כבר למעלה משנה שישראל נמצאת במלחמה בכמה חזיתות, הן בגבולותיה והן בדעת הקהל העולמית. הקשר בין האירועים בצפון, בעזה, בכלכלה ובפוליטיקה, הוא קשר הדוק לכלכלה שלנו. זו, מושפעת גם מהמציאות שלנו כאן בארץ, גם מהתחושות ומהאירועים שמתרחשים בעולם וגם מהשילוב של כולם גם יחד. במצב דברים זה היינו סבורים כי חברות זרות, אירופאיות ואחרות, לא ישמחו להשקיע כאן בתקופה הקרובה. אולם, למרות המצב הבטחוני המורכב והלחצים מצד גופים שונים באירופה, התמונה מורכבת יותר מכפי שנדמה במבט ראשון.
על פי נתונים שהתפרסמו במהלך החודשים האחרונים, במהלך שנת 2024 גדלה ההשקעה בסטארטאפים ישראליים ב-32% לעומת השנה הקודמת. נראה כי למרות ההאטה הגלובלית והאירועים בישראל, מתחילת 2024 יותר מ-20 קרנות הון סיכון וגופים פיננסיים אירופאיים כבר ביצעו השקעות משמעותיות בתעשיית הטכנולוגיה הישראלית.
בשיחה מיוחדת עם ד"ר מיכל סגל ארנולד, עורכת דין המתמחה בייצוג חברות אירופאיות בישראל ומלווה חברות רבות בתקופה זו, היא מנתחת את ההשפעות המיידיות והארוכות טווח של המלחמה על הפעילות העסקית האירופאית בישראל.
"התמונה מורכבת הרבה יותר ממה שנדמה", פותחת ד"ר סגל ארנולד. "בעוד שחלק מהגופים הפיננסיים הגדולים באירופה מצמצמים את פעילותם בישראל, אנחנו עדים לגל חדש של משקיעים, במיוחד מגרמניה, שוויץ ואוסטריה, שרואים בתקופה הנוכחית דווקא הזדמנות ובשנה החולפת הם השקיעו בטכנולוגיה הישראלית מיליארדי שקלים. חברות אירופאיות רבות מושקעות בישראל ומנהלות יחסים כלכליים עם גורמים רבים בארץ לטווח ארוך".
הגשר בין שתי תרבויות עסקיות
"אחד האתגרים המשמעותיים ביותר של חברות אירופאיות בישראל הוא פער התרבויות העסקיות. כלומר יש פערים גם ללא המלחמה או אירועים פוליטיים ומקומיים אחרים", אומרת ד"ר סגל ארנולד.
"כיועצת משפטית ישראלית ששהתה תקופה ארוכה גם מחוץ לגבולותיה, אני מבינה את הצדדים. המשקיעים האירופאים מגיעים מתרבות עסקית המבוססת על תהליכים מובנים, שקיפות מלאה ותכנון ארוך טווח. הם צריכים ייעוץ שיעזור להם להבין איך לעבוד בהצלחה בסביבה הישראלית הדינמית והמהירה".
הבדלים תרבותיים נוספים נעוצים בתרבות הישראלית שהינה יותר אמוציונלית מתרבויות אירופאיות. "אני נתקלת פעמים רבות באירופאים שעומדים נבוכים אל מול ישראלים הממהרים לצאת מהכלים. תופעה זו מתחזקת ככל שהלחץ בישראל גובר. מנהלי חברות גרמנים, הולנדים, אוסטריים ואחרים נוטים להיות רציונאליים ולהסתכל על המספרים יותר מאשר על הרגשות. הם מחליטים לפי שורת הרווח ופחות על פי מידת הקירבה החברית עם האדם שעומד מולם. ישראלים נוטים להעריך נאמנות וחברות לאורך זמן, לפעמים על פני שורת הרווח", מסבירה ד"ר סגל ארנולד.
לדבריה, "חברות אירופאיות שמצליחות בישראל הן אלו שמצאו את האיזון הנכון בין הסטנדרטים האירופאיים לבין הגמישות הנדרשת בשוק הישראלי. למשל, כשמשקיע אירופאי מביע חשש לגבי היציבות הגיאופוליטית, חשוב להבין שזה לא רק חשש עסקי אלא גם תרבותי.
"התפקיד שלנו הוא לא רק לתת מענה משפטי, אלא גם לבנות גשר תרבותי ולהראות איך החברות הישראליות מצליחות לתפקד ולהתפתח גם בתקופות מאתגרות, ואיך להסתדר עם הבדלי התרבות העסקית הגדולים.
"למשל, מנהל מצפון אירופה יגיע לפגישה מוכן אחרי שעשה 'שיעורי בית'. הוא עלול להיפגש עם מנהלים מקומיים שסומכים על יכולת האלתור שלהם ועל היכולת שלהם לתת תשובות במקום, ללא הכנה מוקדמת. זה מעורר לעתים תדהמה מצד האירופאים. צריך לדעת לגשר על ההבדלים הללו".
השפעות כלכליות מרכזיות
ד"ר סגל ארנולד מצביעה על שלושה תחומים עיקריים שבהם ניכרת השפעת המלחמה: "ראשית, אנחנו רואים השפעה משמעותית על שרשראות האספקה. חברות נאלצות לבצע התאמות מהותיות במסלולי ההובלה ולמצוא פתרונות חלופיים. שנית, יש אתגר בתחום כוח האדם, בעיקר בכל הנוגע להעברת עובדים מאירופה לישראל. עם זאת, מפתיע לטובה לראות את רמת המחויבות של העובדים המקומיים והתמיכה של ההנהלות באירופה.
"הנקודה השלישית", היא מוסיפה, "היא ההשפעה על תכניות ההשקעה והפיתוח. חברות רבות נמצאות בתהליך של הערכה מחדש של התכניות שלהן, אבל חשוב להדגיש - רובן לא מבטלות תכניות אלא מתאימות אותן למציאות החדשה".
לדברי ד"ר סגל ארנולד, "האסטרטגיה המוצלחת ביותר שאני רואה היא שילוב של תקשורת פתוחה, גמישות תפעולית והשקעה בקהילה המקומית. חברות שמצליחות לייצר שקיפות מלאה מול העובדים והלקוחות, תוך כדי שמירה על גמישות עסקית, מצליחות לא רק לשרוד את התקופה אלא אף להתחזק. בעוד הישראלים משתדלים לשרוד בכל מצב, האירופאים מבקשים לדעת מהן נקודות האור ומתי נוכל להיות אופטימיים, בהתבסס על דברים שקורים בשטח ולא רק על הערכות".
מבט לעתיד והמלצות מעשיות
"המשבר הנוכחי הוא זמני", מדגישה ד"ר סגל ארנולד, "אבל ההשפעות שלו על האופן שבו חברות אירופאיות יפעלו בישראל יהיו ארוכות טווח, בעיקר לאור העובדה כי אנו משק רווי משברים.
"בסופו של דבר, המפתח להצלחה טמון ביכולת של החברה המשקיעה 'להבין' את המזרח התיכון. על כן, הייצוג שלנו כאן הוא קריטי. זה לא מספיק שהיועץ המשפטי מכיר את השוק הישראלי - הוא צריך להבין גם את הצרכים והציפיות של המשקיע האירופאי.
"חשוב להבין שהשוק הישראלי שונה מהותית מהשווקים האירופאיים בכל הקשור לניהול סיכונים. בעוד שבאירופה נהוג לפתח תכניות מפורטות לכל תרחיש אפשרי, בישראל המיקוד הוא על יכולת תגובה מהירה והסתגלות למצבים משתנים. הבנת ההבדל הזה חיונית להצלחה. המנהלים שאני פוגשת רוצים להתעדכן, גם כי הם באמת רוצים לדעת וגם כי הם רותמים את הידע הזה להבנת המצב הכלכלי פה, על הסיכונים והסיכויים שבו.
"למרות האתגרים", מסכמת ד"ר סגל ארנולד, "אני רואה שהמשבר הנוכחי דווקא מחזק את הקשרים העסקיים בין אירופה לישראל. חברות שמצליחות להפגין מחויבות ויציבות בתקופה זו בונות בסיס איתן להמשך פעילותן בישראל. זו תקופה מאתגרת, אבל גם הזדמנות לבניית אמון ויחסים עסקיים עמוקים יותר.
"לאחרונה אני נשאלת מתי נוכל לראות את השוק חוזר לפעילות מלאה. זו שאלה מורכבת שצופה פני עתיד, וכידוע פה בישראל אין לדעת מה ילד יום. אני עונה שכשנראה בנייה מחדש של בתים שנהרסו בזמן המלחמה בצפון ובדרום נדע שהשוק חוזר לעצמו. אני מקווה שכשזה יקרה, תהיה התפתחות יפה בשוק הישראלי".
(צילום ראשי: שאטרסטוק)
