"דנה (שם בדוי) נכנסה למשרד שלי לפני כמה חודשים, אמא צעירה לילד בן 12 עם צרכים מיוחדים", מספרת עו"ד לדיני משפחה לילך בסט. "היא הגיעה אחרי שחברה טובה שלה, גם היא אם חד הורית, עברה תאונת דרכים קשה ושכבה מורדמת ומונשמת בבית החולים במשך חודש.
"היא אמרה לי", ממשיכה עו"ד בסט, "שפתאום הבינה שהיא לא מוגנת, שהיא אמא יחידנית לילד שזקוק לטיפול מיוחד. היא היתה לחוצה מאוד והוסיפה: 'מה יקרה אם גם לי יקרה משהו? מי יטפל בו? איך ידעו מה התרופות שהוא צריך לקבל? מה עם השגרה שחשובה לו כל כך, מי ידאג לכך?'".
לדברי עו"ד בסט, זה בדיוק המקום שבו מסמך הבעת רצון יכול להציל משפחה. "במקרה של דנה", היא ממשיכה, "ישבנו וערכנו מסמך מפורט שבו היא ביקשה למנות את אחותה כאפוטרופוסית חלופית במקרה שלא תוכל לתפקד. היא כתבה הנחיות מדויקות לגבי הטיפול התרופתי, השגרה היומית ואפילו את שמות המטפלים והרופאים שמכירים את הילד.
"אבל הדבר החשוב ביותר", היא מדגישה, "היה שדנה יכלה לכתוב במסמך את העדפותיה לגבי חינוך בנה. היא ציינה במפורש שהיא רוצה שימשיך בבית הספר המשולב בו הוא לומד, ושהקשר עם הקבוצה החברתית אליה הוא משתייך יישמר. היא אפילו הוסיפה הנחיות לגבי הטיפול בכלב שלו, שמהווה חלק חשוב בטיפול הרגשי שהוא מקבל.
"כשסיימנו לערוך את המסמך, ראיתי איך כתפיה של דנה משתחררות מהמתח. היא אמרה לי, 'עכשיו אני יכולה לישון בשקט. אני יודעת שגם אם יקרה לי משהו, הבן שלי יהיה בידיים טובות ויש מפת דרכים ברורה איך לטפל בו'".
לדברי עו"ד בסט, החוק הישראלי עבר בשנים האחרונות שינויים משמעותיים שנועדו לאפשר לאנשים יותר שליטה על עתידם ועל עתיד יקיריהם. שני כלים משפטיים מרכזיים העומדים היום לרשות ההורים הם ייפוי כוח מתמשך ומסמך הבעת רצון.
מה ההבדל בין שני המסמכים?
עו"ד בסט: "ייפוי כוח מתמשך, שנכנס לתוקף בשנת 2017, מאפשר לאדם למנות מראש מיופה כוח שיטפל בענייניו האישיים, הרפואיים והכלכליים כאשר לא יוכל לעשות זאת בעצמו. מדובר במסמך שנותן שליטה על העתיד - הוא מאפשר לקבוע מראש מי יטפל באדם, לתת הנחיות לגבי אופן הטיפול בו, מקום מגוריו, כיצד ינוהלו כספיו ואילו טיפולים רפואיים יקבל.
"לעומתו, מסמך הבעת רצון מתמקד בילדים. הוא מאפשר להורים, שהם האפוטרופוסים הטבעיים של ילדיהם עד גיל 18, למנות אפוטרופוס חלופי שיטפל בילדים במקרה שההורה לא יוכל לתפקד. המסמך מאפשר גם לתת הנחיות מפורטות לגבי אופן הטיפול בילדים, חינוכם וגידולם".
עוד היא מציינת כי המסמכים הללו רלוונטיים במיוחד להורים לילדים קטינים, הורים לילדים עם צרכים מיוחדים, משפחות חד הוריות, משפחות עם היסטוריה של מחלות תורשתיות, או אפילו לאדם מבוגר שמשמש כאפוטרופוס של הוריו. במקרה של ילד עם צרכים מיוחדים, האתגר מורכב עוד יותר. אחרי גיל 18 נדרש מינוי מיוחד של אפוטרופוס. מסמך הבעת רצון מאפשר להורים לתכנן מראש גם את השלב הזה ולקבוע מי יטפל בילד הבוגר אם הם לא יוכלו.
מתי יש לערוך את המסמכים הללו?
לדברי עו"ד בסט, התשובה ברורה: "אין דבר כזה 'מוקדם מדי'", היא מבהירה. "לצערי, אני רואה יותר מדי מקרים שבהם משפחות מגיעות אלי אחרי שמשהו כבר קרה. במצבים כאלה, האפשרויות מוגבלות הרבה יותר. המסר שלי פשוט: אל תחכו למשבר. תכננו מראש. זו לא רק אחריות הורית - זו אהבה הורית במיטבה".
הטרגדיה של משפחת בירן
מסמך הבעת רצון צריך להיות מקיף ומפורט. הטרגדיה של משפחת בירן, שאיבדה בני משפחה משלושה דורות באסון הרכבל באיטליה בשנת 2021, ממחישה את החשיבות הקריטית של מסמך כזה.
"המאבק המשפטי המר שהתפתח בין המשפחות על האפוטרופסות של הבן הצעיר שנותר בחיים", אומרת עו"ד בסט, "היה יכול להימנע או לפחות להיות מוכרע אחרת אילו היו ההורים משאירים אחריהם מסמך הבעת רצון מפורט".
לדבריה, במקרה של משפחת בירן, השאלות המרכזיות היו היכן יגדל הילד ומי יטפל בו – האם בישראל אצל המשפחה מצד האם, או באיטליה אצל המשפחה מצד האב? בהיעדר מסמך המביע את רצון ההורים נאלץ בית המשפט להכריע על סמך שיקולים אחרים, כמו מקום המגורים האחרון של המשפחה.
"לכן", פוסקת עו"ד בסט, "מסמך הבעת רצון מקיף צריך להתייחס למכלול ההיבטים בחיי הילד. על ההורים לפרט את ההנחיות החינוכיות והערכיות שחשובות להם, להביע העדפות ברורות לגבי מקום המגורים העתידי של הילד ולתת הוראות מפורטות לגבי שמירת הקשר עם המשפחה המורחבת.
"במקרים של ילדים עם צרכים מיוחדים, חשוב במיוחד לכלול פרטים מדויקים על הטיפולים הרפואיים הנדרשים. המסמך צריך גם להכיל הנחיות לניהול הכספים של הילד וכן רצונות ספציפיים לגבי חינוכו, כולל העדפות דתיות ותרבותיות".
עו"ד בסט מדגישה כי המקרה של משפחת בירן ממחיש כיצד היעדר מסמך הבעת רצון יכול להוביל למאבקים משפטיים מתישים, שלא בהכרח משקפים את מה שההורים היו רוצים עבור ילדיהם. "כשיש מסמך ברור, בית המשפט נותן לו משקל משמעותי בהחלטותיו", היא מסבירה. "זה יכול למנוע מאבקים מיותרים ולהבטיח שהילד יגדל בדיוק כפי שהוריו היו רוצים".
מהי הדרך הנכונה לעריכת המסמך?
"החוק קובע שרק עורך דין שעבר הכשרה מיוחדת של האפוטרופוס הכללי רשאי לערוך מסמך הבעת רצון. המסמך חייב להיות מופקד אצל האפוטרופוס הכללי. חשוב במיוחד לתת הנחיות ברורות לגבי זהות המטפל בילדים, אופן החינוך ומקום מגורים שלהם, ניהול כספי הילדים, כולל הוראות לגבי חסכונות, השקעות והוצאות מיוחדות.
"אני ממליצה לכל הורה לעצור רגע ולחשוב על העתיד", אומרת עו"ד בסט. "המפתח הוא בעדכון שוטף של המסמכים – החיים משתנים, והמסמכים צריכים להשתנות בהתאם. חשוב מאוד לשתף את האפוטרופוס המיועד בהחלטה, לוודא שהוא מבין את האחריות ומסכים לקבל אותה. בנוסף, יש לדאוג שיהיה עותק נגיש של המסמך אצל אדם קרוב שאתם סומכים עליו. במצבי חירום, כל דקה קריטית, ואתם רוצים שהמידע יהיה זמין מיד כשצריך אותו".
עו"ד בסט מדגישה את חשיבות החשיבה על תרחישים שונים: "תנו הנחיות ברורות ומפורטות ככל האפשר. חישבו על כל התרחישים האפשריים – מה יקרה אם תחיו בחו"ל? מה אם שני ההורים לא יהיו כשירים? היכן יגדלו הילדים ואיזו מסגרת חינוכית תבקשו עבורם? איך תרצו שינוהלו הכספים של הילדים?
"הניסיון מלמד שהוראות כלכליות הן קריטיות. כלומר, לא מספיק למנות אפוטרופוס – צריך גם לתת לו כלים וקווים מנחים לניהול הכספים של הילדים. זה יכול לכלול הנחיות לגבי חסכונות, השקעות או הוצאות מיוחדות שאתם רוצים להבטיח.
"בסופו של יום", מסכמת עו"ד לילך בסט, "מסמך הבעת רצון הוא הרבה יותר מסתם מסמך משפטי. זו מתנה של אהבה ואחריות שאנחנו נותנים לילדים שלנו. כשאני רואה משפחות שנקלעות למשבר עם מסמכים מסודרים, אני רואה איך זה מקל ברגעים הכי קשים. זו הדרך שלנו להגיד לילדים שלנו 'דאגתי לכם' גם כשאנחנו לא יכולים להיות שם פיזית. אין מתנה גדולה מזו".
עו"ד ונוטריון לילך בסט – לפרטים ליחצו כאן
(צילום ראשי: שאטרסטוק)
