עו"ד עופר ברטל. "המחוקק מעולם לא צפה תרחיש שבו הממשלה תימצא בעימות מול שב"כ וצה"ל". צילום: ראובן קסטרו
החלטת ראש הממשלה בנימין נתניהו להדיח את ראש השב"כ רונן בר מעוררת סערה ציבורית ומעלה שאלות כבדות משקל בנוגע להשלכותיה המשפטיות ולבחינת גבולות ניצול הסמכויות למען אינטרסים אישיים, גם כשזה על חשבון טובת הכלל, במקרה הזה – מדינת ישראל.
חוק שירות הביטחון הכללי, מעניק לממשלה סמכות להפסיק את כהונתו של ראש הארגון. האם יש כלים משפטיים שיכולים לסכל צעד כזה? סוגיה זו מקבלת משנה תוקף נוכח חקירות רגישות שמתנהלות נגד לשכת ראש הממשלה והתהייה האם קיים ניגוד עניינים מובנה בהחלטה זו.
מחד, אין ספק שהחקירות סביב פרשת "קטרגייט" והדלפת המסמכים המסווגים מציבות את הממשלה ואת מערכת הביטחון במצב רגיש במיוחד. מאידך, המשפט הישראלי אינו מספק מנגנון ברור למניעת הדחת בכירים בשל חקירות שמתנהלות במקביל. כך, מתעוררת השאלה האם בג"ץ או כל ערכאה משפטית אחרת יוכלו להתערב במהלך כזה – ואם כן, באילו נסיבות.
כדי להבין את המורכבות המשפטית של המהלך שוחחנו עם עו"ד עופר ברטל, מומחה למשפט פלילי ולדיני ביטחון.
עו"ד ברטל, פיטורי רונן בר, ראש השב"כ - איך ולמה זה קרה?
"ראשית, קיימת יריבות עמוקה בין המערכות השונות במדינת ישראל כיום. ראש הממשלה, בהבינו את מידת אחריותו לאירועי השבעה באוקטובר, מודע לכך שבמוקדם או במאוחר תוקם ועדת חקירה. הוא מבין כי ועדת החקירה צפויה להטיל עליו את עיקר האשמה.
"לראש הממשלה", ממשיך ומסביר עו"ד ברטל, "יש תודעה היסטורית מפותחת מאוד, בין היתר בשל היותו בנו של פרופסור להיסטוריה שכתב חלק משמעותי מהאנציקלופדיה העברית. מתוך הבנה כי ועדות חקירה יטילו עליו את האחריות, הוא מנהל לדעתי מערכה ציבורית שנועדה לעצב את הדרך שבה ייזכר בהיסטוריה. מטרתו היא להטיל את מירב האחריות על גורמים אחרים – גורמי הצבא, שירות הביטחון הכללי והמוסד – ובכך להצטייר כמי שנושא באחריות פחותה מהם".
עו"ד ברטל מציין כי נתניהו עצמו הצהיר לא אחת כי הוא שואף להיזכר כ"מר ביטחון". "זהו האופן שבו הוא רוצה להיות מתועד בתולדות מדינת ישראל. כמי שמכהן כראש הממשלה למשך התקופה הארוכה ביותר בתולדות המדינה – וככל הנראה גם הארוכה ביותר שתהיה בעתיד, לאור האפשרות שיחוקק חוק להגבלת כהונה – הוא מבין כי האחריות לאסון הגדול ביותר בתולדות המדינה מוטלת עליו. בהתאם לכך, הוא גם שואף לפתור את בעיות הביטחון באופן יסודי וחד משמעי.
"ראש הממשלה עצמו כינה את המלחמה הפנימית בין הרשויות המתנהלת במדינה פנימה - 'החזית השמינית'. כוונתו לעימות עם צה"ל ועם שירות הביטחון הכללי. בצה"ל הוא כבר הצליח להביא להדחתו של הרמטכ"ל הקודם, הרצי הלוי, וכעת, במסגרת השינויים שהוא מבקש להוביל, הוא פועל להדחת ראש השב"כ רונן בר".
האם קיימות דרכים משפטיות למניעת הצעד הזה?
"יש להבחין בין ההיבט המשפטי להיבט הציבורי, כיוון שמדובר בשני מישורים שונים. מבחינה ציבורית, אני סבור כי הדחתו של בר מתפקידו בשלב זה היא מהלך חמור ביותר, במיוחד כל עוד לא הושלמו מספר תהליכים חשובים. עם זאת, קיים גם ההיבט המשפטי, שבו יש חוקים, תקנות וכללים שבתי המשפט, כולל בג"ץ, פועלים על פיהם.
"לצערי, אינני רואה במסגרת החוק אפשרות שבג"ץ יבטל את החלטת הממשלה לפטר את ראש השב"כ. חוק שירות הביטחון הכללי קובע כי הממשלה רשאית להפסיק את כהונתו של ראש השב"כ טרם תום הקדנציה שלו. החוק מנוסח באופן חד משמעי ואינו מחייב קיום שימוע או הליך מקדים כלשהו לפני פיטוריו של ראש השירות. הממשלה מקבלת החלטה, וראש השירות מסיים את תפקידו. מהבחינה המשפטית, אין כל סעד בחוק שיכול למנוע את מימוש החלטת הממשלה".
עו"ד ברטל מבקש לציין כי "המחוקק מעולם לא צפה תרחיש שבו הממשלה תמצא את עצמה בעימות מול שירות הביטחון הכללי וצה"ל. איש לא העלה על דעתו שכך יתפתחו הדברים, ולכן אין פתרון משפטי לסוגיה זו. כל ניסיון למצוא תשובה משפטית, או להסתמך על התערבות בג"ץ במקום שהמנהיגים והציבור יפעלו, הוא בעיניי שגיאה חמורה. לבית המשפט אין את הכלים המשפטיים להתערב במקרה זה, וידו קצרה מלהושיע.
"יחד עם זאת, ולמרות עמדתי הנחרצת נגד הדחת ראש השירות, אם בג"ץ בכל זאת יתערב ויעצור את הפיטורים, הדבר ייעשה על סמך פסיקה יצירתית ולא על בסיס חקיקה מפורשת המסמיכה אותו לכך. זה מצב בעייתי מאוד עבור בית המשפט, שכן פעולה כזו עלולה להיות מסוכנת עבורו".
מהי, אם כן, הדרך להתמודד עם המהלך?
"הדרך להתמודד עם המהלך אינה באמצעות ערכאות משפטיות, אלא באמצעות מאבק ציבורי – כפי שאכן מתרחש כעת. יש לקיים מאבק ציבורי רחב היקף ככל האפשר, לעודד אנשים לצאת לרחובות, להביע את עמדתם ולהפעיל לחץ שימנע את מימוש המהלך.
"בנוסף, עלתה טענה כי קיימת החלטת ממשלה משנת 2016, לפיה פיטורי בכירים מחייבים את אישור הוועדה למינוי בכירים. איני מכיר את נוסח ההחלטה במדויק, אך אם אכן ישנה החלטה כזו, משמעות הדבר היא שלאחר שהממשלה תחליט על הדחת ראש השב"כ יהיה עליה לקבל את אישור הוועדה. אינני סבור שזו תהיה מכשלה משמעותית, שכן לממשלה יש רוב בוועדה והיא תוכל להעביר את ההחלטה ללא קושי. לדעתי, למרות ששופטי בג"ץ ככל הנראה היו רוצים לעצור את המהלך, אין בידם את הכלים המשפטיים לעשות זאת, ולכן נראה שהדחתו של רונן בר אכן תצא לפועל".
ומי יהיה מחליפו של רונן בר?
"אני מקווה מאוד שראש הממשלה יכריז במקביל להליך הפיטורים על זהות מחליפו של ראש השב"כ. מועמד להחליפו מ', אשר משתתף בצוות המו"מ להחזרת החטופים ושכיהן כסגן ראש השב"כ במשך שנים רבות. מדובר באדם בעל ניסיון רב בשירות הביטחון הכללי. במקרה כזה, הדבר עשוי לסייע להרגעת הרוחות, בדיוק כפי שההכרזה על מינויו של זמיר לרמטכ"ל הרגיעה את המצב לאחר סיום כהונתו של הרצי הלוי. מדובר בדמות שהתחנכה על עקרונות שירות המדינה, נאמנות למדינה ולא לאדם ספציפי. מהלך כזה עשוי להפחית משמעותית את המתיחות, להחליש את הלהבות ולסייע לממשלה להעביר את החלטתה גם בבג"ץ".
האם למי שיחליף את בר לא יהיה סוג של בובה על חוטים?
"אני מסרב לקבל את הרעיון שלראש הממשלה יש יכולת להגיע להסדר עם ראש שב"כ עתידי, אדם שעבר עשרות שנים של חינוך ועבודה בשירות הביטחון הכללי, לפיו יוסכם, למשל, על הפסקת החקירות נגד לשכת ראש הממשלה, או על כל סיכום דומה אחר. כשמדובר בפרטים מהותיים כמו האפשרות להגיע להסכמה כזו עם ראש שב"כ חדש, איני רואה זאת כהגיוני. השב"כ הוא הרבה יותר מזהותו של ראש הארגון, מדובר בגוף רחב המורכב מאלפי עובדים בעלי ניסיון ומחויבות לתפקידם על פי חוק השב"כ.
"המערכת כולה, על כלל אנשיה, לא תאפשר לראש שב"כ חדש לבצע פעולות המנוגדות לחוק ולתפקידי השירות כפי שהם מוגדרים בחוק. זהו ארגון מקצועי ומבוסס, ולכן מהלך כזה פשוט אינו אפשרי".
כיצד משפיעה פרשת קטרגייט והדלפת המסמכים המסווגים מלשכת ראש הממשלה על החלטתו של נתניהו לפטר את ראש השב״כ?
"מצב שבו המושא לחקירה מפטר את חוקריו מייצר לכאורה ניגוד עניינים. בהנחה שראש הממשלה יודע שעומדים לגלות כל מיני שלדים בארונות אצלו בלשכה – מוחרף ניגוד העניינים. כאשר מי שממנה את החוקרים מודח על ידי מי שעשוי להיות נחקר, יש כאן קונפליקט ברור ומובנה.
"יחד עם זאת, אי אפשר לקבוע שברגע שמתנהלת חקירה נגד גורם פוליטי, הממשלה תהיה מנועה מלהדיח את ראש השב"כ. אם נקבל הנחה כזו, המשמעות תהיה שכל ראש שב"כ שיחשוש מהדחתו יוכל לפתוח בחקירה נגד לשכת ראש הממשלה או גורם בכיר אחר וכך להבטיח את הישארותו בתפקיד. זהו מצב שאינו סביר ולכן", מסכם עו"ד ברטל, "איני רואה פתרון משפטי שיכול למנוע את ההדחה במקרה הזה".
