בית המשפט העליון בירושלים. צילום: שאטרסטוק
יוזמה מפתיעה לפתרון המשבר החוקתי בישראל מובלת בימים האחרונים על ידי שני אבות שכולים - תא"ל (מיל') דדי שמחי ושר המדע לשעבר יזהר שי. השניים ניהלו בשבועות האחרונים מגעים חשאיים עם גורמים מרכזיים, כולל נשיא המדינה, שר המשפטים יריב לוין ומשפטנים בכירים, במטרה לגבש מתווה מוסכם.
ההצעה שגובשה כוללת שינויים בהרכב ועדת בחירת השופטים ובאופן קבלת ההחלטות, עם דגש על הסכמה בין נציגי קואליציה ואופוזיציה במינוי שופטי עליון. המתווה, שצפוי להיכנס לתוקף רק בכנסת הבאה, זוכה לתמיכה זהירה מכל הצדדים ועשוי להוות נקודת מפנה בשסע החברתי-פוליטי.
שר המשפטים יריב לוין ושר החוץ גדעון סער הציגו את המתווה החדש לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים במטרה להתגבר על חוסר ההסכמה, שנמשך כבר שנתיים, בנוגע לבחירת שופטים חדשים לבית המשפט העליון. המתווה החדש משנה את הרכב הוועדה ומקנה לקואליציה ארבעה נציגים, בעוד שאופוזיציה תהיה מיוצגת על ידי שניים. על פי המתווה, שני עורכי הדין ייבחרו האחד על ידי הקואליציה ואחד על ידי האופוזיציה. הרוב הדרוש לבחירת שופט לערכאות הנמוכות יעמוד על חמישה חברים ובלבד שלפחות נציג קואליציה אחד, נציג אופוזיציה אחד ושופט אחד הצביעו עבור אותו מועמד.
ביטול זכות הווטו של השופטים על מינויים לעליון
ההסכם מבטל את זכות הווטו של השופטים על מינויים לביהמ"ש העליון. מינוי לבית המשפט העליון ידרוש הסכמה של לפחות נציג קואליציה אחד ונציג אופוזיציה אחד ולא יהיה הכרח בהצבעה של שופט כלשהו. מינוי שופטים יהיה כפוף להסכמה חוצת מחנות, כך שצד אחד לא יוכל למנות שופטים ללא הסכמת הצד השני.
הרכב הוועדה החדש אמור למעשה למנוע מינוי סיטוני של שופטים מצד אחד, ולהשיב איזון למערכת, תוך שמירה על הסכמה בין הגורמים הפוליטיים.
החוק צפוי להיכנס לתוקף רק בכנסת הבאה ויש להניח שיוגשו עתירות לבג"ץ בנוגע למתווה. במקביל, חברי אופוזיציה, כולל יו"ר יש עתיד יאיר לפיד ויו"ר הדמוקרטים יאיר גולן, הצהירו כי לא יתמכו במתווה עד שיתוקנו חוקים נוספים המקדמים את מה שמכונה "ההפיכה המשפטית".
להימנע מגישת "הכל או כלום"
יזהר שי, שר המדע לשעבר, אב שכול שאיבד את בנו בשבעה באוקטובר, היה כאמור שותף לגיבוש המתווה יחד עם תת אלוף במילואים דדי שמחי, שאיבד את בנו באותה שבת נוראית. שי פרסם פוסט בפייסבוק ובו הגן על ההסדר החדש וביקר את המתנגדים לו. לדבריו, יש להימנע מגישת "הכל או כלום" בדיון הציבורי, והחוק החדש מספק בסיס טוב לבחירת שופטים מגוונת ומאוזנת. שי הדגיש כי לא נכון לראות בכל שינוי הרס הדמוקרטיה וטען שהמתווה החדש מציע איזון ראוי בין קואליציה לאופוזיציה, תוך קריאה לניהול דיון ענייני ומקצועי בנושא הרפורמות במערכת המשפט.
נשיא המדינה מר יצחק הרצוג, הגיב לראשונה למתווה לוין-סער לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, באומרו כי ההצעה ראויה לדיון מעמיק ומכובד. בפגישה עם שי ושמחי, הדגיש הנשיא את הצורך לעצור את הקרע בעם ולהגיע להסכמות, תוך שמירה על עצמאות בית המשפט העליון.
עו"ד עופר ברטל, המתמחה במשפט פלילי, מסביר מהי משמעותה של הצעת הפשרה. לדבריו, "ההצעה מתמקדת בשני שינויים מרכזיים שמתוכננים להתבצע בקרוב. הראשון הוא חקיקת חוק יסוד החקיקה, שהוא חוק יסוד החסר בחוקה המתהווה שלנו. זהו אחד החוקים החשובים ביותר הנדרשים להשלמת חוקי היסוד לחוקה. כיוון שטרם פורסמו כל הפרטים ואנחנו יודעים שאלוהים נמצא בפרטים הקטנים, אתייחס לכך פחות, למרות שאני שמח מאוד על הכוונה לחוקק אותו, כי זה טוב לעם ישראל".
אילו עוד שינויים מביא עימו המתווה?
"השינוי השני נוגע לוועדה למינוי שופטים. הוועדה תישאר כפי שהיא, אך במקום שני נציגי לשכת עורכי הדין יהיו שני עורכי דין מנוסים מאוד בליטיגציה - כלומר בהופעות בבתי משפט, כאשר אחד ייבחר על ידי הקואליציה והשני על ידי האופוזיציה.
"בנוסף, ישתנה הרוב הנדרש לצורך בחירה. לגבי בית המשפט העליון, יידרש רוב רגיל של חמישה ולא יהיה צורך בהצבעות השופטים. כלומר, גם אם שלושת השופטים החברים בוועדה יצביעו נגד מועמד, הוא יוכל להתמנות לבית המשפט העליון ובלבד שלפחות נציג אופוזיציה אחד תמך בו.
"לגבי הערכאות הנמוכות יותר - בית משפט השלום ובית המשפט המחוזי - יידרש רוב רגיל של חמישה, אך חובה שבין המצביעים יהיה שופט אחד, נציג אופוזיציה אחד ונציג קואליציה אחד לפחות. אלה הם השינויים המרכזיים".
מהי המשמעות של המתווה לגבי מהלכי הרפורמה המשפטית, כמו המגמה לפיטורי היועמ"שית, סגירת התאגיד והכפפת מח"ש למשרד המשפטים?
"הצעה זו כלל לא נוגעת לשאר מרכיבי הרפורמה המשפטית או ההפיכה המשטרית. יחד עם זאת, מדובר בשינוי דרמטי. במקור, השר לוין רצה שבוועדה למינוי שופטים תהיה שליטה מוחלטת של הקואליציה, כלומר שהקואליציה תשלוט במינוי השופטים. כעת יש נסיגה ברורה מעמדה זו לעמדה סבירה יותר, שיש בה היגיון והיא יכולה לשמש בסיס למשא ומתן. אני מאוד מקווה שהאופוזיציה תיכנס למשא ומתן, שבמהלכו אפשר יהיה אולי להגיע להסכמות נרחבות יותר, על כל נושאי ההפיכה המשטרית ואולי להוריד את הסכנות של ההפיכה מהפרק".
האם יש חורים בהצעה?
"כן. לדוגמה, פרופ' ידידיה שטרן סבור שהרוב הדרוש למינוי לבית המשפט העליון צריך להיות שישה חברים. כלומר, אם השופטים בוועדה מתנגדים, שאר חברי הוועדה יצטרכו כולם להצביע לטובת המינוי. אני חושב שהוא צודק וזוהי הצעה מעניינת וטובה.
עו"ד עופר ברטל. צילום: יהודה סובול
"קיימות עוד בעיות. למשל, הקואליציה והאופוזיציה לא ירצו שהנציג שלהן, עורך הדין שמייצג אותן בוועדה, יחצה אי פעם את הקווים ויצטרף לעמדת הצד השני. הם יצפו ממנו לפעול תמיד לפי ההנחיות שלהן. זה עלול להוביל לכך שימונו לוועדה אנשים בעלי עמדות קיצוניות מבחינה פוליטית ולא אנשים מתונים או מרכזיים. גם בתוך הימין והשמאל, בין הקואליציה לאופוזיציה, יש אנשים עם עמדות קיצוניות יותר ויש מתונים יותר. ההצעה עלולה לעודד מינוי של קיצוניים יותר, וזהו חיסרון משמעותי.
"יש מרכיב נוסף בהצעה שיש לתת עליו את הדעת. כיום אנחנו במצב של קיפאון – אין התקדמות. אנחנו במבוי סתום ולא מצליחים למנות שלושה שופטים לבית המשפט העליון, וההצעה הזאת מנסה לטפל בכך. ההצעה קובעת, שאם במשך שנה שלמה לא מצליחים להגיע להסכמה בוועדה על מינוי שופט, הקואליציה תציע שלושה שמות, האופוזיציה תציע שלושה שמות, וכל צד יבחר שופט אחד מתוך הרשימה שהצד השני הציע.
"עם זאת, גם למנגנון הזה יש בעיות. למשל, אם חסר רק שופט אחד ולא מצליחים להגיע להסכמה על מינויו, המנגנון הזה לא יעזור, כי הוא מתאים רק למצבים שבהם חסר מספר זוגי של שופטים. במקרה כזה, מי יחליט מי ימנה את השופט – האופוזיציה מתוך הצעות הקואליציה או להפך? לכן, אף שמדובר בהצעה שיכולה לפתור חלק מהבעיות הקיימות, היא עדיין אינה נקייה מחסרונות. בכל זאת, לדעתי היא טובה בהרבה מהתכנית הראשונית שהציגה הממשלה".
האם קיימים פתרונות במידה שלא יגיעו לעמק השווה?
"אני לא מכיר מתווה כזה של פתרון, ולא נתקלתי בהצעות כאלה מצד לוין וסער וגם לא בתגובות של הפרופסורים. עם זאת, אפשר להעלות אופציה של הגרלה – למשל, אם יש צורך למנות שופט אחד ולא שניים, אולי ניתן לערוך הגרלה כלשהי שתכריע. זו יכול לפתור את הבעיה, אבל אני לא סבור שתהיה הסכמה להצעה כזאת.
"לדעתי, הסיכוי שתהיה הסכמה בין הצדדים הוא מאוד-מאוד נמוך. עם זאת, צריך לזכור שגם הוועדה הנוכחית היא ועדה טובה. לקח כמעט 80 שנות מדינה עד שהגענו למצב של דד-לוק מוחלט, לדרך ללא מוצא כמו שיש היום. כלומר, המנגנון הזה עבד במשך 75 שנה בצורה טובה יחסית, אבל עובדה שבשנים האחרונות זה כבר לא עובד. בסופו של דבר, כל שיטה שתיבחר, אם לא יהיה רצון טוב מצד שני הצדדים, תיתקל בבעיות. אף שיטה לא תהיה מושלמת".
האם לדעתך התנגדות האופוזיציה למתווה, ובמיוחד לדרישה לעצור חוקים נוספים לפני קידום ההסכם החדש, היא נכונה?
"אני חושב שזו הזדמנות עבור האופוזיציה, משום שלא בטוח שהחרדים ילכו כעת עם הקואליציה להצבעות כלשהן, מהסיבה שעדיין לא מחוקקים את חוק הגיוס. אם המצב הזה יימשך, ייתכן שלקואליציה לא יהיו מספיק קולות להעביר את החוק, או את הפשרה המוצעת בין סער ללוין. כיוון שהקואליציה תזדקק אז לקולות האופוזיציה, אני סבור שזו הזדמנות מצוינת עבור האופוזיציה ללחוץ ולהגיע להסכמות בנוגע להרבה חוקים שקשורים להפיכה המשטרית.
"מדובר בהזדמנות לייצר חקיקה יציבה יותר לעתיד, חקיקה שלא תפגע בדמוקרטיה הליברלית שלנו. אם אני הייתי חלק מהאופוזיציה, הייתי מנסה לנצל את התקופה הזו בדיוק למטרה הזו".
האם להערכתך יוגשו עתירות לבג"ץ על הצעת החוק החדשה?
"אם החוק יתקבל, אין ספק בכלל שיוגשו עתירות מכל הצדדים. לכל אחד יש את העמותות והארגונים שלו שיגישו את העתירות. אם הפתרון שיתקבל יהיה פתרון סביר והגיוני, בדומה לפתרון המוצע, בג"ץ לא יפסול את החוק לדעתי. פסילה כזו תהיה צעד אחד רחוק מדי.
"לדוגמה, אם תתקבל ההצעה של פרופ' ידידיה שטרן, שבה יידרשו שש ידיים כדי להעביר מינוי של שופט עליון, כך ששני נציגי אופוזיציה וארבעה נציגי קואליציה יסכימו על אותו אדם, זה יהיה מקרה שבו ניתן לתת קרדיט לפוליטיקאים. במצב כזה, אם יש אחדות דעים בין שני הצדדים על כך שמועמד מתאים למינוי לבית המשפט העליון, כנראה הוא באמת מתאים".
עופר ברטל הוא עורך דין ישראלי בכיר, מייסד ושותף מנהל במשרד ברטל כהן. הוא מתמחה בייצוג נאשמים בתיקים פליליים ובעבירות צווארון לבן וידוע בייצוג אישי ציבור בתיקים בולטים. בנוסף לקריירה המשפטית, ברטל משמש כמרצה במוסדות אקדמיים שונים למעלה מ-25 שנה בתחומי המשפט הפלילי והכלכלי
