ילד המאובחן עם אלרגיה קשה עשוי להיות זכאי לקיצבה מהמוסד לביטוח הלאומי. האם יש לדווח על קבלת הקיצבה להורה השני במקרה של הורים גרושים? האם היא צריכה להשפיע על גובה דמי המזונות המשולמים לידי מקבל הקיצבה?
מדובר בסוגיה משפטית בוערת שעלולה להוביל למאבקים בין הורים גרושים ולעתים גם להשלכות כלכליות משמעותיות, במיוחד כאשר ההורה המשמורן הראשי מקבל את הקיצבה, מסתיר ולא מדווח להורה השני המשלם מזונות.
לכאורה, הקצבה מיועדת לכיסוי הוצאות רפואיות מיוחדות, אך במקרים מסוימים אין באמת צורך בהוצאות נוספות מעבר לניהול שגרה זהירה. אם כך, לאן נעלם הכסף? האם ההורה המשמורן מחויב לדווח על קבלת הקיצבה ומהן זכויותיו של ההורה השני?
עו"ד יהודית שם טוב, המתמחה בדיני משפחה וגירושין, מסבירה מדוע יש צורך בשקיפות מלאה בין ההורה שמקבל לידיו את הקצבה ובין ההורה המשלם דמי מזונות, כיצד ניתן לבדוק אם הכספים מנוצלים כראוי ומה ניתן לעשות כאשר יש חשד לניצול לרעה.
עו"ד שם טוב, האם יש חובה משפטית לעדכן הורים גרושים על קבלת גמלה מביטוח לאומי בשל אלרגיה? עד כמה חלה עליהם חובה כזו?
"צריכה להיות שקיפות. אם הורה מקבל קצבת ילד נכה, מן הדין ומן הצדק שההורה השני יהיה מודע לכך, מאחר שזהו רכיב שיכול להשפיע על סכום המזונות. לדוגמה, ילד הסובל מאלרגיה למזון, אלרגיה לביצים או לאגוזים, מקבל קיצבה מביטוח לאומי בסך כ-1,800 שקל נכון להיום. לילד כזה אין באמת הוצאות רפואיות על תרופות מיוחדות, כי אין תרופה שמרפאת את האלרגיה שלו. כל מה שצריך זה טיפול מניעתי - לא לתת לו לאכול ביצים או מאכלים עם אגוזים, זה הכל.
"גם אם הילד נמצא במסגרת גן או בית ספר, כיום יש הנחיות של משרד החינוך שמממנות את ההתאמות הנדרשות, למשל סייעות לילדים שצמודות לילדים עם אלרגיות מסכנות חיים. העיריות או משרד החינוך מממנים את הסיוע, כך שלמעשה אין להורה הוצאות נוספות על סייעת.
"מכאן נשאלת השאלה - מה קורה עם אותם 1,800 שקל? מדובר בכסף שמיועד לילד ולכן צריך להביא אותו בחשבון כשקובעים את סכום המזונות. ההורה שמשלם מזונות לא אמור לשלם גם מזונות מלאים כאשר הקיצבה המלאה מגיעה לידי ההורה האחר. לכן, חייבת להיות שקיפות בין ההורים בעניין הזה".
האם ביטוח לאומי יכול לפקח על השימוש שנעשה בכספי הגמלה?
"ביטוח לאומי לא מפקח על השימוש שנעשה בכספי הקיצבה. הכסף מועבר להורה המשמורן העיקרי, והוא זה שאמור להוציא אותו בהתאם לצורכי הילד. ההורה שמקבל את הקיצבה חייב ליידע את ההורה השני על סכום כסף שהתקבל מקיצבה, אחרת זה לא הוגן.
"יש לי תיק שמתנהל עכשיו בנושא זה: האב נאלץ לחקור ולברר האם האמא מקבלת קיצבה בעבור ילדם ומה נעשה עם הכסף. האם מצידה הצהירה כי היא משלמת 3,000 שקל לסייעת רפואית בעבור הילד, אולם בבירור שערך האב, הסייעת במסגרת החינוכית העידה בפניו כי היא 'לא מקבלת כלום מהאמא, המשכורת שלי היא דרך העירייה'".
יש איזשהו מנגנון שיכול לעקוב אחרי השימוש בגמלה כדי למנוע ניצול לרעה?
"אני לא מכירה מנגנון כזה, אלא אם כן ההורים בעצמם קובעים מנגנון ביניהם. בדרך כלל, הכסף מגיע להורה המשמורן העיקרי - שבמרבית המקרים זו האם - והיא זו שמחליטה איך להוציא אותו. עם זאת, בתי המשפט מתייחסים לכספי הקיצבה כחלק מדמי המזונות עבור הילד וזאת במידה שלא הוכח כי נעשה שימוש בכספים למטרה אחרת עבור הילד והכל כמובן בגיבוי אסמכתאות".
מה תמליצי להורה שהוא לא המשמורן העיקרי שילדו מקבל קיצבה?
"יש לבדוק מה הן ההוצאות האמיתיות על הילד ולפנות לבית המשפט בבקשה לבחינת דמי המזונות כאשר משולמת קיצבה מביטוח לאומי ואם אין שימוש אמיתי בקיצבה או שהשימוש בה הוא מינורי, הכסף הזה לא אמור להיכנס לכיס של ההורה המשמורן. כלומר, המשמורן לא אמור לקבל את הכסף הזה בנוסף לדמי המזונות אם בפועל אין הוצאות שמצדיקות את זה. הקיצבה נועדה לכסות הוצאות שקשורות לילד. אם יש הוצאות אמיתיות, יש להחריג את החלק שמיועד לכך. ככל שאין הוצאות כאלו, או במידה ונשאר סכום משמעותי אחרי התשלום, יש להפחית ולקזז חלק מהקיצבה מדמי המזונות".
למה בעצם הקיצבה שהאם, לצורך העניין, מקבלת מביטוח לאומי, שמגיעה לה על פי חוק ממדינת ישראל, אמורה להפחית את סכום המזונות שהיא מקבלת מהאב המשלם?
"כי הכסף מביטוח לאומי, הקצבה, נועד לילד ועל שני ההורים להשתמש בו עבור צורכי הילד. לא יכול להיות מצב שבו אחד ההורים מקבל את הקיצבה ומשתמש בה לצרכים אחרים. ההורה אמור להוציא את הכסף הזה על הילד, כי אלה הם כספים שביטוח לאומי מעניק עבורו. האב הוא זה שצריך להעלות טיעון זה בביהמ"ש ולהביא הוכחות מטעמו ועל האם חלה חובת ההוכחה כי השימוש בקיצבה נעשה כולו או בחלקו לצורכי הילד וכמובן עליה לגבות זאת באסמכתאות מתאימות".
האם יכולה לטעון שכמעט על כל מוצר או מזון שהיא רוכשת הוא לטובת שיפור בריאות הילד ולכן חלק מהוצאות הקיצבה.
"מכון אבל היא צריכה להוכיח שהיא באמת מוציאה את הכסף על דברים הכרחיים עבור הילד, למשל מזון מיוחד ובכפוף להצגת חשבוניות וזה גם חייב להיות בהוראת רופא. היא צריכה להוכיח שהרופא הורה על כך שהילד חייב למשל לאכול לחם מיוחד ולא רגיל. במציאות זה לא באמת קורה, כי מה שהילד הזה באמת צריך זה פשוט טיפול מונע, כלומר, להימנע מלאכול את המזונות האלרגניים.
"בכל מקרה, אם יש הנחיות כאלו, ההורה השני אמור לדעת זאת, שכן יש חובה לפעול עפ"י ההנחיות למזונות מיוחדים שנתן הרופא, ואלה נחשבים להוצאה מיוחדת בשני הבתים. הקיצבה, אם כן, אמורה לשמש את צורכי הילד לא רק בבית האם אלא גם בבית האב".
שקיפות, צדק וילד אחד באמצע – איך מוודאים שהכסף מנותב נכון?
"השאלה סביב קצבת ילד עם אלרגיות והקשר שלה לדמי המזונות היא לא רק עניין כספי, אלא גם עקרון של הוגנות ושקיפות בין ההורים. מצד אחד, ההורה המשמורן זכאי לקבל את הקיצבה עבור הילד שנמצא רוב הזמן איתו, אך מנגד הכספים אמורים להיות מופנים לצרכים אמיתיים בלבד ולא לשמש כהכנסה נוספת".
עו"ד שם טוב מסכמת: "ללא פיקוח ברור או חובת דיווח מובנית, על ההורים לגלות אחריות ולוודא שהקיצבה מנוצלת לטובת הילד. במקרים של חוסר הסכמה, בית המשפט עשוי להתערב ולקבוע כיצד יש להתייחס לכספי הגמלה בחישוב דמי המזונות. לכן, הורים גרושים נדרשים להבין את זכויותיהם, לעמוד על שקיפות הדדית, ולפעול לפני שהנושא הופך לעוד קרב מתמשך בבתי המשפט".
משרדה של עו"ד יהודית שם טוב מתמחה בדיני מיסים, מקרקעין ונדל"ן, דיני משפחה וגירושין
