פרופ' יובל אלבשן. "ראש השב"כ חייב להישמע לממשלה, נקודה והממשלה להישמע לבג"ץ, נקודה". צילום: אלבום פרטי
לקראת יום העצמאות ה-77 למדינת ישראל, שוחחנו עם פרופ' יובל אלבשן, משפטן, סופר ועורך דין קהילתי המכהן כדיקן בקריה האקדמית אונו. פרופ' אלבשן הוא פעיל חברתי בולט, מייסד המחלקה המשפטית בעמותת ידיד, חתן פרס גולדה מאיר לקידום צדק חברתי ומגיש תכניות אקטואליה ברדיו על האתגרים המשפטיים והחברתיים העומדים בפני המדינה.
בתקופה של קיטוב פוליטי עמוק, אלבשן בוחר להשמיע קול שנחשב נדיר במציאות הנוכחית - ״אני במרכז״, הוא טוען ומציג עמדה פוליטית כמעט לא מקובלת ב-2025, כשהנורמה החברתית בשנים האחרונות דורשת מכל אדם שחי כאן דרך קבע להזדהות עם אחד מקצוות המפה הפוליטית.
גם לגבי הממשלה והרפורמה המשפטית הוא אוחז בדעות מורכבות - מצד אחד, הוא לא מאמין בדרך של הקפלניסטים, ומצד שני, הוא ביקורתי כלפי הממשלה הנוכחית עד כדי בוז וסבור כי על ראש הממשלה נתניהו ללכת הביתה. "אמרתי לו אישית לפני שהתחילו להגיש כתב אישום, אתה חייב ללכת, לא משנה אם אתה צודק או לא צודק", מספר אלבשן. "אתה צריך ללכת אחורה בשביל עם ישראל, כי ההתנגשות בינך לבין ישראל תפיל את המדינה״.
במציאות שבה אנו מורגלים לדעה עגולה וחד משמעית, אלבשן מציג עמדות מורכבות שלעתים קשות לעיכול. הוא מציג תפיסת עולם שאינה שבויה בנרטיבים המקובלים ומבקר בחריפות את שתי האליטות המתנגשות - האליטה המשפטית והאליטה הפוליטית. השיח הציבורי בישראל של 2025 נעשה רעיל מתמיד, והראיון עם אלבשן מספק אוויר לנשימה, קול של היגיון במרחב שנשלט על ידי קריאות קיצוניות. אולי דווקא לקראת יום העצמאות הגיע הזמן להקשיב לקולות המורכבים, אלה שרואים את התמונה המלאה ולא רק את הגוונים הבינאריים של שחור ולבן.
פרופ' אלבשן, האם אנחנו עומדים בפני משבר חוקתי?
"לא, אנחנו כבר נמצאים בכאוס חוקתי, זה חמור הרבה יותר בעיניי. משבר זו מילה שלא אהבתי שמשתמשים בה מתחילת הרפורמה. במשבר יש הזדמנות, ממשבר צומחים וכו', וזה ממש לא המקרה. בעניינים חוקתיים אין משברים, יש כאוס. או שעובדים לפי הכללים או שיש כאוס. אם יש כאוס, אז דברים לא ברורים״.
מהו מקור הכאוס בעיניך?
״אנשי קפלן שקראו לרמטכ"ל לא לבצע את הנחיות הממשלה, ואהוד ברק שאמר שצריך ללכת אחרי בג"ץ, הם אלה שהכניסו אותנו לסחרור הזה. יש כללים שחייבים לשמור עליהם - למשל, ראש השב"כ חייב להישמע לממשלה, נקודה. והממשלה לבג"ץ, נקודה. גם כשהם נותנים הנחיות מוטעות, זה סדר הדברים.
"מתי מותר לא למלא את ההנחיות? יש כל מיני מבחנים, פקודה בלתי חוקית בעליל כמו בטבח כפר קאסם (מעשה טבח ב-43 מתושבי כפר קאסם, שבוצע ע״י יחידה של משמר הגבול במהלך ״מבצע קדש״ ב-1956, ס.ק). בכל הדוגמאות שראינו לאחרונה לא היתה פקודה בלתי חוקית בעליל״.
האם כשהממשלה קידמה את הרפורמה למרות המחאות הקשות בעם, היא לא הדהדה את הכאוס?
"הרפורמה הבהילה אותי, היא נבנתה לא נכון. למרות זאת, אני כן מאמין שמערכת המשפט זקוקה לרפורמה חזקה, בפרקליטות, בבית המשפט העליון וכו׳. אין ספק שהמערכת שלנו מקולקלת כמו שאר המערכות במדינה - היא לא מאוד שונה. המערכת לא עובדת, לא רק ברמת האזרח הקטן, היא לא עושה את עבודתה. בהקשר הזה ברור שנדרש שינוי, אבל איך שהובל השינוי זה היה אסון - מוקצן, מוגזם.
"אני פניתי ליריב לוין, שאני ממש לא חבר שלו, ופגשתי אותו יומיים אחרי פרסום הרפורמה. באמת, כל מה שרציתי לבקש וביקשתי זה שיעזוב את העליון וכל הדברים האלה, שיתחיל לטפל בפרקליטות, בתביעה הפלילית, גם ברמה נמוכה של פרקליטים - גם שם יש סמכויות אדירות. תתחיל שם ואתה תקבל תמיכה מלאה. כולם מכירים בזה שישי שם בעיה, למעט בעלי האינטרסים. גדעון סער התחיל עם זה כשהיה שר המשפטים, למרות שהיה בזמנו נגד הרפורמה.
״אני מנסה לשמור על סימטריה, כי חייבת להיות דעת מרכז. מהרגע שהצליחו לבלום את הרפורמה, כל נסיונות הפשרה נכשלו. מי שעומד בראש מערכת המשפט, בין אם זו היועצת המשפטית שלוקחת עמדות קיצוניות, ואפילו בג"ץ נאלץ להוציא אותה מבית המשפט העליון״.
איך במציאות הכה קיצונית הזו אפשר לאחוז בדעה של ״מרכז״?
"אני קודם כל מסתכל במראה, וליד המראה בבית יש שתי תמונות של אבא שלי שנפטר בגיל 44, שחשף שחיתויות במפא"י וקיבל דום לב והלך לעולמו. אני קודם כל צריך להסתכל עליו, גם הוא היה מוכה ומנודה. אני לא ביביסט, נלחמתי בנתניהו כל החיים, מעולם לא הצבעתי לליכוד ואני גם לא אהיה איתם. ובצד השני, פעם הייתי בבית, עכשיו אני הומלס. ליד התמונה של אבי יש תמונה של אחד הסטודנטים שהכי אהבתי, אל"מ רועי לוי שנפל כמפקד הרב-ממדית בשבעה באוקטובר, סיפור גבורה מטורף שנלחם לחזור לקרב שוב ושוב. אחרי שבעה באוקטובר אני אומר שאם הוא סיכן את החיים שלו, אני לא יכול לאחוז בדעות מפלגות.
"ברגע שלא מכבדים את כללי המשחק הדמוקרטי, הכללים אומרים שהעם הוא הריבון, העם בוחר. חייבים להגן על המיעוטים שאין להם כוח פוליטי. שומרים על איזונים ובלמים ולא שוברים כלים בגלל דחיפת אצבע של רשות אחת לרשות השנייה״.
גם בעניין השסע בחברה הישראלית פרופ׳ אלבשן מחזיק בדעה לא פופולרית. ״אין שום שסע, יש מרכז גדול, מעל 80% שמסכים כמעט על הכל, ואחרי השבעה באוקטובר הוא מסכים גם על העניין היהודי-ערבי, והוא ממש לא מפולג", אומר פרופ׳ אלבשן. ״יש את אלה שמאמינים שיש כאן דיקטטורה, אבל יש הרבה אנשים שחושבים שהדיקטטור הוא מהצד השני ושבבית המשפט העליון יש דיקטטורים. יש קשקושים רבים משני הצדדים.
"מכונת הרעל של הביביסטים תקפה אותי כמה פעמים, אבל אני חייב לציין שהמכונה מהצד השני הרבה יותר אכזרית - פרופסורים באוניברסיטת תל אביב כותבים נגדי. שופט בכיר לשעבר אמר לי, 'אני מבין כל מה שאתה אומר, אבל יוצא שאתה מגן על המאפיה'. אמרתי לו שאני לא מגן על המאפיה, זו מלחמת אליטות - האליטה המשפטית והאליטה הליכודניקית, אלו שתי אליטות שולטות, ויום אחרי המשבר נצטרך את מערכת המשפט ולכן חייבים לשמור על הכללים.
"כשאני שומע משפטנים שאומרים, בית המשפט העליון הוא מגן זכויות האדם', אני נחרד, כי זה ממש לא כך. נותנים לאסופת אנשים כוח גדול מדי. תסתכלו מה זה עשה בעולם, מה זה עשה לעבדות בארה״ב למשל. גם בגרמניה הנאצית המצב לא היה שונה - הנאצים הוציאו חוקים נגד יהודים שהיו מיעוט. פנו לבית המשפט העליון, שתמך בעמדה של הנאצים, שם בית המשפט טען כי הוא מעל לחוקה, ולפי המוסר הגרמני לא יכול להיות שיהודי שווה לגרמני. בית המשפט העליון לא מבטיח כלום - אני מלמד את הסטודנטים שלי להיות חשדנים כלפי כולם״.
לקראת יום העצמאות, פרופ׳ אלבשן מאחל למערכת המשפט להפסיק להתעסק בראש הממשלה המכהן ולהתמקד בבעיות של האזרח הקטן. ״אני מייחל שהשם נתניהו יפסיק לנהל ולהוביל את המערכת. שהמערכת תתחיל לעשות את תפקידה כלפי האנשים הקטנים. אני לא מתרגש מהתרגילים שעושים לניר חפץ למשל…
"הלב שלי שבור ממה שעשו לאתיופים ולערבים ולמזרחים, במקרים הללו לאף אחד לא היה אכפת. הפרקליטות והממשלה רמסו את האוכלוסיות האלו פי מיליון. אני מאוד מקווה שהמערכת המשפטית תתגבר על הצל הזה שנקרא נתניהו. הלוואי שנתניהו היה הולך בעצמו מתוך הבנת החורבן שהוא עושה, והלוואי שהמערכת תצליח להשתחרר גם אם הוא לא ילך בקרוב״.
