בעוד המדינה מתמודדת עם אחת הטלטלות המשפטיות הקשות בתולדותיה, נדמה כי מערכת המשפט הישראלית עומדת בפני צומת דרכים היסטורי. המאבק על דמותה של הרשות השופטת, גבולות הביקורת השיפוטית ועתיד המהפכה החוקתית מסעיר את השיח הציבורי ומאיים לשנות סדרי עולם שהתגבשו לאורך עשרות שנים. הרפורמה המשפטית המוצעת על ידי הממשלה הנוכחית, המבקשת להגביל את סמכויות בג"ץ ולשנות את הרכב הוועדה למינוי שופטים, מעוררת מחאות חסרות תקדים בהיקפן ומעמיקה את השסעים בחברה הישראלית.
כדי להבין את עומק המשבר הנוכחי, יש להביט לאחור ולבחון את התמורות הדרמטיות שעבר עולם המשפט הישראלי לאורך 77 שנות עצמאות. מ"המגנה כרטה" של חופש הביטוי בפרשת קול העם ועד למהפכה החוקתית של שנות התשעים; מפסיקות פורצות דרך בתחום השוויון המגדרי דוגמת בג"ץ אליס מילר ועד לפסקי דין אקטואליים יותר, ביניהם בג"ץ עילת הסבירות ועוד. בשאלות של דת ומדינה, זהות לאומית וזכויות אדם – בית המשפט העליון עיצב במידה רבה את דמותה של החברה הישראלית, לעתים אף בניגוד לעמדת הרוב הפוליטי.
מה היו פסקי דין האייקוניים שעיצבו את דמותה של החברה הישראלית והניחו את היסודות לזכויות האדם, לערכי הדמוקרטיה ולצביונה החברתי של המדינה?
המאבק על חופש הביטוי והדמוקרטיה הישראלית
בג"ץ קול העם (1953) - המגנה כרטה של חופש הביטוי
ישראל רוקח, שר הפנים דאז, סגר את עיתון "קול העם", ביטאון המפלגה הקומוניסטית, בשל מאמרים המבקרים את הממשלה. בפסק דין היסטורי קבע השופט שמעון אגרנט את "מבחן הוודאות הקרובה", לפיו רק כאשר יש ודאות קרובה לפגיעה בשלום הציבור, ניתן להגביל את חופש הביטוי. "חופש הביטוי הוא ציפור נפשה של הדמוקרטיה", כתב השופט אגרנט ויצר את אבן הפינה להגנה על זכויות אדם בישראל, עוד טרם חקיקת חוקי היסוד.
המאבק לשוויון ונגד אפליה
בג"ץ אליס מילר (1995) – שוויון מגדרי בצה"ל
אליס מילר, קצינה בחיל האוויר ובוגרת קורס טיס אזרחי, נדחתה מקורס טיס צבאי רק בשל היותה אישה. בג"ץ, ברוב של ארבעה מול אחד, קבע כי מדובר באפליה פסולה. השופטת דליה דורנר כתבה: "פתיחת קורס הטיס בפני המבקשת אינה 'העדפה מתקנת' אלא הענקת שוויון". פסיקה זו חוללה מהפכה בצה"ל ובהדרגה נפתחו כל תפקידי הלחימה בפני נשים והוצב סטנדרט גבוה לשוויון מגדרי בכל תחומי החיים בישראל.
בג"ץ בורקאן נגד שר האוצר (1978) – שוויון בתחום הכלכלי
מוחמד בורקאן, תושב העיר העתיקה בירושלים, נמנע מלרכוש דירה ברובע היהודי בשל היותו ערבי. בג"ץ קבע כי המדינה אינה יכולה לפסול אדם מלהתמודד במכרז ציבורי רק בשל מוצאו, והניח בכך יסודות חשובים לעקרון השוויון במישור המנהלי והכלכלי.
בג"ץ קעדאן (2000) – שוויון בין יהודים לערבים
אדיל ואימאן קעדאן, זוג ערבי אזרחי ישראל, ביקשו לרכוש בית ביישוב הקהילתי קציר אך נדחו בשל היותם ערבים. בג"ץ קבע כי מדיניות זו פסולה. הנשיא אהרן ברק כתב: "המדינה אינה רשאית להקצות קרקע ליישוב אך בהתבסס על אמת מידה של דת או לאום". פסק דין זה שינה את מדיניות הקצאת הקרקעות במדינה, ערער על נורמות קיימות של הפרדת מגורים בין יהודים לערבים וקידם את השיח על שוויון אזרחי מלא.
המהפכה בזכויות הקהילה הלהט"בית
ביטול האיסור על יחסים חד-מיניים (1988)
עד לשנת 1988, סעיף בחוק העונשין הפליל יחסים הומוסקסואליים גם בהסכמה בין בגירים. לאחר מאבק ציבורי, תוקן החוק וההפללה בוטלה. למרות שמדובר בשינוי חקיקה ולא בפסיקה שיפוטית, היתה זו אבן דרך משמעותית שפתחה את הדלת לפסיקות מתקדמות בהמשך. בין הפסיקות החשובות שבאו בעקבות החוק: פסק דין דנילוביץ' (1994) שהכיר בזכאות בן זוג מאותו מין להטבות עובדים ב"אל-על" ושורת פסקי דין שהרחיבו את ההכרה בזוגיות חד-מינית בתחומי האימוץ, פונדקאות וירושה.
ביטול האפליה בחוק הפונדקאות (2021–2022)
לאורך שנים, חוק הסכמים לנשיאת עוברים (1996) בישראל התיר פונדקאות רק ל"אם מיועדת" – כלומר נשים, ובעקיפין רק לזוגות הטרוסקסואלים. גברים יחידניים וזוגות גברים הומוסקסואלים הוצאו מהמשוואה ונותרו ללא נגישות לפונדקאות בישראל. במשך שנים התנהלו מאבקים משפטיים בנושא, כשהמרכזיים בהם:
• בג"ץ ארד-פיילר (בג"ץ 781/15): זוגות חד-מיניים עתרו נגד האפליה בחוק.
• בשנת 2020, בג"ץ קיבל את העתירה וקבע כי החוק מפלה באופן בלתי חוקתי את הקהילה הגאה.
• ביולי 2021 הודיעה המדינה כי תבטל את האפליה בתוך שישה חודשים.
• בינואר 2022, נכנס לתוקף התיקון לחוק וכיום גם גברים יחידניים וזוגות גברים רשאים לבצע הליך פונדקאות בישראל.
המהפכה החוקתית ומשמעותה
בג"ץ בנק המזרחי (1995) – לידתה של החוקה הישראלית
בנק מזרחי ערער על חוק שהסדיר את חובות המגזר החקלאי, בטענה שהוא פוגע בזכות הקניין ומנוגד לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. בפסק דין היסטורי קבע בית המשפט העליון כי חוקי היסוד מהווים חוקה בפועל וכי לבית המשפט הסמכות לבטל חוקים שסותרים אותם. השופט אהרן ברק הגדיר זאת כ"מהפכה חוקתית" - מעתה חוקי הכנסת כפופים לחוקי היסוד. פסק דין זה שינה דרמטית את מעמדו של בית המשפט העליון במערכת הפוליטית הישראלית והפך אותו לגורם מפקח על חקיקת הכנסת.
האיזון העדין: ביטחון מול זכויות הפרט
בג"ץ אלון מורה (1979) – גבולות הפקעת קרקעות בשטחים
לאחר התיישבות בלתי מורשית של מתנחלים על אדמות פרטיות פלסטיניות, הוציא הצבא צו תפיסה והפקעה בדיעבד, בטענה לצרכים בטחוניים. בג"ץ דחה את הטענה וקבע כי היישוב הוקם ממניעים אידיאולוגיים ולא ניתן להצדיק הפקעת קרקע פרטית לצורך כזה. השופט משה לנדוי כתב: "לא כל דבר שייעשה בשם הציונות הוא כשר ומותר. שלטון החוק הוא עקרון יסוד שאסור לוותר עליו, גם לא בשם האידיאולוגיה". פסק דין זה הציב גבולות ברורים לכוחו של השלטון מול זכויות הפרט.
בג"ץ צמח (2000) – זכויות חשודים בצבא
בג"ץ קבע כי החזקת חיילים במעצר למשך 96 שעות לפני הבאתם לשיפוט (לעומת 24 שעות במערכת האזרחית) אינה מידתית. השופטת דורית בייניש כתבה: "גם בצבא, הזכות לחירות היא זכות יסוד. הגבלתה חייבת להיעשות במידתיות ותוך איזון ראוי בין צורכי הצבא לזכויות הפרט". פסק דין זה הרחיב את תחולת ההגנה החוקתית על זכויות אדם גם בתוך המסגרת הצבאית.
גיוס ושוויון בנטל
בג"ץ חוק טל (2012) – המתח בין שוויון לאוטונומיה תרבותית
בג"ץ, בראשות הנשיאה דורית ביניש, קבע כי חוק טל, שהסדיר את דחיית השירות לתלמידי ישיבות חרדיות, אינו חוקתי כיוון שהוא פוגע בעקרון השוויון ואינו מקיים את דרישת המידתיות. בפסק הדין נכתב כי "הזכות לשוויון היא מנשמת אפה של הדמוקרטיה. הפטור הגורף מגיוס לחרדים יוצר פגיעה קשה בזכות זו". פסק דין זה העמיק את השיח הציבורי על "שוויון בנטל" וחידד את המתח בין עקרון השוויון לבין הצורך לכבד את האוטונומיה התרבותית של קהילות מיעוט.
הגבולות בין רשויות השלטון ותקינות שלטונית
בג"ץ 2592/20 – כהונת נתניהו כראש ממשלה (2020)
פסק הדין ניתן ב-6 במאי 2020 על ידי הרכב של 11 שופטים, אשר קבעו פה אחד כי אין מניעה חוקית להטיל על חבר כנסת, גם אם הוגשו נגדו כתבי אישום, את מלאכת הרכבת הממשלה. העתירות שהוגשו נגד כהונתו של בנימין נתניהו כראש ממשלה, למרות כתבי האישום שהוגשו נגדו, נדחו על ידי בית המשפט העליון. ההחלטה התבססה על עקרון חזקת החפות ועל כך שהכנסת היא הרשות המוסמכת להעניק אמון בממשלה. פסק דין זה סימן את גבולות ההתערבות השיפוטית בעניינים פוליטיים והעמיד במבחן את האיזון העדין בין הרשויות במדינה דמוקרטית.
בג"ץ ביטול עילת הסבירות (2023–2024)
בשנת 2023, כחלק ממה שכונה "הרפורמה המשפטית", חוקקה הכנסת תיקון לחוק יסוד: השפיטה ובו נקבע כי "לא יפעיל בית המשפט סמכות שיפוטית לגבי סבירות של החלטות הממשלה, ראש הממשלה או שר" – ובכך ביטלה את עילת הסבירות. בעקבות החוק, עתרו ארגוני חברה אזרחית, לשכת עורכי הדין ומומחים למשפט חוקתי לבג"ץ. בינואר 2024, לאחר דיון בהרכב מורחב של 15 שופטים, פסק בג"ץ (ברוב של שמונה מול שבעה) כי מדובר בפגיעה קשה בעקרונות יסוד של הדמוקרטיה, וביטל את התיקון.
פסק דין זה מהווה אחד מרגעי השיא במתח שבין הרשות השופטת לרשויות השלטון האחרות, והדגיש את השסע העמוק בחברה הישראלית לגבי גבולות הביקורת השיפוטית.
(צילום ראשי: שאטרסטוק)
