יותר ממחצית מקשרי הנישואין בישראל מסתיימים בגירושין ותופעת האלימות במשפחה נגד נשים מצד בני זוגן הולכת ומתרחבת. אלימות זו מתעצמת לעתים קרובות על רקע סכסוכים המתעוררים במהלך פירוד ופירוק התא המשפחתי.
המונח "אלימות במשפחה" מתייחס לדפוס התנהגות כוחני הכולל שליטה על בת הזוג, תקיפה פיזית והתעללות נפשית, רגשית וכלכלית. האלימות יכולה להתבטא באלימות מילולית, השפלה מתמשכת, הטרדות ומעקבים, לצד אלימות פיזית והפחדה. מדובר בדינמיקה מתמשכת של שליטה ודיכוי, שבה בן הזוג האלים מנסה להפעיל כוח כדי להכפיף את בת זוגו למרותו.
פתרונות ליישוב סכסוכים משפחתיים
כדי למנוע הסלמה בסכסוכי גירושין ולהפחית את השפעתם השלילית על הילדים, מוצעות לבני הזוג חלופות ליישוב המחלוקות בדרכי שלום. אחת הדרכים המרכזיות לכך היא פגישת מהו"ת (מידע, היכרות ותיאום), המאפשרת ניהול ההליך באופן מפוקח ומכיל. עם זאת, ההתדיינות בבתי המשפט בישראל נוטה לכלול כתבי טענות המעצימים את היריבות ומובילים להקצנה בעמדות הצדדים.
כיום קיים מודל יישוב סכסוכים הכולל גישור, הערכה ניטרלית מוקדמת, תסקירי עו"ס, תיאום הורי, ובמקרים מסוימים אף מינוי אפוטרופוס לדין שייצג את הקטינים. עם זאת, כאשר האלימות במשפחה היא גורם משמעותי בסכסוך, חלופות אלו אינן תמיד מספקות פתרון הולם לנפגעות.
התמודדות עם אלימות במשפחה בהליכים משפטיים
בעבר, לפני הקמת בתי המשפט לענייני משפחה, נפגעות אלימות במשפחה היו פונות לתחנת המשטרה על מנת להגיש תלונה. כיום, הליכים משפטיים מתקיימים במטרה להגן על הנפגעות, אך הצלחתם מוטלת לעתים בספק. פעמים רבות, הצד האלים מנצל את ההתנהלות המשפטית לתמרון והמשך ההתעמרות בנפגעת, הן במשטרה והן בערכאות המשפטיות.
חוק למניעת אלימות במשפחה
בישראל קיימת חקיקה ייעודית בנושא - החוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991. החוק מעניק לבית המשפט סמכות להוציא צו הגנה שירחיק את בן הזוג האלים מהבית, במקרה שבו בוצעה אחת משלוש העבירות הבאות: אלימות פיזית כלפי בן משפחה, ביצוע עבירת מין או כליאה בלתי חוקית של בן משפחה.
תרומתה של עו"ד נורית אליהו
טיוטת החוק למניעת אלימות במשפחה נוסחה בשנת 1990 על ידי עו"ד נורית אליהו, שנים לפני שהוסמכה כעורכת דין. היא פעלה לקידום החוק ונפגשה עם שרת הרווחה דאז, אורה נמיר ז"ל, במטרה למצוא פתרונות משפטיים להגנה על נפגעות אלימות. בהמשך, היא שיתפה פעולה עם ח"כ ענת מאור וצוותה, וטיוטת החוק התקבלה בתוך שנה בלבד בספר החוקים של מדינת ישראל.
חקיקת החוק היוותה הישג משמעותי במאבק נגד אלימות במשפחה, והובילה להתמודדות משפטית טובה יותר עם תופעה חמורה זו.
פסיקות תקדימיות
במהלך השנים, בתי המשפט הרחיבו את ההגדרה של אלימות במשפחה ואף הכירו באלימות נפשית כעילה להוצאת צו הגנה. בית המשפט העליון קבע כי כאשר בן זוג מתנהל באופן שאינו מאפשר ניהול אורח חיים סביר, יש מקום למתן צו הגנה.
השופט אלון פסק בע"א 458/79 ניר נ' ניר כי אישה זכאית לתנאי מגורים סבירים ושקטים, המאפשרים לה לנהל את חייה ולעבוד ללא הפרעה: "האישה זכאית לתנאי מגורים סבירים ושקטים שיהא בהם כדי לאפשר לה לחיות את חייה ולעסוק בעבודתה אם בבית ואם מחוצה לו ולגדל את ילדיה, ויש שאלימות רוחנית קשה היא כאלימות פיזית, הכל לפי נסיבות העניין... הכללים המנחים הם לקורבן ניתנה ולא לצער ניתנה ואין אדם דר עם נחש בכפיפה אחת ועל פיהם ולאורם ישקול ויחליט בית המשפט בכל עניין ועניין לפי נסיבותיו".
תביעות נזיקין נגד בן זוג אלים
בנוסף לאפשרות לקבל צווי הגנה, נפגעות אלימות במשפחה רשאיות להגיש תביעת נזיקין כנגד בן הזוג האלים. בתי המשפט בישראל מאפשרים לנפגעות לתבוע פיצויים בגין נזקי האלימות ואף נגד רשויות המדינה במקרה של כשל במילוי חובתן להגן עליהן.
עו"ד נורית אליהו מבטיחה כי תמשיך להיאבק למען כל אישה ותהווה עבורה השראה לעתיד טוב יותר: ''אני מאמינה שבכל אישה טמונים כוחות להמשיך לחיות ולהתחיל חיים חדשים", היא אומרת. "במאמץ משותף, פסיקות בבית המשפט ימשיך להשתפר וחשוב מכל - למנוע מקרי אלימות עד שנמגר את התופעה מקרבנו''.
לשיחת ייעוץ עם עו"ד נורית אליהו, טל': 052-8811470, דוא"ל: nurit.law.office@gmail.com. כתובת: פריימן יעקב 5 ראשל"צ
