שר המשפטים יריב לוין חתם לאחרונה על תיקון לתקנות תביעות קטנות. תיקון זה כולל בתוכו שינויים מהותיים בכל הנוגע לניהול תביעות קטנות בישראל, במטרה להקל על העומסים הכבדים הקיימים בבתי המשפט.
הרפורמה בתביעות הקטנות מתייחסת לשתי תמורות משמעותיות, הראשונה היא האפשרות לקיים דיון מרחוק באמצעות שיחת וידיאו והשנייה היא האפשרות לקבל החלטה על סמך הכתובים בלבד ללא דיון, לצד צמצום של כתב התביעה לחמישה עמודים בלבד.
עו״ד אילן טננבאום, ראש מחלקת ליטיגציה מסחרית וצווארון לבן במשרד עוה״ד טננבאום ווקנין ושות׳, מסביר כיצד הרפורמה משרתת את האזרח הקטן ועבור מי הרפורמה עלולה להיות בעייתית.
עו"ד טננבאום, האם הרפורמה טובה לנו כאזרחים?
״יש אזרחים שהרפורמה אכן תסייע להם ואילו לאחרים פחות. עבור אנשים שמסתדרים היטב עם טכנולוגיה, הרפורמה הזו מבורכת. העובדה שהם יוכלו לנהל את הדיון מרחוק, או לחלופין שהתביעה תתבסס רק על כתב הגנה שהם כתבו בצורה מפורטת ומשכנעת יכולה להיטיב עימם. מצד שני, עבור מי שאינו מסתדר עם טכנולוגיה ומי שלא ידע לערוך היטב את כתב התביעה בצורה קוהרנטית ומשכנעת, הרפורמה הזו עלולה להזיק.
״בסופו של דבר, ההחלטה נתונה באופן חד משמעי בידי בית המשפט, שצריך להביא מספר גורמים בחשבון. לדוגמה, כאשר מקבלים החלטה על סמך הכתובים בלבד, יש לבדוק שההחלטה לא פוגעת בעשיית צדק. כלומר, לבדוק מי עומד מאחורי התביעה, להתייחס לאופי הראיות וכו׳. הרפורמה הזו מעניקה כוח ואחריות רבה לבית משפט, והתקווה היא שבית המשפט ידע להבחין במקרים שבהם דיון מרחוק או הכרעה על בסיס הכתובים אינם מתאימים ועל בסיס כך יחליט לזמן את הצדדים״.
לא לוותר על הליך תביעה
פעמים רבות אנשים מעדיפים לוותר על הליך תביעה כי הוא כרוך בהרבה ביורוקרטיה, מוסיף עו"ד טננבאום ומסביר כי ביורוקרטיה מעיקה אינה הסיבה היחידה לוויתור על תביעות – "אנשים גם חוששים מתביעות אינסופיות שיגרמו להם להפסיד ימי עבודה ויבזבזו זמן ואנרגיות. זאת לצד, אנשים עם פחד קהל שלא מעוניינים להופיע בבית המשפט ולהתעמת עם הנתבע. מהבחינה הזו, הרפורמה בהחלט יכולה להקל".
באילו מקרים בית המשפט יהיה רשאי לזמן בכל זאת את הצדדים לבית המשפט?
״במסגרת הרפורמה, כאשר מגישים תביעה צריך קודם לסמן אם מעדיפים לקבל הכרעה על סמך הכתובים, או אם יש העדפה לקיים דיון. גם כאשר מגישים את כתב ההגנה, ההחלטה הסופית היא של בית המשפט. בנוסח של החוק, בית המשפט רשאי במקרים המתאימים לקיים דיון בהיוועדות חזותית, כל עוד זה לא פוגע בעשיית צדק. בנושא של הכרעה על יסוד הכתובים, בית המשפט רשאי במקרים המתאימים לא לבצע הכרעה על בסיס הכתוב בלבד״.
האם לדעתך התנאים החדשים שמציעה הרפורמה מורכבים מדי?
״אני מקווה שכמה שפחות אנשים יפלו בין הכסאות ונדרש אמון בבית המשפט, שיידע לאתר את המקרים שבהם צריך לקיים דיון פיזי ושלא יפספס את אותם אזרחים קשי יום שלא תמיד בקיאים בטכנולוגיה ולא יודעים לערוך את כל הטענות שלהם בצורה מסודרת ומקיפה.
"בסופו של דבר, אני סבור שרק אחרי שתעבור תקופה ונראה איך הדברים מיושמים בפועל, כמה מקרים נדונים בהיוועדות חזותית, בכמה מקרים מתקבלות החלטות בכתב וכמה ערעורים הוגשו על אותן החלטות, רק אז נוכל להתחיל להבין את סדר הגודל של הטעויות והאם הרפורמה יעילה בשטח או לא״.
האם לדעתך הרפורמה תפחית את העומסים בבתי המשפט?
״לא בטוח. תביעות קטנות לא תופסות נתח משמעותי בעבודת בית משפט השלום. לדעתי, מדובר בפחות מעשרה אחוזים בסך הכל. זו עוד נקודה שצריך לבדוק, האם המהלך הזה יוביל לתוצאה הרצויה להפחתת עומס ולהגברת היעילות, או שהרפורמה תעשה בדיוק ההפך ובגלל הנוחות שהיא מספקת, אנשים יגישו הרבה יותר תביעות״.
לסיכום אומר עו"ד טננבאום, ״בסך הכל זו רפורמה מבורכת, אנחנו מתקדמים לכיוון של קידמה ושימוש בטכנולוגיה, ובסופו של דבר, המצב היום שבו ממתינים לדיונים במשך חודשים ארוכים הוא מצב בלתי נסבל וצריך לתקן אותו".
