הם עוזבים את המשפחות, את החיים ואת העסק או העבודה ומתגייסים למען שלומנו והגנת המדינה. אך במקום לקבל הוקרה ותודה, מילואמניקים רבים מדווחים שפוטרו עקב שירות המילואים הארוך, או נאלצו לנטוש את מקום עבודתם. על פי הנתונים האחרונים, 41% מחיילי המילואים איבדו את פרנסתם - חלקם פוטרו באופן ישיר ואחרים נטשו בלית ברירה עקב תקופות השירות הממושכות.
מה אומר החוק על מצב זה? עו"ד שירן הורוביץ הללי, מנהלת מחלקת דיני עבודה במשרד עו״ד ויינברגר ברטנטל, מסבירה: "סעיף 41א(א1) לחוק חיילים משוחררים אוסר במפורש על מעסיקים לפטר עובדים בשל שירות מילואים" אז מדוע זה עדיין קורה ומה הן האפשרויות העומדות בפני חיילי מילואים שנפגעו?
סקר שירות התעסוקה מגלה תמונה מדאיגה שנה וחצי לאחר תחילת המלחמה: 41% ממשרתי המילואים פוטרו או נאלצו לעזוב את עבודתם, 48% דיווחו על פגיעה כלכלית משמעותית ו-63% אינם מרוצים ממצב הקריירה שלהם. הסקר, שנערך בקרב 841 משרתי מילואים, חושף גם כי 60% חשים חוסר ודאות תעסוקתית וכמחצית מהנשאלים מבקשים סיוע במיומנויות טכנולוגיות ודיגיטליות.
בתגובה, שירות התעסוקה מפעיל את מיזם "ממדים לתעסוקה" המציע פתרונות תעסוקתיים מותאמים אישית למשרתי המילואים ובני משפחותיהם.
הגנות משפטיות לעובדים המשרתים במילואים
עו״ד הורוביץ הללי, מסבירה אילו הגנות משפטיות קיימות לעובדים ששירתו במילואים ממושכים, במיוחד בתקופת מלחמת חרבות ברזל, מפני פיטורים או פגיעה בתנאי העסקתם:
"עובדים המשרתים במילואים, במיוחד בתקופות ממושכות כמו מלחמת חרב הברזל, זוכים למספר הגנות משפטיות על פי החוק הישראלי. הגנות אלו נועדו לשמור על תנאי העסקתם, למנוע פיטורים ולהבטיח יחס הוגן במהלך שירות המילואים ולאחריו".
עו״ד הורוביץ הללי מונה את ההגנות המשפטיות העיקריות:
איסור על שחרור במהלך שירות מילואים - סעיף 41א(א1) לחוק חיילים משוחררים אוסר על מעסיקים לפטר עובדים בשל שירות מילואים, לרבות תדירותו או משכו. כל פיטורים מטעמים אלה נחשבים בטלים ומבוטלים.
סעיף 41א(ב) אוסר גם על פיטורים במהלך תקופת שירות המילואים ולמשך 30 ימים נוספים לאחריה, אלא אם כן ניתן היתר על ידי ועדת התעסוקה מ"טעמים מיוחדים" [עבודה אזורי, על"ח 59680-11-24, שי אלון נ' משרד הבטחון - ועדת תעסוקה, 4.2.2025 (סעיפים 30-24) [4]].
נטל ההוכחה על מעסיקים - על המעסיקים להוכיח כי כל פיטורים או פגיעה בתנאי ההעסקה אינם קשורים לשירות המילואים של העובד. נטל ההוכחה מוטל על המעסיק להפריך את החזקה כי הפיטורים קשורים לשירות מילואים.
תקופה מוגנת לאחר שירות מילואים - עובדים מוגנים מפני פיטורים או פגיעה בתנאי העסקתם למשך 30 יום לאחר סיום שירות המילואים. תקופה זו נועדה לאפשר לעובדים להשתלב מחדש בסביבת העבודה שלהם.
פיצוי על הפחתת שכר במהלך שירות מילואים - עובדים שעיקר הכנסתם נגזרת מעמלות או משכר משתנה עשויים להתמודד עם הפחתת הכנסה במהלך שירות המילואים. בתי המשפט הכירו בסוגיה זו וקבעו כי עובדים זכאים לפיצוי בגין ההפרש בין הכנסתם הרגילה לבין הכנסתם המופחתת במהלך שירות המילואים. כך למשל, במקרה אחד נפסק לעובד פיצוי בגין הפער בין ממוצע העמלות שלו לבין העמלות ששולמו במהלך שירות המילואים.
תפקיד ועדת התעסוקה - לוועדת התעסוקה יש סמכות לבחון את הקשר בין פיטורי עובד לבין שירות המילואים שלו. הוא יכול לסרב להיתרי פיטורים אם הוא מוצא שהעיתוי או הסיבות לפיטורים קשורים לשירות המילואים. הוועדה אינה מחויבת לכללי ראיות נוקשים ויכולה לפעול באופן שהיא מוצאת לשימושי ביותר לבירור מחלוקות.
ביקורת שיפוטית וסעדים - בתי המשפט הדגישו את חשיבות ההגנה על זכויות התעסוקה של חיילי המילואים והתערבו במקרים בהם נמצא כי פיטורים או פגיעה בתנאי ההעסקה אינם מוצדקים. הסעדים עשויים לכלול פיצוי על אובדן שכר, הכרה בחודשי עבודה אבודים, או אפילו הוראות למציאת משרות מתאימות לעובדים שנפגעו.
שיקולים מיוחדים במלחמת חרבות ברזל - בתי המשפט הכירו בנסיבות הייחודיות של מלחמת חרבות ברזל וקבעו כי יש לבחון באופן חופשי בקשות להארכות או סעדים הקשורים לתנאי העסקה בתקופה זו. כך למשל, עיכובים שנגרמו עקב שירות מילואים במהלך המלחמה נחשבו לסיבות תקפות למתן הארכות בהליכים משפטיים.
הפררוגטיבה הניהולית של המעסיק - בעוד שלמעסיקים יש את הזכות לנהל את מקום עבודתם, החלטותיהם חייבות להתקבל בתום לב ובהתבסס על שיקולים מהותיים. בתי המשפט לא יתערבו אלא אם כן יוכחו באופן חד משמעי שיקולים זרים או חוסר תום לב.
האם קיימות זכויות או הטבות מיוחדות לבני/ בנות זוג של משרתי מילואים ששירתו תקופות ממושכות במהלך המלחמה?
עו״ד הורוביץ הללי: "בני זוג של חיילי מילואים ששירתו בתקופות לחימה ממושכות, כולל מבצעי חרב וברזל, זכאים להגנות והטבות משמעותיות. אלו כוללות הגנות תעסוקה, התאמות אקדמיות להורים סטודנטים והגנות על מענקים מיוחדים. צעדים אלה נועדו למתן את ההשפעה של שירות מילואים ממושך על בני משפחותיהם של חיילי מילואים.
"כמו כן, צו הרחבה שהוצא לאחרונה מעניק זכויות והטבות לבני ובנות זוג של משרתי מילואים ששירתו תקופות ממושכות במהלך מלחמת חרבות ברזל. הצו מאפשר לבן/ בת הזוג להיעדר מהעבודה בתשלום, מעבר לזכאות הקיימת בדין, בהתאם למספר ימי המילואים המצטברים של המשרת/ת בתקופה שבין 1 בינואר 2025 ל-31 בדצמבר 2025. זכאות זו ניתנת לבן/ בת זוג של משרת/ת מילואים שלהם ילד אחד לפחות מתחת לגיל 14, או ילד עד גיל 18 החולה במחלה ממארת או מטופל בדיאליזה, או במקרים נוספים המפורטים בצו ההרחבה".
אילו צעדים יכולים עובדים שנפגעו כלכלית עקב שירות מילואים ממושך לנקוט כדי לממש את זכויותיהם ולקבל סיוע?
"עובדים שנפגעו כלכלית עקב שירות מילואים ממושך יכולים לנקוט בצעדים הבאים למימוש זכויותיהם ולקבלת סיוע:
רגולציה - לעובדים שנפגעו כלכלית עקב שירות המילואים הממושך של בני זוגם במהלך מלחמת חרב הברזל יש הגנות חזקות על פי חוקי העבודה, גישה להטבות כספיות כמו סיוע באבטלה ומענקים, וזכויות על פי חוקים נגד אפליה. עליהם ליצור קשר פעיל עם ועדת התעסוקה, להגיש בקשה להטבות ולבקש סעדים משפטיים כדי להבטיח שזכויותיהם יישמרו.
חקיקה - עובדים שנפגעו כלכלית עקב שירות מילואים ממושך או בני זוגם יכולים לנקוט במספר צעדים למימוש זכויותיהם, לרבות פנייה לוועדת התעסוקה לקבלת הגנה, פנייה לסיוע כלכלי באמצעות קצבאות או מקדמות משלימות, ושימוש בסיוע משפטי הניתן על ידי משרד הביטחון. מעסיקים מקבלים שיפוי על תמיכה בחיילי מילואים, והוראות מיוחדות בתקופות חירום מבטיחות הגנה פיננסית ותעסוקתית מיידית. על העובדים לפעול במהירות, להודיע למעסיקיהם ולהשתמש בתהליכי ערעור כדי להגן על זכויותיהם ביעילות.
פסיקה - לעובדים שחווים נזק כלכלי עקב שירות מילואים ממושך יש הגנות משפטיות חזקות ודרכים לתיקון. הם יכולים לעמוד על זכויותיהם על ידי הגשת תלונות לוועדת התעסוקה, דרישה לפיצוי על הפסדים כספיים, ערעור על החלטות לערכאות גבוהות יותר וניצול הטבות הקשורות לצבא על פי חוק הנכים. ייעוץ משפטי ותיעוד יסודי חיוניים לניווט מוצלח בתהליכים אלה ולהבטחת צדק.
תגמולי מילואים - משרתי מילואים זכאים לתגמולים מהמוסד לביטוח לאומי עבור ימי השירות. התגמול מחושב על בסיס הכנסתם הממוצעת בשלושת החודשים שקדמו לשירות.
מענקים כספיים - במסגרת מלחמת חרבות ברזל, משרתי מילואים עשויים להיות זכאים למענקים מיוחדים, כגון מענק הוצאות אישיות, מענק כלכלת הבית ומענק משפחה, בהתאם לקריטריונים שנקבעו.
הגנה מפני פיטורים - כאמור, החוק מגן על משרתי מילואים מפני פיטורים ופגיעה בתנאי העסקתם. במקרה של הפרת זכויות אלו, ניתן לפנות לייעוץ משפטי ולשקול הגשת תביעה לוועדת התעסוקה במשרד הביטחון.
סיוע משפטי - משרד הביטחון מעניק ייעוץ משפטי חינם לעובדים שפוטרו עקב שירות מילואים.
"מומלץ לעובדים לפנות לגורמים המוסמכים, כגון המוסד לביטוח לאומי, משרד הביטחון וייעוץ משפטי לצורך קבלת מידע נוסף ולמימוש זכויותיהם".
האם יש חידושים או שינויים בחקיקה או בתקנות בעקבות המלחמה שמשפיעים על זכויות משרתי המילואים בשוק העבודה?
"שינויי החקיקה שהוכנסו במלחמת חרבות ברזל משפרים משמעותית את זכויותיהם של חיילי המילואים ובני זוגם בשוק העבודה. אלה כוללים הגנות מורחבות מפני פיטורים, גישה לדמי אבטלה, תהליכי פיצויי פיטורין פשוטים יותר וסיוע כספי לבריאות הנפש.
"כמו כן, השינויים האחרונים בחקיקה ובתקנות בעקבות מלחמת חרבות ברזל התמקדו בטיפול בנטל הכספי, הגנה על חיילי מילואים מפני פיטורים לא הוגנים ומתן הטבות כלכליות. צעדים אלה משקפים הכרה גוברת באתגרים הייחודיים הניצבים בפני חיילי המילואים בשוק העבודה ומטרתם להבטיח תמיכה הולמת בזכויותיהם ובתרומתם וכוללים הגנות תעסוקתיות חזקות, סיוע כספי במהלך שירות מילואים, שיפוי למעסיקים ואמצעים לתמיכה במשפחות חיילי המילואים".
כיצד ניתן להוכיח פגיעה תעסוקתית או פיטורים לא חוקיים עקב שירות מילואים?
"כדי להוכיח פגיעה בעבודה או פיטורים שלא כדין עקב שירות מילואים, על העובדים להסתמך על הגנות על פי חוק חיילים משוחררים וחוק הגנה על עובדי חירום. עליהם לספק ראיות כגון תעודות צבאיות ולהוכיח כי פיטורים או פגיעה התרחשו במהלך שירות המילואים או עקבו. על המעסיקים מוטל הנטל להוכיח כי המעשים לא היו קשורים לשירות המילואים. ניתן לפנות לוועדת העבודה או לבתי הדין לעבודה.
"בנוסף, כדי להוכיח פיטורים לא חוקיים או פגיעה תעסוקתית לכאורה עקב שירות מילואים כאמור, יש להוכיח קשר סיבתי בין שירות המילואים לבין המעשה שננקט נגד העובד. ההוכחה יכולה להתבסס על אחד או יותר מהבאים:
עיתוי סמוך לשירות - פיטורים או פגיעה בתנאים שהתרחשו בסמוך לאחר חזרה ממילואים – בפרט בתקופת ההגנה הקבועה בחוק – מהווים אינדיקציה חזקה לקיומו של קשר אסור.
היעדר טענות קודמות - אם לא היתה כל תלונה או ביקורת מצד המעסיק לפני יציאת העובד לשירות מילואים, ופתאום מופיעות טענות לאחר חזרתו, הדבר עלול להיתפס כטענות מניפולטיביות לצורך הסוואת המניע האמיתי.
ראיות כתובות או בעל פה - תכתובות, התכתבויות או אמירות מצד מנהלים כגון "אנחנו צריכים מישהו שיהיה כאן כל הזמן", יכולות לשמש ראיה לכך שהשירות היה הגורם האמיתי לפיטורים או לפגיעה.
השוואה לעובדים אחרים - אם ניתן להצביע על עובדים אחרים בתפקיד דומה שלא פוטרו ולא סבלו מהרעה ושההבדל בינם לבין העובד הוא שירותו במילואים, הדבר מחזק את טענת האפליה.
"במקרה של חשד לפיטורים אסורים, ניתן להגיש תלונה לוועדת התעסוקה של משרד הביטחון, ובמקרים מסוימים אף להגיש תביעה לבית הדין לעבודה".
האם החוק מבחין בין פגיעה "ישירה" (כגון פיטורים) לבין פגיעה עקיפה (כגון קידום שנמנע) של משרתי מילואים?
"החוק מבחין בין שני סוגי הפגיעות. פגיעה ישירה מטופלת במפורש ואסורה על פי חוק החיילים המשוחררים, בעוד שפגיעה עקיפה נחשבת בהקשר הרחב יותר של הוגנות ויושרה פרוצדורלית בהחלטות תעסוקה. בתי המשפט ממלאים תפקיד קריטי בהבטחת הגנה על זכויות חיילי המילואים בתרחישי נזק ישיר ועקיף כאחד והחוק מבחין בין פגיעה ישירה, כגון פיטורים, לבין פגיעה עקיפה, כגון מניעת קידום, במקרים של חיילי מילואים וזכויותיהם על פי דיני העבודה. הבחנה זו ניכרת בהוראות החוק ובפסיקות הבאות:
פגיעה ישירה: פיטורים עקב שירות מילואים - איסור פיטורים - סעיף 41א(א1) לחוק חיילים משוחררים (חזרה לעבודה) אוסר במפורש על מעסיקים לפטר עובד בשל שירות מילואים, שירות מילואים צפוי או תדירות או משך השירות כאמור. כל פיטורים בנסיבות אלו נחשבים בטלים. כאמור, על המעסיק מוטל הנטל להוכיח כי הפיטורים אינם קשורים לשירות מילואים. אם המעסיק אינו עומד בנטל זה, הפיטורים נחשבים בלתי חוקיים.
לוועדת התעסוקה יש סמכות להעניק אישורי פיטורים רק אם שוכנעה כי הפיטורים אינם קשורים לשירות מילואים. כמו כן, על הוועדה לשקול "טעמים מיוחדים" למתן היתרים כאלה.
פגיעה עקיפה: מניעת קידום או הזדמנויות תעסוקה אחרות - בעוד שהחוק אינו מתייחס במפורש לפגיעה עקיפה, כגון מניעת קידום עקב שירות מילואים, בתי המשפט הכירו בהשלכות הרחבות יותר של החלטות העסקה שעלולות לפגוע בעקיפין במשרתי המילואים. כך למשל, בית הדין הארצי לעבודה הדגיש את חשיבות האיזון בין החופש של המעסיק לנהל את עסקיו לבין זכותו של העובד להגנה מפני פגיעה הקשורה בשירות המילואים [עבודה ארצי, ע"ע 347/06, מדינת ישראל - משרד הביטחון נ' תנה תעשיות בע"מ, 3.1.2007 (סעיפים 15-10) [3]].
עיתוי והוגנות פרוצדורלית - נלקח בחשבון גם עיתוי החלטות העסקה, כגון פיטורים או שינויים בתנאי ההעסקה, ביחס לשירות מילואים. בית המשפט ציין כי גם אם אין קשר ישיר בין שירות מילואים לפיטורים, העיתוי וההגינות הדיונית של ההחלטה עשויים להצדיק בחינה נוספת [עבודה ארצי, ע"ע 347/06, מדינת ישראל - משרד הביטחון נ' תנה תעשיות בע"מ, 3.1.2007 (סעיפים 15-10) [3]]".
אילו צעדים מומלץ למשרתי מילואים לנקוט כדי להגן על עצמם תעסוקתית לפני ואחרי שירות מילואים ממושך?
"משרתי מילואים, במיוחד בתקופות שירות ממושכות או חוזרות, יכולים לנקוט בשורה של צעדים מקדימים ואחרי השירות כדי להגן על זכויותיהם התעסוקתיות:
תיעוד מלא – מומלץ לשמור תיעוד של כל התקשורת מול המעסיק: מועד הודעת הזימון, תגובות המעסיק וכל שינוי או אמירה שנאמרת בעל פה – לתעד בכתב. גם הקלטה מותרת כל עוד המשתמש בה הוא צד לשיחה.
יידוע מראש – להודיע למעסיק על הזימון בהקדם האפשרי, בצירוף העתק מצו המילואים. החוק דורש הודעה, והודעה מסודרת מראש תסייע למנוע טענות על חוסר תיאום.
פנייה מוקדמת לייעוץ משפטי – אם מתעוררת תחושת חשש לפיטורים או לפגיעה בתנאים, ניתן לפנות מראש לייעוץ משפטי ואף להתריע בפני המעסיק כי הפיטורים יהיו אסורים לפי החוק.
בדיקת זכויות מול הביטוח הלאומי – משרתי מילואים זכאים לתגמול ואף למענקים מיוחדים בתקופת חירום. יש לוודא שהתגמולים משולמים לפי חישוב השכר העדכני.
לאחר השירות, מעקב אחרי תנאים – לאחר החזרה מהשירות, העובד צריך לבחון האם שונו תנאיו לרעה, ואם כן, יש לתעד זאת ולפנות במהירות לסיוע מקצועי.
פנייה לוועדת התעסוקה במשרד הביטחון – אם חלה פגיעה אסורה, יש להגיש תלונה לוועדה. במקרים של פיטורים בתקופת ההגנה (שירות + 30 יום), יש חובה לקבל אישור מראש מהוועדה".
כיצד מערכת המשפט מתייחסת לתביעות של משרתי מילואים נגד מעסיקים בגין אפליה תעסוקתית?
"הגישה המשפטית בישראל רואה באפליה עקב שירות מילואים פגיעה בזכות לשוויון, וחותרת לאכיפה מחמירה על ידי בתי הדין. בתי הדין לעבודה מתייחסים בחומרה רבה למקרים של אפליה תעסוקתית עקב שירות מילואים, מתוך הכרה בתרומתם של המשרתים ובצורך להגן עליהם מתשלום מחיר אישי בשוק העבודה. אם העובד הוכיח כי התקיים שירות מילואים ובסמוך לאחריו התרחשו פיטורים או פגיעה בתנאים – הנטל עובר אל המעסיק להוכיח שהפעולה נעשתה ממניעים ענייניים בלבד.
"בתי הדין גם פסקו פיצויים גבוהים, גם ללא הוכחת נזק ממוני, בשל חומרת ההפרה והצורך להרתיע. לעתים מדובר בעשרות אלפי שקלים. כאמור, גם שלילת קידום, אי הארכת חוזה או שינוי בתפקיד נתפסים כאפליה".
מה הם הפתרונות שמערכת המשפט יכולה להציע כדי למנוע פגיעות תעסוקתיות של משרתי מילואים חוזרים?
"מערכת המשפט, ובפרט בתי הדין לעבודה, יכולה וצריכה להציע פתרונות מערכתיים שיגנו על משרתי המילואים מפני פגיעות חוזרות ונשנות, ובפרט החמרת סנקציות כלפי מעסיקים. פסקי דין שקובעים פיצויים מוגדלים, גם ללא הוכחת נזק, יכולים לייצר הרתעה אפקטיבית. בתי הדין כבר קבעו בעבר פיצויים לדוגמה כדי להעביר מסר ברור של אפס סובלנות כלפי אפליה על רקע שירות.
"כמו כן, פרשנות מרחיבה לחוק והכרה בפגיעות תעסוקתיות עקיפות, כמו קידום שנמנע, שינוי תפקיד או ניכור בעבודה, כמנוגדות לדין, גם כאשר אין פיטורים ישירים. בית הדין יכול גם להורות על השבת עובד לעבודה או על איסור פיטורים, אם שוכנע כי השירות הצבאי הוא הסיבה לפיטורים. שימוש בסעדים אלה צריך להיות נגיש ומהיר.
"לבסוף, יש לתת עדיפות דיונית - תיקי אפליה על רקע שירות מילואים צריכים להידון בהקדם, מתוך הבנה שהזמן פועל לרעת העובד ולפעמים מדובר במניעת קטסטרופה כלכלית. כמו כן, מערכת המשפט יכולה להפנות מקרים חמורים לוועדת התעסוקה במשרד הביטחון, לצורך בדיקה מנהלית מהירה לצד ההליך השיפוטי. בתי הדין יכולים, דרך פסיקתם, גם לייצר תודעה ציבורית ברורה כי שירות מילואים הוא ערך מוגן ולא נקודת תורפה תעסוקתית".
האם לדעתך יש צורך בחקיקה חדשה כדי להתמודד עם הבעיות שעלו מסקר של שירות התעסוקה? אם כן, אילו תיקונים כדאי להציע?
"הסקר שפורסם מדגיש תמונה קשה של משרתי מילואים שנפגעו תעסוקתית לאחר שירותם הארוך. המצב הקיים מצריך תיקוני חקיקה בשלושה מישורים מרכזיים:
הארכת תקופת ההגנה – החוק כיום מעניק 30 ימי הגנה לאחר שירות מילואים. במקרה של שירותים מצטברים וממושכים (כפי שהיה במלחמת חרבות ברזל), יש להאריך את תקופת ההגנה ל-60–90 ימים.
החלת חובת שימוע מוגברת – יש לעגן חובה בחוק לבצע שימוע מיוחד במעמד נציג ועדת פיקוח כאשר הפיטורים נעשים בסמיכות לשירות מילואים, אפילו אם ניתנה סיבה עסקית לפיטורים.
סנקציות ברורות – חקיקה שתקבע פיצוי סטטוטורי קבוע (למשל, 100,000 שקל) במקרה של פיטורים אסורים על רקע שירות מילואים, גם ללא הוכחת נזק בפועל, בדומה למה שנעשה בחוק שוויון הזדמנויות בעבודה.
החלת החוק גם על מועמדים לעבודה – לאסור אפליה בקבלה לעבודה עקב שירות מילואים אינטנסיבי בעבר (למשל, אם המעסיק חושש מהיעדרויות עתידיות).
הרחבת הסיוע למשפחות – יש לאפשר הטבות גם לבני/ בנות זוג של משרתי מילואים, במיוחד כאשר יש ילדים קטנים, ולשלבם בחוק ההגנה ולא רק בצווי הרחבה זמניים".
כיצד תכנית "ממדים לתעסוקה" יכולה לסייע בפועל?
"תכנית 'ממדים לתעסוקה', המופעלת על ידי שירות התעסוקה ומשרד הביטחון, נועדה להעניק מענה שלם ומקיף למשרתי מילואים שחוו פגיעה תעסוקתית, גם ברמה המעשית וגם ברמה המשפטית. בפועל, היא מסייעת בכמה דרכים, וביניהן הכוונה תעסוקתית אישית, ליווי פסיכולוגי ומנטלי הכוללת פסיכולוגים תעסוקתיים ומאמנים שמלווים את המשתתפים בצעדים הראשונים לחזרה לשוק העבודה.
"התכנית כוללת סיוע משפטי והפניה ליועצים משפטיים המתמחים בדיני עבודה ובזכויות משרתי מילואים, במיוחד לטיפול במקרי פיטורים אסורים או פגיעה בתנאים. כמו כן, המשתתפים זכאים להכשרות מקצועיות חינם, כולל טכנולוגיה, ניהול, עבודה עם AI ועוד, מתוך מטרה לשלבם מחדש בשוק עבודה משתנה. לצד התמיכה המקצועית, ישנה חשיבות לחיזוק הביטחון העצמי של העובד, במיוחד לאחר תקופת היעדרות ארוכה.
"התכנית גם מלווה את המעסיקים עצמם וכוללת מאגר הצעות עבודה, תמריצים למעסיקים שיקלטו משרתי מילואים ופעולות להעלאת מודעות. מדובר בתכנית חשובה, אך כדי שתהיה אפקטיבית, יש לעגן חלק מההגנות שהיא מציעה גם בחקיקה ראשית".
מהם הסעדים המשפטיים העומדים לרשות עובדים שנאלצו להתפטר בשל קשיים שהתגברו בעקבות שירות מילואים?
"עובד שהתפטר בעקבות שירות מילואים ממושך עלול למצוא את עצמו נפגע כלכלית אם לא הוכר כזכאי לפיצויי פיטורים. עם זאת, בתי הדין מכירים במקרים מסוימים התפטרות של עובד בדין מפוטר, המזכה את העובד בפיצויי פיטורים: אם העובד חזר מהשירות וגילה כי תנאיו הורעו משמעותית (למשל שכר, תפקיד, שעות עבודה), יש לראות בהתפטרות תגובה לפגיעה בלתי חוקית מצד המעסיק.
"קיימות גם נסיבות מיוחדות - סעיף 11 לחוק פיצויי פיטורים קובע כי עובד שהתפטר עקב נסיבות שבהן אין לדרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו זכאי לפיצויים. שירות ממושך, תשישות נפשית או פגיעה תעסוקתית עקבית עשויים להיחשב כנסיבות כאלה. התפטרות כזו יכולה לשמש גם בסיס לתביעה מול ביטוח לאומי או הגשת תלונה למשרד הביטחון במטרה לבחון אם נעשתה על רקע פגיעה פסולה בזכויות.
"חשוב להיוועץ עם עו"ד לפני ההתפטרות כדי להבטיח ניסוח נכון של מכתב ההתפטרות, המעגן את הסיבה הכלכלית-תעסוקתית הנובעת מהשירות, אשר מזכה את העובד להתפטר לכאורה בדין מפוטר".
האם יש תקדימים משפטיים מעניינים בנוגע לזכויות משרתי מילואים שנפגעו תעסוקתית?
"חיילי מילואים זכאים לפיצוי בגין אובדן הכנסה עקב שירות מילואים. מעסיקים נדרשים לשלם שכר רגיל במהלך שירות המילואים, והמוסד לביטוח לאומי מפצה את המעסיק. עם זאת, אם המעסיק מרוויח מהטבות מילואים המיועדות לעובד, בתי המשפט רשאים להתערב. בבית הדין הארצי לעבודה, תיק 76/06, טען עובד כי העמלות שלו הופחתו משמעותית במהלך שירות המילואים. בית המשפט פסק לו פיצוי בגין ההפרש בין הכנסותיו בפועל לבין ממוצע העמלות שלו, מתוך הכרה בנזק שנגרם משירות המילואים [עבודה ארצי, ע"ע 76/06, מרדכי גימלשטיין נ' יזמקו בע"מ, 6.5.2008 (סעיפים 18-15) [7]].
"כמו כן, על המעסיקים להמשיך בתשלומים לקרנות פנסיה והטבות אחרות במהלך שירות המילואים. הדבר מבטיח כי חיילי המילואים לא יאבדו את זכויותיהם עקב שירותם. בבג"ץ 81/05 קבע בית הדין כי על המדינה להמשיך ולהפריש לקרנות הפנסיה של הרופאים במהלך שירות המילואים, תוך הדגשה כי יש לשמור על זכויות נלוות כאילו המשיך העובד לעבוד [עבודה ארצי, עס"ק 81/05, מדינת ישראל נ' ההסתדרות הרפואית בישראל, 6.5.2007 (סעיפים 8-7) [10]].
"בית הדין הארצי לעבודה, בג"ץ 347/06 (2007), בחן את סמכותה של ועדת התעסוקה לפי חוק חיילים משוחררים בכל הנוגע לפיטורי עובד עקב שירות מילואים. בית הדין הדגיש את נטל ההוכחה המוטל על המעסיק להראות כי הפיטורים אינם קשורים לשירות מילואים. הוא גם הדגיש את שיקול הדעת של הוועדה לשקול את העיתוי והתקינות של הפיטורים. מקרה זה חיזק את ההגנות על חיילי מילואים מפני אפליה במקום העבודה עקב שירותם [עבודה ארצי, ע"ע 347/06, מדינת ישראל - משרד הביטחון נ' תנה תעשיות בע"מ, 3.1.2007 (סעיפים 15-10) [10]].
"חוק חיילים משוחררים (חזרה לעבודה) אוסר על פיטורים עקב שירות מילואים ומעניק הגנות נוספות במהלך שירות המילואים ובסמוך לאחריו. הוא גם קובע תקופה מוגנת שבמהלכה אסור לפטר ללא אישור ועדת התעסוקה [עבודה ארצי, ע"ע 347/06, מדינת ישראל - משרד הביטחון נ' תנה תעשיות בע"מ, 3.1.2007 (סעיפים 6-2) [2]].
"פסקי הדין והחקיקה לעיל מבטאים עמדה שיפוטית ברורה – שירות מילואים אינו חיסרון אלא ערך לאומי שיש להגן עליו גם במחיר פגיעה באינטרס העסקי של המעסיק".
איזה מסר היית רוצה להעביר למעסיקים בנוגע להעסקת משרתי מילואים והשמירה על זכויותיהם?
"המסר למעסיקים צריך להיות חד, ברור ואחראי :שירות מילואים הוא שליחות ציבורית – לא עילה לפיטורים. המעסיקים הם חלק מהמרקם הלאומי ובידי כל אחד מהם האפשרות לקדם ערכים של אחריות, סולידריות ואנושיות. העסקת משרתי מילואים איננה נטל אלא זכות. עובד שמשרת את מדינתו צריך לדעת שהמדינה – דרך מעסיקיו – שומרת לו אמונים. למעסיקים יש אחריות מוסרית, לאומית וחוקית להבטיח שמשרתי מילואים לא ייפגעו, לא יופלו, ולא יודרו ממעגל העבודה. דווקא בעתות חירום, על המעסיקים להיות חומת המגן האזרחית של אלה שמגנים על כולנו".
