בתמונה, נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית. צילום: הרשות השופטת של ישראל
שר המשפטים יריב לוין מסרב להכיר במינויו של השופט יצחק עמית לנשיא בית המשפט העליון, בטענה לקיומן של חריגות בנייה וניגוד עניינים. האם אלו אכן עילות לפסילת מינויו, או שמדובר במהלך פוליטי שנועד לערער את מערכת המשפט?
המתיחות בין הקואליציה לבית המשפט העליון שוב עולה שלב: שר המשפטים יריב לוין מסרב להכיר במינויו של השופט יצחק עמית לנשיא העליון, ומעלה נגדו טענות הקשורות לניגוד עניינים וחריגות בנייה. טענות אלו, שמעולם לא עלו במהלך כהונתו ארוכת השנים של עמית, צצו לפתע דווקא ערב מינויו, וברקע מאבקי הכוח על הרכב הוועדה למינוי שופטים והרפורמות המשפטיות שדוחפת הממשלה.
עו"ד עופר ברטל, מומחה למשפט פלילי, העוסק גם במשפט מנהלי, מסביר בראיון מיוחד את המניעים שמאחורי המאבק הנוכחי, כיצד הודעות הוועדה למינוי שופטים 2025 עשויות להשפיע על המערכת המשפטית ומהי המשמעות של סירובו של לוין לשתף פעולה עם נשיא העליון החדש. לדבריו, סירוב הקואליציה לקדם מינויים בבתי המשפט עלול להוביל לפגיעה חמורה בתפקוד המערכת, לעומס בלתי אפשרי על השופטים ולפגיעה בזכות הציבור לקבל שירות משפטי הוגן ויעיל.
בראיון הוא מתייחס גם להשלכות העתידיות של הקרע בין הרשות השופטת לממשלה, ומדגיש כי זו הפעם הראשונה בתולדות המדינה, שבה עקרון הסניוריטי – לפיו השופט הוותיק ביותר מתמנה לנשיא – עומד תחת מתקפה כה חריפה. "הוויכוח אינו רק על זהות הנשיא הבא של העליון, אלא על עתידה של מערכת המשפט כולה", הוא מזהיר.
עו"ד ברטל, מהי הסיבה להתנגדותו של שר המשפטים לוין למינוי השופט יצחק עמית לנשיא בית המשפט העליון?
"לכאורה, ההתנגדות נובעת מחשדות לניגוד עניינים, בנייה ללא היתר או בעלות על נכס עם חריגות בנייה. אך למעשה, הסיבה האמיתית קשורה לעמדה העקרונית של שר המשפטים כלפי בית המשפט העליון ולמאבק מולו. לוין ביקש לקדם פשרה שבמסגרתה ימונו שלושה שופטים לעליון על ידי הוועדה למינוי שופטים. אחד מהם יהיה ד"ר ביטון או ד"ר בקשי, שופט מחוזי נוסף שהוא שמרן (וייבחר על ידו) ויהיה מוסכם על העליון, ועוד שופט לבחירת הוועדה. מאחר שבית המשפט העליון דחה את הצעת הפשרה הזו, לוין חיפש דרכים למנוע את מינויו של עמית.
"חשוב לזכור גם את התנגדותו של לוין לשיטת הסניוריטי, שבמסגרתה השופט הוותיק ביותר מתמנה לנשיא. הוא ניסה לבטלה, אך בית המשפט העליון בלם זאת. בנוסף, ההפגנות הציבוריות ונסיונותיו לקדם רפורמות משפטיות הוגבלו מאוד. לכן, ההתנגדות לעמית היא חלק ממאבקו המתמשך של לוין נגד מערכת המשפט, כאשר הוא מציג טיעונים שונים שמכוונים אישית כלפי השופט עמית, אך למעשה משקפים את גישתו הכללית כלפי בית המשפט העליון".
איך נימקו חברי הקואליציה את החרמת ההצבעה בוועדה למינוי שופטים?
"חברי הקואליציה לא נימקו את החרמת ההצבעה ולא התייחסו לכך באופן ישיר. היחיד שהתבטא בנושא היה שר המשפטים לוין, שהסביר את עמדתו בכך שאינו מכיר בהחלטת בג"ץ המחייבת אותו לכנס את הוועדה למינוי שופטים. לטענתו, בג"ץ גוזל ממנו את הסמכות להחליט על מועד כינוס הוועדה ולמעשה נוטל אותה מידיו.
"בנוסף, לוין טען כי לפני שניגשים להצביע על מינויו של השופט יצחק עמית לנשיא בית המשפט העליון, יש לברר את החשדות שהועלו נגדו. הוא אף ציין כי יש להמתין להליך המשמעתי שהוא עצמו יוזם נגד השופט עמית, ורק לאחר מכן לדון בשאלת מינויו".
מה היו הטענות שהועלו נגד השופט יצחק עמית והאם הן נבדקו לפני המינוי שלו?
"השופט יצחק עמית מכהן כשופט בבית המשפט העליון במשך שנים ארוכות, ולכל אורך כהונתו לא הועלו נגדו כל טענות. באופן 'מפתיע', הטענות צצו לראשונה דווקא בסמוך למינויו הצפוי לנשיא בית המשפט העליון ובעיתוי שמתקשר ישירות למאבק שמנהלת הקואליציה נגד מערכת המשפט בכלל ונגד בית המשפט העליון בפרט.
"הטענות שהועלו נגדו מתחלקות לשני סוגים: ניגוד עניינים – נטען כי השופט עמית ישב בהרכבים שיפוטיים בנושאים שבהם לכאורה היה לו ניגוד עניינים אישי; וחריגות בנייה – נטען כי רכש נכס עם חריגות בנייה ולא דאג להכשירן, להסדירן או להרוס את הבנייה הלא חוקית. נכון לעכשיו, אלו הן הטענות נגדו, אך לא ברור אם נבדקו באופן רשמי לפני ההצבעה על מינויו, דבר שהיה עשוי להשפיע על תוצאות ההצבעה בוועדה למינוי שופטים".
האם החשדות יכולים להוות בסיס לפסילה?
"עד היום ומאז קום המדינה לא היה תקדים לפסילת נשיא בית המשפט העליון על רקע חשדות שהתעוררו רגע לפני מינויו. למעשה, לא היתה כלל מחלוקת על כך שהשופט הוותיק ביותר בבית המשפט העליון מתמנה באופן טבעי לנשיא. זו הפעם הראשונה בתולדות המדינה שמתקיים ויכוח סביב סוגיה זו.
"בעבר היו מקרים נדירים מאוד שבהם שופטים הועמדו לדין משמעתי, אך גם אז לא היתה השפעה ישירה על תפקידם. חלקם נותרו במערכת לאחר ניהול ההליך ואחרים העדיפו לפרוש במהלך ההליך או בטרם עמדו בפני ועדת משמעת.
"נראה כי שר המשפטים לוין קיווה שהשופט עמית יבחר לפרוש בעצמו, או שעמית ייתקל בהתנגדות מצד עמיתיו לשיפוט, שתגרום לו לוותר על התפקיד. השופט עמית מצידו פרסם את תגובתו לחשדות שהועלו נגדו והתייחסותו נראית רצינית ומנומקת. בהתחשב במאבק החריף בין מערכת המשפט לשר המשפטים, קשה מאוד שלא להטיל ספק במניעיו של השר. אם לא היה מתנהל מאבק כה חריף בין הצדדים, ייתכן שהטענות היו זוכות לדיון ענייני יותר, אך בהקשר הנוכחי, קשה שלא לחשוד שהן מנופחות מתוך שיקולים פוליטיים.
"ראוי לציין כי הטענות נגד עמית הועברו למשטרת ישראל והמשטרה בחנה אותן. היא קבעה שאין כל חשד לעבירה פלילית, אפילו לכאורה, ולכן אין צורך לפתוח בחקירה או אפילו בבדיקה ראשונית. אילו היתה המשטרה מוצאת בסיס כלשהו לחשדות, היא לא היתה מהססת לבדוק את הנושא לעומק".
כיצד הקואליציה מתכוונת לפעול בהמשך?
"לא ברור כיצד הקואליציה תמשיך לפעול בנושא, אך שר המשפטים לוין הצהיר באופן חד משמעי כי הוא אינו מתכוון לשתף פעולה עם נשיא בית המשפט העליון הנבחר יצחק עמית, שהוא אינו מכיר במינויו ולפיכך מסרב לעבוד איתו.
"על פי החוק, ישנם נושאים רבים שבהם שר המשפטים מחויב להתייעץ עם נשיא בית המשפט העליון, כמו מינוי נשיאים לבתי משפט השלום והמחוזיים וכן נושאים אחרים. ללא מינויים מסודרים צפויות בעיות ניהוליות חמורות. אמנם ניתן למנות ממלאי מקום, אך הם אינם מהווים תחליף לנשיא קבוע שמנהל את בית המשפט באופן רציף ויעיל.
"בנוסף, לוין הודיע כי הוא אינו מתכוון לשתף פעולה במינוי שופטים חדשים לבית המשפט העליון. כיום ישנם שלושה תקנים לא מאוישים בבית המשפט העליון, ובעוד חצי שנה צפוי לפרוש השופט יוסף אלרון, מה שיגדיל את המחסור לארבעה שופטים. בשנה הבאה צפוי מחסור של חמישה שופטים, דבר שצפוי להשפיע על היכולת של בית המשפט העליון לספק שירות לאזרחים.
"חשוב לזכור כי בית המשפט העליון הוא הערכאה העמוסה ביותר במדינה. ככל שמספר השופטים ימשיך להצטמצם, כך זמני ההמתנה יתארכו עוד יותר והציבור יסבול מהימשכות ההליכים המשפטיים ומפגיעה משמעותית בשירות שמספק בית המשפט העליון".
אילו עוד נזקים צפויים בעקבות צעדים אלה?
"חשוב לציין שאחד הנזקים המשמעותיים, שמתרחש ומתעצם כל הזמן, הוא הזלזול במערכת המשפט. כאשר שר המשפטים, שרים אחרים, ראש הממשלה ובכירים נוספים מתייחסים למערכת המשפט בצורה עוינת, מזלזלים בה וחושדים בתום ליבם של השופטים, כאשר הם מדברים סרה בשופטים באופן כה נחרץ, נגרם נזק עצום, שקשה מאוד להעריך את היקפו, בכל הנוגע לאמון שהציבור רוחש לשופטים.
"חשוב לזכור שהציבור נשפט יום-יום במערכת המשפט והוא מבין שכאשר בית משפט מצווה משהו, יש לבצע זאת. כאשר הציבור רואה את מנהיגיו מזלזלים בבית המשפט, מטילים ספק בתום ליבו, וטוענים שאין צורך לקיים את צוויו - ההשפעה החינוכית היא עצומה. התנהלות זו מחנכת את הציבור שלא להעריך את בתי המשפט ולא לכבד אותם.
"כפי שכתוב במקורותינו, ללא בית משפט, ללא משפט, 'איש את רעהו חיים בלעו'. מערכת המשפט היא חיונית לקיומה של המדינה, לניהול החיים התקין בה ולחיים הכלכליים. כולנו נדרשים לקיים את צווי בית המשפט וכולנו מחויבים לכבד אותם. חשוב לזכור שלבית המשפט אין צבא, ובלי הכבוד שהציבור רוחש לו, אין לו דבר. לכן, התנהלות הממשלה בהקשר זה מסכנת מאוד גם את המרכיב החיוני הזה של הדמוקרטיה".
