היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה. צילום ארכיון: נתן וייל/ לע"מ
בעיצומם של אתגרים משפטיים משמעותיים, הן בישראל והן בזירה הבינלאומית, נשקלת אפשרות להדחת היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה. עו"ד עופר ברטל, מייסד ושותף מנהל במשרד ברטל כהן, מרצה במוסדות אקדמיים ומשפטיים בתחומי המשפט הפלילי והכלכלי, מסביר כי להדחה כזו עלולות להיות השלכות כבדות משקל – מחיזוק הטענות נגד ישראל בהאג ועד פגיעה קשה באמון הציבור במערכת המשפט. האם מדובר במהלך משפטי לגיטימי או בניסיון להחליש את שלטון החוק?
עו"ד ברטל, מהו הנימוק הרשמי שמציג שר המשפטים יריב לוין להדחת היועצת המשפטית?
"אחת העילות החוקיות להדחת יועץ משפטי לממשלה היא חוסר שיתוף פעולה מתמשך עם הממשלה. כלומר, חוסר יכולת מוחלט לעבוד יחד. זו למעשה העילה שעליה מדובר. לבקשה שהוגשה צורפו דוגמאות רבות, שאמורות לדעת המגיש (השר לוין) להוכיח טענה זו, ולכן הוא מבקש להדיח את היועצת המשפטית לממשלה".
האם זו עילה משפטית סבירה?
"זו עילה משפטית שקיימת, אך השאלה המרכזית היא האם באמת הוכח שהיועצת המשפטית לממשלה אינה מסוגלת לעבוד עם הממשלה? התשובה, לדעתי, שלילית לחלוטין. למיטב הבנתי, היועצת המשפטית לממשלה אישרה מאות החלטות של הממשלה ושל השרים. לעומת זאת, היא לא אישרה כמה החלטות בודדות, שש או עשר, ובכל מקרה מדובר בפחות מאחוז אחד מכלל ההחלטות שהיא אישרה. כלומר, היא אישרה יותר מ-99% מההחלטות שהובאו בפניה. החלטות שהיא לא אישרה התבססו על חוות דעת משפטית ולא על גחמה אישית או על עמדה פוליטית. לכן אני סבור שאין עילה אמיתית להדחה.
"הטענה העיקרית שמועלית בתקשורת על ידי השרים, היא שהיועצת המשפטית לממשלה מתנגדת פוליטית לממשלה, ולכן היא מהווה לה אופוזיציה ומכשילה בכוונה את החלטות הממשלה והשרים. אך בפועל, העילה המשפטית להדחה היא חוסר יכולת מוחלט לשיתוף פעולה בין הממשלה לבין הייעוץ המשפטי. לאור מה שאמרתי לעיל, במקרה הזה לא מתקיימת עילה כזו".
כיצד אמור להתנהל הליך ההדחה?
"קיים הליך מוסדר להדחת יועץ משפטי לממשלה. לפי ההליך, יש לכנס את הוועדה שמינתה את היועצת המשפטית לממשלה, והוועדה צריכה להמליץ על הדחתה. רק לאחר המלצה כזו, ההחלטה חוזרת לממשלה, שמכריעה אם להדיח אם לאו.
"כיום, יו"ר הוועדה הוא כבוד השופט אשר גרוניס, לשעבר נשיא בית המשפט העליון וכיום יו"ר ועדת החקירה הממלכתית בנושא הצוללות וכלי השיט. הוועדה כרגע אינה בהרכב מלא, חסרים בה שר משפטים לשעבר, שאמור להיות חלק מהוועדה, וכן נציג קואליציה.
"אם הממשלה תחליט, בעקבות פנייתו של השר לוין, לפתוח בהליך הדחה, יהיה עליה לכנס את הוועדה. הוועדה תצטרך להמליץ בנושא, ולאחר מכן ההחלטה תחזור לממשלה. בין אם הוועדה תמליץ על ההדחה ובין אם לאו, ההכרעה תהיה בידי הממשלה".
מה יקרה אם הממשלה תחליט להדיחה?
"אם הממשלה תמשיך בהליך ותחליט על הדחת היועצת המשפטית לממשלה, יוגשו ללא ספק עתירות רבות לבג"ץ. להערכתי, הסיכוי שבג"ץ לא יתערב בהליך ההדחה הוא נמוך מאוד, לאור הנימוקים לעיל".
האם זו הפעם הראשונה שמנסים להדיח יועץ משפטי לממשלה?
"הפעם הראשונה היתה במקרה של היועץ המשפטי לממשלה פרופ' יצחק זמיר, לימים שופט בית המשפט העליון, בפרשת קו 300. הפרשה עסקה באנשי שב"כ ששיקרו בחקירה בנוגע למה שקרה למחבלים שנתפסו לאחר השתלטות כוחות הביטחון על אוטובוס בקו 300. המחבלים צולמו כשהם עדיין בחיים, אך מאוחר יותר הם מתו בעת שהיו בידי שב"כ. בעקבות זאת נפתחה חקירה, שנערכה בפני האלוף זורע. כמה בכירים בשב"כ, שהעידו בפניו, שיקרו בעדותם. היועץ המשפטי לממשלה דאז, פרופ' יצחק זמיר, דרש להעמידם לדין, בעוד שהממשלה ביקשה להעניק להם חנינה. הנשיא דאז, חיים הרצוג (אביו של הנשיא הנוכחי יצחק הרצוג), החליט לחון אותם.
"באותה תקופה עדיין לא היה קיים הליך הדחה כמו זה שקיים היום. לא היתה ועדת איתור שתפקידה לדון בנושא, וההליך המשפטי בנושא עדיין לא הוסדר באופן רשמי. לבסוף, כאשר ראש הממשלה ושר המשפטים זימנו את זמיר לשיחה – ראש הממשלה באותה עת היה שמעון פרס ז"ל, שכיהן בממשלת אחדות עם יצחק שמיר ז"ל – הוא החליט להסכים לפרוש מתפקידו. יש לציין כי הוא כיהן כיועץ המשפטי לממשלה במשך שמונה שנים כמעט, כך שבפועל, בשלב זה, הוא היה רק כמה חודשים לפני תום כהונתו".
איזו השפעה עלולה על תיקים משפטיים מרכזיים המצויים כעת בטיפול היועמ"שית באם תודח?
"אחת הסיבות, ככל הנראה, להמלצה של לוין לפתוח בהליך הדחה, היא משפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. אני מניח שהממשלה היתה מעדיפה יועץ או יועצת משפטית שיהיו מבחינתה, יותר 'מסבירי פנים' בכל הנוגע לתיק זה.
"להחלפת היועצת המשפטית לממשלה עשויה להיות השפעה משמעותית על מדיניות התביעה, שכן היועץ המשפטי לממשלה מכהן גם כראש התביעה הכללית במדינת ישראל. תפקידו של היועץ המשפטי לממשלה כפול: מחד, הוא קובע עבור הממשלה את הפרשנות המחייבת של החוק, ומאידך, הוא עומד בראש מערכת התביעה הכללית ומעל פרקליט המדינה. בכל מקרה שבו מתחלף יועץ משפטי לממשלה, יש לכך השפעה על רוח המפקד, הן בתחום הפרשנות המשפטית שמועברת לגורמי הממשלה, והן במדיניות התביעה הכללית, הנמצאת תחת אחריותו הישירה".
איזו השפעה יכולה להיות להדחת היועצת המשפטית לממשלה על מעמד מערכת המשפט בישראל?
"הממשלה, ובמיוחד בכיריה, פוגעת באופן עקבי וקשה במערכת המשפט בשנתיים האחרונות. מראש הממשלה ועד כמעט כל שריה, כולם מביעים אי אמון בהחלטות הפרקליטות, התביעה הכללית, הייעוץ המשפטי לממשלה ובתי המשפט.
"במצב כזה, הדחה של היועצת המשפטית לממשלה, שהיא אחת הדמויות המרכזיות ביותר במערכת המשפט וכמי שעומדת בראש התביעה הכללית, תשדר לציבור מסר של אי אמון מוחלט במערכת המשפט כולה. מהלך כזה יוביל לפגיעה קשה בהערכה ובכבוד שרוכשים האזרחים למערכת המשפט, ויעורר ספקות בנוגע להחלטותיה, בין אם בנוגע להעמדה לדין, תביעות משפטיות או פסיקות בתי המשפט השונים.
"אם האמון במערכת המשפט יתערער בצורה משמעותית, הדבר יפגע ביכולתה של הדמוקרטיה הישראלית לתפקד כראוי, שכן דמוקרטיה חזקה מבוססת על קיומן של שלוש רשויות נפרדות ועצמאיות – הרשות המבצעת, הרשות המחוקקת והרשות השופטת".
האם זה ישפיע על מעמדה של ישראל בזירה הבינלאומית?
"בוודאי. מדינת ישראל נמצאת כעת במאבק משפטי בהאג בעקבות תלונתה של דרום אפריקה, המובילה מהלך נגד ישראל יחד עם מדינות נוספות. אחת הדרכים של ישראל להתגונן מפני האשמות אלו, היא להציג מערכת משפט עצמאית ובלתי תלויה בממשלה ולהראות שהממשלה אינה מתערבת בהחלטות המערכת המשפטית, אינה מאיימת עליה ואינה מחליטה במקומה.
"מערכת משפט עצמאית היא קריטית למאבק של ישראל בבית הדין הבינלאומי, משום שהיא מוכיחה שהמדינה מחויבת לשלטון החוק ומנהלת את ענייניה המשפטיים בהתאם לעמדות מקצועיות של בכירי המערכת ושופטיה. הדחת היועצת המשפטית לממשלה תפגע בטענה זו, כיוון שהיא תשדר לעולם שהמערכת המשפטית בישראל אינה עצמאית, אלא תלויה לחלוטין בממשלה. המשמעות היא, שכאשר המערכת המשפטית מקבלת החלטות שאינן נוחות לממשלה, הממשלה פשוט מדיחה את מקבלי ההחלטות במקום לכבד את עצמאותם. בכך ישראל תוכיח בעצמה, שהמערכת המשפטית שלה אינה בלתי תלויה – עובדה שעלולה לפגוע קשות במעמדה בבית הדין הבינלאומי".
