משפטי– זאפ
משפטידיני נזיקין ופיצוייםקשר סיבתי ואשם תורםהישגי השנה האחרונה - פשרה ראויה בתיקי רשלנות רפואית

הישגי השנה האחרונה - פשרה ראויה בתיקי רשלנות רפואית

על רשלנות רפואית, גורמים, המלצות והישגים - עו"ד ד"ר (לרפואה) שלהב קמחי מסכמת שנה בראיון אישי

מאת: יותם בן-מאיר, כתב משפטי
10.10.16
תאריך עדכון: 10.10.16
7 דק'
הישגי השנה האחרונה - פשרה ראויה בתיקי רשלנות רפואית

מה היו ההישגים העיקריים של משרדך השנה?

השנה, לשמחתי, הצלחנו להגיע לפשרות ראויות בתיקי הרשלנות הרפואית, בלא שהתעורר צורך במתן פסק דין על ידי בית המשפט. הדבר משמח משום שהגעה לפשרה לשביעות רצון הלקוח חוסכת את הזמן הרב של ההתדיינות המשפטית, ואף את הסיכונים הכרוכים בניהול דיון כזה.

מקרי הרשלנות הרפואית שבהם עסק המשרד השנה היו מגוונים, וכללו איחורים, עיכובים ואי אבחון של מחלות ממאירות, שצריך ואפשר היה לאבחן בשלב מוקדם לו היה נעשה בירור כנדרש, כמו גם מקרים של אי אבחון ואבחון מאוחר של פגמים גנטיים ומומים באולטרסאונד בתקופת ההריון, תיקי רשלנות ברפואה כירורגית ופנימית ותיקי רשלנות בתחום הכירורגיה הפלסטית. 
הטיפולים הכושלים, אי האבחון או האבחון המאוחר הובילו לנזקים בריאותיים קשים, להתפשטות של מחלות ממאירות, להידרדרות בשלבי המחלה, ואף לאובדן חיי אדם. הזכייה בתיק לא החזירה את הגלגל לאחור, אמנם, אך זיכתה את המטופלים שנפגעו בפיצוי הולם לעוגמת הנפש, הגוף והפרנסה שנגרמה להם, כמו גם אפשרה להם את החוסן הכלכלי לדאוג לצרכים הטיפוליים העתידיים שלהם.

מהי רשלנות רפואית?

כדי להוכיח מקרה של רשלנות רפואית צריך שיתקיימו 3 תנאים מצטברים. התנאי הראשון הוא שהטיפול שניתן (או לא ניתן) חורג מהטיפול המקובל הניתן על ידי "הרופא הסביר" במקרים דומים. למשל, במקרים בהם מדובר בנזק שצריך וניתן היה למנוע אותו באמצעים סבירים, כמו ידע רפואי שאמור להיות נחלת הרופא המטפל, ניתוח שצריך ואפשר היה לעשות או אבחון שלא ניתן במועד, וניתן היה לצפות שאם לא ייעשו או יינתנו ייגרם נזק, אזי מדובר ברשלנות. כך גם לגבי ניתוח או פעולה רפואית כמו קולונוסקופיה שלא נעשו במיומנות. תנאי זה נבחן בכל תיק לגופו, בהסתמך על חוות דעת רפואיות ועל סמך הניסיון המצטבר של  עוה"ד.

התנאי השני הוא שכתוצאה מהחריגה מהטיפול המקובל והסביר ייגרם נזק משמעותי למטופל. התנאי השלישי הוא שיוכח הקשר הסיבתי בין הטיפול הכושל או הבלתי סביר לבין הנזק שנגרם למטופל. במידה ששלושת התנאים מתקיימים, המקרה יכול להיות מוגדר כמקרה של רשלנות רפואית.

באילו מקרים של רשלנות רפואית נתקלת במהלך השנים?

למעשה אף תחום מתחומי הרפואה אינו חסין מרשלנות. 
אחד התחומים העיקריים שבו נתקלנו במקרים של רשלנות הוא איחור באבחון, כמו גם אי אבחון של פגמים גנטיים ומומים מולדים אצל עוברים במהלך תקופת ההריון. מדובר במקרים שבהם אבחון גנטי מדויק ובזמן או אבחון באולטרסאונד של מומים גנטיים היה מאפשר לאם להחליט במועד על הפסקת ההריון ולהימנע מלידה של תינוק בעל פגיעה משמעותית שניתן היה לצפות אותה מראש. 

בתחום המיילדות אנו נתקלים גם במקרים של ניהול רשלני של הלידה, המוביל למרבה הצער לנזק אדיר ליולדת או לילוד. ניטור כושל של הילוד במהלך הלידה, אי ביצוע ניתוח קיסרי במועד או מעקב הריון כושל עלולים להביא לנזק בלתי הפיך לילוד, אותו יסבלו הוא ומשפחתו כל חייו. ניהול כושל של הלידה עלול לסכן גם את היולדת עד למצב של אבדן רחם ואפילו מוות. 

תחום נוסף של רשלנות רפואית קשור לאבחון מאוחר או אי אבחון של מחלות ממאירות או מחלות קשות אחרות בהן מועד האבחון והטיפול חשוב ומשפיע על סיכויי ההחלמה מהמחלה. כתוצאה מהאיחור בטיפול בגידול או במחלה, נגרמים למטופל נזקים אדירים, לעיתים קרובות בלתי הפיכים, המביאים לנכות קשה ביותר, קיצור תוחלת חיים ולעיתים גם למוות. 

תחום אחר הוא ביצוע ניתוחים ופעולות רפואיות פולשניות בחוסר מיומנות או במיומנות נמוכה, כך שבמהלך הניתוח או הפעולה הרפואית נגרם למטופל נזק שהוא לפעמים חמור יותר מהמצב בגינו נעשה הטיפול.

תחום נוסף הוא תביעות כנגד רופאים פלסטיקאים. מדובר במקרים שבהם המטופלים, בדרך כלל נשים, מגיעים לטיפול בכדי לשפר את המראה החיצוני שלהם, ויוצאים מהטיפול עם נזקים גדולים הרבה יותר מהמצב הראשוני שבו נכנסו לניתוח.

על כל רופא חלה חובת מתן הסבר למטופל על המחלה ועל הטיפול, כולל הסיכונים, סיכויי ההצלחה ותופעות הלוואי, לרבות על האפשרות של אי מתן טיפול ושל טיפולים חדשניים. במקרים של טיפולים שאינם מצילי חיים, דוגמת ניתוחים פלסטיים, בתי המשפט דורשים חובת הסבר מוגברת

מהם הגורמים למקרים של רשלנות רפואית?

באופן גורף, רשלנות רפואית אינה התנהגות מכוונת. במשך עשרים שנות הקריירה שלי כעורכת דין בתחום, לא נתקלתי במקרה בו רופא רצה לגרום במכוון נזק למטופל. מניסיוננו, רשלנות עלולה לקרות בשל חוסר תשומת לב מצד הרופא המטפל, חוסר זהירות, ולעתים אף זלזול ויוהרה מצדו, וחוסר התייחסות רצינית לתלונות של המטופל או לתסמינים או בדיקות מעבדה שמאותתים שייתכן שמשהו אינו כשורה.
למשל, אם מטופל מתלונן על כאבי ראש במשך תקופה ארוכה, אך לא עורכים בירור למקור הכאב, כולל הדמיה, ובסופו של דבר מתברר שהיה לו גידול במוח, שהלך וגדל עד שנגרם נזק נוירולוגי בלתי הפיך, הרי שמדובר במקרה של רשלנות. היו מקרים כאלה שבהם המטופל מצא עצמו בסופו של דבר משותק ובכיסא גלגלים, ועד שהגידול אובחן אצלו, הוא כבר הפך להרסני והרס חלקים תפקודיים חשובים במוח.

בכל הקשור לרפואה פלסטית, מאחר שהשוק של היום הפך להיות ממוקד למכירת מוצר - ישנם רופאים המוכרים למטופלים חלומות ומראים תוצאות של הצלחות, אך פעמים רבות נמנעים מלהסביר או להראות תמונות של טיפולים שלא צלחו, כמו גם נזקים אפשריים ותוצאות לוואי. נתקלנו גם במקרים שבהם הניתוח לא נעשה כמו שצריך ובמיומנות נמוכה, וגרם נזק בלתי הפיך למטופל.

חשוב לציין גם את הנושא של חובת מתן הסבר לפני טיפול וקבלת הסכמה מדעת של המטופל לפני ניתוחים או טיפולים אחרים - על כל רופא חלה חובת מתן הסבר למטופל על המחלה ועל הטיפול, כולל הסיכונים, סיכויי ההצלחה ותופעות הלוואי, לרבות על האפשרות של אי מתן טיפול ושל טיפולים חדשניים. במקרים של טיפולים שאינם מצילי חיים, דוגמת ניתוחים פלסטיים, בתי המשפט דורשים חובת הסבר מוגברת. כך, מתגלה כי פעמים רבות, מרוב רצון לזכות בלקוח, הרופא הפלסטיקאי לא נותן הסבר מלא ומקיף, ומפר את חובת ההסכמה מדעת, הפרה שיכולה להוביל לפיצוי במקרה של נזק שנגרם  בגין הטיפול.

הרופא כותב את האבחנה שלו

מהן ההמלצות שלך עבור מי שנפגעו מרשלנות רפואית או מעוניינים לנסות להימנע ממנה?

מחקרים עדכניים מראים שאחד מגורמי התמותה העיקריים הוא רשלנות רפואית. מדובר בתופעה נרחבת שלא ניתן להתעלם ממנה. מצד אחד, כל מי שעובד טועה, והרשלנות אינה מכוונת, ויש לזכור שלא כל אי הצלחה של הטיפול הרפואי הינה בהכרח רשלנות. מאידך, כאשר מדובר בחוסר תשומת לב, חוסר זהירות, יוהרה או זלזול אשר גורמים לנזק הרפואי, מדובר ברשלנות רפואית. גם האילוצים של המערכת הרפואית שבה רופאים נדרשים לשעות עבודה ארוכות עושים את שלהם וגורמים לעתים לטעויות רפואיות שעולות בחיי אדם ונכויות קשות. יש לזכור שהרופאים והמוסדות הרפואיים מבוטחים בביטוח של אחריות מקצועית, ולפיכך הפיצוי אינו משולם מכיסם של הרופאים, אלא על ידי חברות הביטוח. כל מי שנגרם לו נזק מטיפול רפואי, כמו גם כל מקרה של אדם שהתלונן על בעיה לאורך זמן ומחלתו אובחנה לדעתו באיחור, או מי שנכנס לניתוח ויצא במצב יותר גרוע ממה שנכנס, בכל מקרה שמתעוררת נורת אזהרה כזו, כדאי מאוד להתייעץ עם עו"ד שעוסק ברשלנות רפואית ולבדוק האם מדובר ברשלנות רפואית והאם ניתן לקבל על כך פיצוי.

המטופלים סומכים פעמים רבות בעיניים עצומות  על הרופא או על המוסד הרפואי בו הם מטופלים. לפעמים הם מתאכזבים. אני מציעה, כאשר נמצאים בצומת לפני הכרעה בעניין רפואי חשוב, לא להסס לפנות לחוות דעת נוספת, גם אם חוות הדעת הראשונה היא של מומחה בכיר בתחומו. גם מומחים בעלי שם עלולים לטעות.

 

* משרד ד"ר (לרפואה) עו"ד שלהב קמחי עוסק בעיקר במקרים של רשלנות רפואית ומייצג תובעים שנפגעו מהמערכת הרפואית, ונגרם להם נזק כתוצאה מטיפול בלתי סביר, טיפול כושל או טיפול רשלני. בנוסף עוסק המשרד בייצוג נפגעי תאונות דרכים ונזקי גוף קשים אחרים

האם מאמר זה עזר לך?

רוצים להתייעץ עם עורך דין?