ראש השב"כ רונן בר. צילום: דו"צ/ ויקימדיה
לאחר דיון מרתוני שנמשך קרוב ל-11 שעות, הורה בית המשפט העליון, בהרכב שכלל את הנשיא יצחק עמית והשופטים דפנה ברק-ארז ונעם סולברג, להשאיר את ראש השב"כ רונן בר בתפקידו ולמנוע את פיטוריו המתוכננים ב-10 באפריל.
עימות חסר תקדים בין הרשות המבצעת לרשות השופטת התלקח סביב סוגיית הדחתו של ראש השב"כ רונן בר. המחלוקת המשפטית חורגת מגבולות ויכוח שגרתי בין רשויות, היא מתרחשת בעיצומה של מלחמה, נוגעת למנהל אחד מארגוני המודיעין החיוניים של המדינה ומתנהלת על רקע חקירת קטאר-גייט הרגישה, שבמרכזה דמויות מהמעגל הקרוב של לשכת ראש הממשלה.
הליך תקין או סמכות
במוקד המשבר עומדת החלטת הממשלה לפטר את ראש השב"כ, החלטה שהתקבלה פה אחד בישיבת ממשלה, לאחר שראש הממשלה בנימין נתניהו הצהיר כי איבד את אמונו בבר. העיתוי - שנה וחצי אחרי אסון 7 באוקטובר ובשעה שהשב"כ מקדם חקירה הנוגעת למקורבי ראש הממשלה - מעורר תהיות.
"אין מחלוקת על עצם קיומה של סמכות לפטר את ראש השב"כ, אלא על האופן שבו הופעלה הסמכות", הדגיש השופט נעם סולברג במהלך הדיון. וזהו אכן לב העניין – לא האם הממשלה יכולה לפטר את ראש השב"כ, אלא האם במקרה זה פעלה כדין.
העותרים, בהם ארגונים כמו התנועה לאיכות השלטון והתנועה לטוהר המידות, טענו כי ההחלטה נגועה בשיקולים זרים ובניגוד עניינים חמור. לטענתם, ניסיון לפטר את האדם העומד בראש ארגון החוקר את מקורבי ראש הממשלה מעלה חשד כבד למניעים פסולים.
התפרצויות באולם – דיון שהפך לזירת מאבק לאומי
באולם בית המשפט התחוללה דרמה, כאשר יצחק בונצל, אב שכול שבנו עמית נפל בקרב בעזה, קטע את מהלך הדיון בזעקות שבר. "בגללו הילדים שלנו בהר הרצל! אדם שאחראי לכשל הגדול במדינת ישראל", הטיח בונצל כנגד ראש השב"כ.
האווירה המתוחה הוחרפה כאשר ח"כ טלי גוטליב הצטרפה למחאה הקולנית. ההפרעות המתמשכות אילצו את נשיא בית המשפט להפסיק את הדיון. "שלטון החוק והדמוקרטיה מחייבים שבית משפט יוכל לקיים דיון כהלכתו ללא מורא", אמר השופט עמית עם חידוש הדיון.
בצעד נדיר הורו השופטים על המשך הדיון ללא קהל באולם, תוך שמירה על עקרון פומביות הדיון באמצעות שידור חי לציבור. הסערה בבית המשפט שיקפה את עומק הקרע בציבור הישראלי ואת הרגישות הרבה של הסוגיה.
טענות הצדדים
עו"ד ציון אמיר, המייצג את הממשלה, התמקד בטענה שראש הממשלה איבד את אמונו בראש השב"כ וטען כי זו סיבה מספקת לפיטוריו. "מדובר באמון בשיקול הדעת ובמקצועיות של ראש השב"כ", הסביר והוסיף כי "מערכת היחסים נהרסה לגמרי ואי אפשר לשקם אותה".
בטיעון מעורר מחלוקת הצהיר עו"ד אמיר כי "ראש השב"כ אינו שומר סף" וכי תפקידו העיקרי הוא "לציית ולבצע את מדיניות הממשלה". לדבריו, "הסף היחיד שהוא צריך לשמור עליו זה הסף של הגדר בעזה, ושם הוא נכשל".
מנגד, עו"ד ענר הלמן, המייצג את היועצת המשפטית לממשלה, חשף פגמים מהותיים בהליך הפיטורים. הוא הדגיש כי לא ניתנה לבר הזדמנות אמיתית להתגונן מפני הטענות נגדו. השופטת ברק-ארז הסכימה עם הטענה ופנתה לעו"ד אמיר: "היית מקבל שיאמרו ללקוח שלך שאת הטענות נגדו בכתב האישום הוא יפגוש בבית המשפט".
עו"ד הלמן העלה את החשד שהפיטורים קשורים לחקירת קטאר-גייט המתנהלת בשב"כ באומרו: "שנה וחצי עברה מאז 7 באוקטובר - מה קרה שפתאום אי אפשר לחכות?".
הצעת השופטים - המתנה עד סיום החקירה
רגע מכריע בדיון התרחש כאשר השופטת ברק-ארז העלתה את ההצעה להמתין עם פיטורי ראש השב"כ עד לסיום חקירת קטאר-גייט. "יש חקירה, תסתיים החקירה - יפוג ניגוד העניינים", אמרה.
עו"ד אמיר דחה את ההצעה בתוקף: "המסר הוא מסוכן. יידע כל ראש שב"כ שאם הוא רוצה להישאר בתפקידו לנצח - הוא יפתח בחקירה". נשיא העליון עמית הגיב בחריפות: "אלו תיאוריות קונספירציה שמייחסות שיקולים זרים לכל העולם".
השופט סולברג גם הציע פשרה, להביא את סוגיית הפיטורים לוועדה למינוי בכירים, אך הצעה זו נדחתה על ידי מזכיר הממשלה יוסי פוקס בטענה שלא ניתן לכנס את הוועדה בטווח הזמן הנדרש.
הכרעת בג"ץ - עצירת הפיטורים ופתח לפשרה
לאחר דיון מרתוני החליט בג"ץ להתערב ולהוציא צו ביניים שמונע את פיטוריו של בר. בית המשפט הורה כי ראש השב"כ ימשיך בתפקידו עד להחלטה אחרת ואסר על ראש הממשלה למנות ממלא מקום או מחליף, אם כי התיר לו לראיין מועמדים.
כפתח להידברות קבעו השופטים מועד - 20 באפריל, אחרי חג הפסח, שעד אז יוכלו הממשלה והיועצת המשפטית להגיע ל"פתרון יצירתי" בסוגיה. "אנחנו מעודדים הידברות ככל שניתן", הדגיש הנשיא עמית.
בית המשפט גם הציב גבולות ברורים ובהחלטת השופטים נכתב: "ראש הממשלה והממשלה אינם רשאים לחרוג מסדרי העבודה הנהוגים ביחסיהם המקצועיים עם ראש השב"כ והשב"כ".
קריאות מהקואליציה לדחות את הפסיקה
החלטת בג"ץ חוללה סערה פוליטית מיידית, עם תגובות קוטביות מהקואליציה ומהאופוזיציה. לשכת ראש הממשלה שידרה מסר מורכב - ביקורת על ההחלטה אך רמיזה לכיבודה: "תמוהה החלטת בג״ץ לדחות בעשרה ימים את מועד סיום כהונתו של ראש השב״כ", נכתב בהודעה שהבהירה גם כי "ראש הממשלה ימשיך לראיין מועמדים לתפקיד".
מספר שרים בממשלה הביעו התנגדות גלויה לפסיקה. שר התקשורת שלמה קרעי הגדיר את הצו כ"בלתי חוקי וללא סמכות" וקרא להתעלם ממנו. "'הפתרון היצירתי' מאוד פשוט - רונן בר יסיים את תפקידו ב-10 באפריל", אמר.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הלך צעד נוסף וקרא להחרים את ראש השב"כ, בניגוד מפורש להוראת בג"ץ - "אני קורא לראש הממשלה לא לזמן אותו לדיונים ולא לעבוד איתו", הצהיר.
מנגד, ראשי האופוזיציה דרשו כיבוד מוחלט של החלטת בית המשפט. "על הממשלה לקיים כלשונה את הוראת בג״ץ, בלי טריקים ובלי שטיקים, למען ביטחון המדינה ואזרחיה", הדגיש יאיר לפיד.
העמקת השסע
מאחורי הסוגיה המשפטית הספציפית מסתתרות שאלות עקרוניות על אופי המשטר בישראל. העימות הנוכחי חושף מחלוקת עמוקה בין תפישה המקדשת את ריבונות הממשלה הנבחרת לפעול ללא מגבלות, לבין גישה המדגישה את חשיבותם של איזונים ובלמים ושל פיקוח על הרשות המבצעת.
האם ארגונים כמו השב"כ הם זרוע ביצועית של הממשלה או גופים עצמאיים בעלי שיקול דעת מקצועי? האם ומתי רשאי בית המשפט להתערב בהחלטות הממשלה בתחומי ביטחון? מהו היקף ההגנה הראויה על עצמאותם של "שומרי סף"?
בשבועות הקרובים יתברר האם תצליח המערכת להגיע ל"פתרון יצירתי" כדרישת בג"ץ, או שמא העימות בין הרשויות יחריף לכדי משבר חוקתי נוסף שיעמיק את השסע במדינה.
קיראו עוד באותו נושא >>> הדחת ראש השב"כ - עו"ד עופר ברטל מציג את הזווית המשפטית