עשרות אלפי ישראלים עוזבים בכל שנה את ישראל ועושים רילוקיישן לאחת המדינות מעבר לים. הזדמנויות מקצועיות, עסקיות וכלכליות מניעות אותם להעתיק את מרכז חייהם, לפחות לתקופה מוגבלת למדינה אחרת. אם גם אתה צפוי להיפרד לשלום מהמשפחה ולנסות את מזלך בחו"ל, כדאי שתכלול ברשימת ההכנות הארוכה גם קבלת ייעוץ מעורך דין העוסק במיסוי - המלצה שקבלה משנה חשיבות עקב התיקון האחרון בחוק ההסדרים.
מי שטרם התיקון היה פטור מדיווח לרשויות המס בישראל, נדרש בשנה הראשונה ואף השנייה לעזיבתו את הארץ לדווח לרשות המסים על הכנסותיו ולהוכיח את היותו תושב חוץ הזכאי לפטור מתשלום מיסים בישראל.
מדוע חשוב לקבל ייעוץ מס לפני ביצוע רילוקיישן?
להעתקת מקום העבודה מישראל לחו"ל יש משמעויות רבות, ביניהן גם השפעה בהתנהלות מול רשויות המס. ההשלכות של הרילוקיישן כוללות גם השפעה על חובות הדיווח ותשלום המסים בישראל.
החוק בישראל קובע, כי מי שנחשב לתושב ישראל, חייב לדווח ולשלם מס בישראל על כל הכנסה בארץ ובעולם. כלומר: גם הכנסות שנתקבלו בחו"ל מחוייבות בדיווח ובמיסוי בישראל. לעומת זאת, מי שנחשב לתושב חוץ פטור מחובת תשלום מס על הכנסותיו בחוץ לארץ, ועליו לשלם מס רק על הכנסות שהפיק בישראל.
מעמדו של אדם כתושב חוץ או תושב ישראל נקבע לפי ההגדרות בחוק. במצב של רילוקיישן ישנה בעייתיות בהגדרת מעמדו של מי שהעתיק את מקום עבודתו לחו"ל, מה שמקים צורך בייעוץ מס ובביצוע תכנון מס במטרה למנוע תאונות מס משמעותיות.
מי נחשב לתושב חוץ ויכול ליהנות מפטור ממס על הכנסותיו בחו"ל?
החוק קובע שלושה מבחנים המסייעים להגדרת תושבות של אדם. האחד, מבחן מהותי, לפיו אדם שמרכז חייו בישראל ייחשב לתושב ישראל; והשני והשלישי הם מבחנים טכניים - כמותיים עובדתיים: שאלת תושבות של אדם מוכרעת לפי מספר הימים במהלכם שהה בארץ בשנת מס ולפניה, ומקימים חזקה לפיה האדם הינו תושב ישראל. לעניין זה, קיימות שתי חזקות טכניות אשר בהתקיים אחת מהן בלבד, חזקה על אדם כי הוא תושב מדינת ישראל (אם כי מדובר בחזקה הניתנת לסתירה כמובן):
א. חזקה על אדם אשר שהה בישראל מעל 183 ימים בשנת מס שהינו תושב ישראל.
ב. חזקה על אדם ששהה בישראל בשנת מס מסוימת למעלה מ - 30 יום וסך שהייתו בישראל באותה השנה ובשנתיים שקדמו לה גם יחד הינו 425 יום, שהוא תושב ישראל.
לפי התיקון בחוק ההסדרים, מי שעומד באחת משתי החזקות הללו, חייב להגיש דו"ח לרשויות המסים ולשלול את החזקה לפיה הינו תושב ישראל. תיקון זה השפיע על המבצעים רילוקיישן באופן ישיר.
כיצד התיקון לחוק ההסדרים משפיע על מבצעי הרילוקיישן?
עד לתיקון לחוק, עובד שעשה רילוקיישן, יצא לחו"ל, לא נדרש לעשות הליך פורמלי כלשהו, ולא ביצע כל ניתוק תושבות או התקשרות עם רשויות המס. עצם התיקון משנה את פני הדברים, ומטיל חובת דיווח על מבצעי הרילוקיישן. הרוב המוחץ של העובדים שעושים רילוקיישן ממלאים את התנאים לקיומה של החזקה השנייה - מספיק שיבואו לארץ לתקופת החגים או שיעזבו את הארץ באמצע השנה, וכבר הם ידרשו לפעול מול רשויות המסים. הפעולות מול רשות המיסים כוללות הגשת דו"ח המסביר או השולל את ההנחה לפיה הנישום הוא תושב ישראל.
דו"ח זה יהא נתון לביקורת של רשות המיסים, אשר סביר שלא תמהר לקבוע כי אותו אדם הינו תושב חוץ, ומשכך פטור ממס ומדווח על הכנסותיו אותם מפיק במדינה אחרת.
ישנם אמצעים בהם ניתן לנקוט כדי למנוע מראש "בעיות" עם רשות המסים. כך, למשל, הסכם העבודה עם המעסיק בחו"ל יכול לכלול אמצעים ששוללים את התושבות הישראלית, ופוטרים מראש את הנישום מחובות הדיווח והמס בישראל
מדוע נחוץ ייעוץ של עורך דין בענייני מיסוי בטרם הרילוקיישן?
ראשית, בשל התיקון בחוק ההסדרים ששינה את פני הדברים, ומחיל חובת דיווח אוטומטית על כל מי שעושה רילוקיישן - דבר שלא היה קיים בעבר.
שנית, רוב הנישומים הם שכירים, וההתנהלות מול רשות המיסים זרה להם. אותו נישום שבעבר כשכיר בישראל לא נשא בחובת דיווח על הכנסותיו (פטור הניתן מתחת להכנסה מסוימת), פתאום צריך להתנהל מול רשויות המס ולא רק לדווח ו/או לשלם להן, אלא גם לטעון בפניהן טענות עובדתיות משפטיות רבות חשיבות. שלילת חזקת התושבות איננה פשוטה, ומחייבת טענות משפטיות ועובדתיות שלשם ניסוחן יש צורך באיש מקצוע מיומן, בקי ובעל ניסיון.
שלישית, התנהלות לא נכונה מול רשות המסים ותכנון מס שגוי, יכולים לגרור תאונות מס משמעותיות ולחייב את הנישום בכסף רב.
רביעית, ישנם אמצעים בהם ניתן לנקוט כדי למנוע מראש "בעיות" עם רשות המסים. כך, למשל, הסכם העבודה עם המעסיק בחו"ל יכול לכלול אמצעים ששוללים את התושבות הישראלית, ופוטרים מראש את הנישום מחובות הדיווח והמס בישראל. עורך דין מיומן יוכל לתת ייעוץ שיאפשר עיגונם של אלה בחוזה. על כן מומלץ לקבל ייעוץ מעורך דין מומחה למיסוי לא רק טרם העזיבה את הארץ אלא עוד טרם החתימה על הסכם העבודה וקביעת תנאי הרילוקיישן.
חמישית, טרם התיקון היה למבצעי הרילוקיישן הרבה יותר קל "לחמוק מהרדאר" של רשות המסים - אפשרות שעקב התיקון לחוק פשוט לא קיימת, והפעולות האקטיביות הנדרשות מהאנשים, מציבות אותם מראש בסיכון לחשיפה של הרשויות בישראל.
כיצד יכול עובד שעשה רילוקיישן לשלול את החזקה לפיה הוא תושב ישראל?
על העובד להציג טענות עובדתיות ומשפטיות שיפרטו מדוע אותו נישום רואה עצמו כתושב חוץ ומה מנסיבות חייו שוללות את ההנחה לפיה הינו תושב ישראל. המבחן שישמש להכרעה בשאלת התושבות הוא "מבחן מרכז החיים"- על הנישום להוכיח שהוא רואה במדינה אליה היגר לשם עבודה, גם אם לתקופה מוגבלת, כמרכז חייו ולא רואה כך את ישראל, על אף ששהה בה מעל מכסת הימים המסוימת. כך, למשל, אדם שרכש נכסים במדינה אליה עשה רילוקיישן ואיננו מחזיק בנכסים בישראל, או מצב בו הנישום חי בשכירות ארוכת טווח במדינה בה הוא עובד, או כאשר חתם חוזה עבודה לזמן ארוך (שלוש שנים לפחות) – כל אלו ועוד הן נסיבות שקושרות את הנישום למדינה הזרה, ויקלו על ההכרה בו כתושב חוץ הזכאי לפטור מדיווח ותשלום מס בישראל.
לסיכום, חשוב לציין כי חוות דעת שכאלה וייעוץ מיסויי בנושא אינם בהכרח עניין יקר או מורכב, אך לעומת זאת, הימנעות מקבלת ייעוץ בסופו של דבר עלולה בהחלט להפוך לתאונת מס יקרה ומורכבת.
