פרופ' ירון זליכה. "הממשלה התרגלה לשים פס על הציבור הישראלי, לבזבז ולעשוק את הכספים שלו". צילום: ללא קרדיט
בעוד השעון מתקתק לקראת המועד האחרון לאישור תקציב המדינה, ישראל ניצבת בפני דרמה פוליטית וכלכלית חסרת תקדים. תקציב 2025, בהיקף 609 מיליארד שקל, מגלם בתוכו את המתח העצום בין צורכי המלחמה הבוערים לבין דרישות פוליטיות קואליציוניות. עם רוב שברירי של 61 חברי כנסת בלבד וכאשר כל הצבעה עלולה להפיל את הממשלה, המרוץ להעברת התקציב עד 31 במרץ הופך להיות מאבק הישרדות של ממש.
בזמן שהמדינה נמצאת במלחמה כוללת בכמה חזיתות, תקציב הביטחון זוכה לתוספת של ארבעה מיליארד שקל בלבד – סכום שמומחים רבים תוהים אם יספיק למימון המבצעים הצבאיים המתמשכים. במקביל, תקציבי המשרדים המיותרים זינקו ב-709 מיליון שקל, כשתקציב משרד ההתיישבות של ח"כ אורית סטרוק רושם גידול מסחרר של 320% ומשרד ירושלים ומסורת בראשות ח"כ מאיר פרוש מתהדר בעלייה מרשימה של 420%.
הגירעון, שתוכנן במקור לעמוד על 4%, כבר הורחב ל-4.7% וצפוי להגיע אף ל-5.1% – עובדה המדאיגה את חברות הדירוג הבינלאומיות העוקבות בדריכות אחרי המתרחש. האוצר נאבק לאזן בין הקיצוצים הרוחביים של שישה מיליארד שקל ממשרדי הממשלה לבין חלוקת הכספים הקואליציוניים בהיקף 5.4 מיליארד שקל, כשברקע מרחפת האפשרות שאי אישור התקציב יוביל לבחירות חדשות ב-1 ביולי.
נתניהו לוחץ לסיים את הליך החקיקה עד 17 במרץ, הרבה לפני הדד-ליין החוקי, אך באוצר משדרים שזה בלתי אפשרי. בין הסעיפים שטרם אושרו נמצאים הפחתת השכר במגזר הציבורי, חבילת המאבק בהון השחור ומיסוי ירוק על כלי רכב. במקביל, הקרב על מקורות ההכנסה מתנהל במלוא עוזו – מחוק הרווחים הכלואים שאמור להכניס תשעה מיליארד שקל, עד לשחרור חסמים בחלוקת דיבידנדים בחברות ממשלתיות.
כעת, כשהמועד הקריטי מתקרב, השאלה שמרחפת באוויר היא האם הפוליטיקה תנצח את הכלכלה, או שמא ישראל תמצא את עצמה מגששת באפלה כלכלית של תקציב המשכי בעיצומה של המלחמה הקשה בתולדותיה.
פרופ' ירון זליכה, לשעבר החשב הכללי במשרד האוצר, מתאר את המצב כ"חגיגות בזיזה ציבוריות - הממשלה התרגלה לשים פס על הציבור הישראלי", וסבור כי המדיניות הכלכלית הנוכחית מדכאת את הצמיחה.
פרופ' זליכה, האם התקציב עשוי להפוך ללא רלוונטי בשל חידוש הלחימה?
"לא. אני מאמין שהלחימה, ככל שתתחדש, תהיה בהיקפים הרבה יותר מצומצמים ממה שהיה ב-2023/24 ולכן יידרשו התאמות מסוימות בתקציב".
מה דעתך על הגידול הצפוי בתקציב המשרדים המיותרים ומנגד הקיצוץ הרוחבי של שלושה מיליארד שקל מתקציבי המשרדים השונים?
"אני חושב שהממשלה התרגלה לשים פס על הציבור הישראלי, לבזבז ולעשוק את הכספים שלו ולממן את הקרנבל בעוד מיסים, עוד גזירות ופשוט להפקיר את האזרחים. הם פוגעים בבריאות, בחינוך, ברווחה וגם בביטחון כפי שראינו, וכל זאת כדי לממן את ההתפרעות הקואליציונית".
חצי מיליארד שקל צפויים לעבור לתקציבי דת. האם זה אמור להטריד אותנו?
"צריך להטריד אותנו שהממשלה מסרבת לנקוט באמצעים הנדרשים כדי לגייס את הציבור החרדי, או לנקוט בסנקציות הכלכליות והחוקיות שיש לנקוט כדי להבהיר לציבור החרדי שיש מחיר לחוסר הרצון שלהם להתגייס. וזה הרבה יותר מחצי מיליארד שקל - זה מיליארדים של קצבאות ילדים, קצבאות זיקנה, ביטוח לאומי, הנחות בארנונה, סיוע בשכר דירה ובדיור ועוד הרבה מאוד משאבים שמגיעים לאנשים עניים ובלבד שהם נושאים גם בחובות ולא רק בזכויות".
האם הרחבת הגירעון עלולה להוביל שוב להורדת דירוג האשראי של ישראל? מה תהיה המשמעות הכלכלית של מהלך כזה?
"אני חושב שירידת דירוג האשראי של ישראל היתה מופרזת ונבעה בראש ובראשונה מההתנהלות הקלוקלת של הממשלה בכלל ושל שר האוצר בפרט אל מול חברות הדירוג. לכן, אינני צופה ירידה נוספת כיוון שאת ההתנהלות של שר האוצר הם כבר הפנימו בתוך ירידת הדירוג הנוכחית".
מה יקרה אם התקציב לא יאושר עד 31 במרץ?
"אין סיכוי כזה, כיוון שהממשלה חוגגת. למה שהיא תתפזר? מה הסיבה שהיא תוותר על עמדות הכוח ועל היכולת להמשיך ולחגוג".
הוקצתה תוספת של ארבעה מיליארד שקל בלבד לתקציב ביטחון – האם זה מספיק למימון המלחמה?
"מדובר בתוספת של ארבעה מיליארד שקל שמתווספת לתוספות שניתנו כבר בשנים קודמות. אם הלחימה תתחדש במלוא עוזה, ארבעה מיליארד לא יספיקו. אבל אם היא לא תתחדש, הם יכולים להתכנס לאזורים האלה.
"הנקודה החשובה היא שאנחנו לא צריכים להיות מוטרדים מהמלחמה. המשק הישראלי עמיד והיה מסוגל להכיל מלחמה אינטנסיבית עם עלויות מאוד כבדות. מה שאנחנו לא מסוגלים להכיל יותר זה את המשך ההשתוללות ביוקר המחייה, את המשך ההפקרות הממשלתית, את המשך חוסר היכולת לנהל ולו דברים פשוטים, ואת המשך ההשתוללות במחירי הדיור. את הדברים האלה אנחנו לא יכולים לשאת".
מה יהיו השלכות החברתיות של התקציב על השכבות החלשות הלא חרדיות בישראל?
"התוצאה תהיה העמקת העוני והרחבת הפערים כתוצאה משלושה מקורות. מקור ראשון זה הגזירות ועליות המסים וקיצוצי הבריאות והחינוך והרווחה וכן הלאה. מקור שני זה המשך העלייה של יוקר המחייה ומחירי הדיור, ומקור שלישי זה שהמדיניות הכלכלית מדכאת את הצמיחה ולכן היא מדכאת גם את פוטנציאל עליית השכר. אז גם בשכר אנחנו נפגעים - בשכר ברוטו, בשכר נטו במיסים וגם בהוצאות השוטפות".
