מהתיקים שהסתיימו בגט ארכו ההליכים מעל שנה ובמקרים מעטים גם מעל שש שנים עד להשגת הגט. מדובר בתקופות זמן ארוכות מאוד שבהן הצד שמעוניין להתגרש סובל סבל רב.
גירושין בהסכמה וללא הסכמה הנושא כלכלי:
בנוסף לממצאים אלה, יש עלייה מתונה במספר תיקי הגירושין שנפתחו בהסכמה, אך באופן מפתיע נמצא כי באחוז קטן מהתיקים שנפתחו בהסכמה נדרשו בסופו של דבר החלטות שיפוטיות לפני סידור הגט.
הנושא הכלכלי: ירידה חדה בהיקף תביעות מזונות
קיימת מגמת ירידה בהיקף תיקי המזונות בעשור האחרון. חלה ירידה של 43% במספר תביעות המזונות שהוגשו לבתי המשפט, וכן מספר הנשים הזכאיות לקבלת מזונות מהמוסד לביטוח לאומי הלך ופחת.
תופעה זו מעלה דאגה לגבי המענה המשפטי שזמין לנשים הנמצאות במצב של סרבנות תשלום מצד אבי ילדיהן. במציאות הנוכחית של שוק עבודה משתנה ושל אי יציבות כלכלית, חשוב לוודא שילדים ייהנו מהגנות מספקות שיבטיחו את זכויותיהם הכלכליות. לא ייתכן נשים יישארו מי שנושאות בפרנסת הילדים לבדן.
"יש להחמיר את הלחץ על סרבני הגט"
עו"ד קרן הורוביץ, מנכ"לית מרכז רקמן לקידום מעמד האישה, מדגישה את החשיבות בהסקת מסקנות וגזירת צעדים אופרטיביים מתוך הנתונים שנחשפים בפרסום זה. לדבריה, הירידה במספר הנשים המקבלות דמי מזונות מביטוח לאומי מעלה את הצורך לבחון מחדש את התנאים לקבלתם ולבצע שינויים שיתאימו אותם למציאות הכלכלית הנוכחית, שמציבה אתגרים חדשים בפני נשים ומשפחות.
נתון נוסף העולה מהפרסום ומצריך חשיבה מחודשת, לדבריה, הוא הגידול הדרמטי במינוי אפוטרופסיים לדין בהליכים המערבים קטינים - עלייה של 400% במינוי אפוטרופוסים לדין לקטינים על ידי הסיוע המשפטי (2017-2022). עו"ד הורוביץ מדגישה כי יש חשיבות רבה בהבנת האפקטיביות של מינויים של אפוטרופוסים לדין, במיוחד בסכסוכים על הסדרי שהות, ויש לבחון מדוע זינק מספר המינויים והאם יש צורך לחדד את הקריטריונים למינויים אלה.
עו"ד הורוביץ מציעה להחמיר את הלחץ על סרבני הגט ולשלול מהם את האפשרות למשוך את ההליכים במשך שנים רבות. זאת, באמצעות סנקציות אפקטיביות יותר ובלתי מתפשרות כבר בשלב מוקדם של התהליך.
לסיכום, הנתונים מצביעים על לא מעט קשיים משפטיים שאיתם נאלצות נשים להתמודד. קריאה לייעול המערכת והבנת האתגרים המשפטיים העומדים בפניהן היא צעד ראשון בהובלת שינויים משמעותיים וביצירת מערכת משפטית שוויונית המתאימה למציאות החיים המורכבת היום.
(צילום ראשי: שאטרסטוק)
