בעולם המשפט הקר לכאורה, עו"ד שלי דורון מביאה גישה שונה לחלוטין. כמי שמלווה משפחות ברגעים השבריריים ביותר בחייהן, היא מאמינה שהידע המשפטי הוא רק חלק מהמשוואה. "המערכת המשפטית לעתים מתקשה להכיל מורכבויות חדשות", היא מסבירה, "לכן, עו"ד חייב להיות המתרגם – לקחת את החוויה האישית והרגשית ולהרחיב את המסגרת כך שתוכל להכיל אותה". בשיחה פתוחה, עו"ד דורון, שהיא גם מגשרת משפחה ומנחת הורים, חושפת כיצד היא משלבת בעבודתה כלים משפטיים וטיפוליים כדי ליצור תהליך שמוביל לא רק לפתרון משפטי אלא גם לריפוי.
כמי שמלווה משפחות ברגעים הכי שבריריים בחייהן – איך את מתמודדת עם המורכבות הרגשית של התחום?
"העבודה שלי מפגישה אותי יום יום עם רגעים של כאב, של פרידה, של שינוי מהותי בחיי אנשים. אני לא חוסמת את הרגש – אני מאפשרת לו להיות נוכח אבל לא נותנת לו לנהל את ההליך. אני רואה את התפקיד שלי כ'מבוגר האחראי' בתוך סערת רגשות, כמישהי שיודעת להחזיק גם את המורכבות וגם את הפתרון. זו השליחות בעיניי – להוביל מתוך רגישות אך גם מתוך החלטיות".
האם עו"ד בתחום דיני המשפחה צריך להיות קודם כל משפטן, או קודם כל בן אדם שמקשיב ומכיל, מה שנקרא "טיפולי"?
"עורך דין שמתעסק בענייני משפחה, על כל גווניהם, חייב להיות גם וגם – אין דרך אחרת. הידע המשפטי הוא כלי העבודה, אבל ההקשבה היא זו שמאפשרת להבין מה באמת נחוץ ללקוח או ללקוחה. בלי יכולת לראות את האדם שמאחורי התיק, גם המשפט הכי מדויק לא יוביל לתוצאה הנכונה. צריך להבין, שבשלבים הראשונים, מה שמחפש הלקוח הוא בעיקר אוזן קשבת. לקוחות רבים מגיעים לפגישה ראשונה עם המון תסכול ופחד מהלא נודע ועליי מוטל לזהות את הצורך שלהם".
את מגשרת, מגשרת משפחה ומנחת הורים – איך הכלים האלה משפיעים על הדרך שבה את ניגשת לתיקים?
"הגישור העניק לי ראייה אחרת על קונפליקטים: לא רק איך לנצח, אלא איך להגיע לפתרון שייטיב ביותר עם שני הצדדים בצורה האידיאלית, ובראש ובראשונה – איך לפגוע כמה שפחות בילדים בתהליך. אני מגיעה לכל תיק עם נכונות לחפש פתרון שמכבד את כל הצדדים, גם כשהיחסים מתוחים. זה לא אומר לוותר על זכויות, זה אומר לנסות לבנות תוצאה שתאפשר לצדדים להמשיך את חייהם בצורה בריאה יותר".
איך היית מגדירה את המקום של הקשבה אמפתית בתהליך המשפטי, במיוחד מול נשים במעגל האלימות, שזקוקות גם להגנה וגם לליווי רגשי?
"הקשבה אמפתית היא הבסיס. נשים שחוו אלימות זקוקות קודם כל למישהו שיאמין להן, שיבין את השבר שהן חוות, שיגיע נקי ולא ישפוט אותן ורק אחר כך יתחיל לבנות איתן תהליך משפטי. כשאישה יודעת שיש לה גב מקצועי וגם אנושי, היא מרגישה לראשונה שיש לה קול. זה רגע מאוד חזק, ומבחינתי – זכות להיות חלק ממנו".
כיצד לדעתך ניתן לשלב בין הכלים המשפטיים ה”יבשים” לבין הצרכים הרגשיים של הלקוח או הלקוחה ובמיוחד כשמדובר בהורים במשבר או זוגות חד מיניים שמתמודדים עם מערכת שלא תמיד רגישה למורכבות שלהם?
"המערכת המשפטית לעתים מתקשה להכיל מורכבויות חדשות, הליכים שרק הולכים ותופסים תאוצה, לכן עוה"ד חייב להיות המתרגם – לקחת את החוויה האישית והרגשית ולא להכניס את הלקוח למסגרת צרה אלא להרחיב את המסגרת כך שתוכל להכיל אותו.
"מצד אחד קיימת מגמה מבורכת של נרמול סוגיית הסכמי ממון/ פירוד בין בני זוג חד מיניים למשל. מצד שני, עדיין קיימים קשיים בכל הנוגע לסוגיית האבהות/אימהות, זכויות יתר לצד כזה או אחר ובפועל, יש לפעמים תחושה שאנחנו תקועים מאחור וזה מתסכל כל כך הרבה זוגות. את צריכה להיות סופר-רגישה לסיטואציה, סיטואציה שמראש מלווה בכאב, במאמץ עילאי ובתסכול".
מהם הרגעים הקשים ביותר שלדעתך לקוחות חווים בתהליך, ואיך עו"ד יכול להיות שם בשבילם באמת?
"הרגעים הקשים ביותר הם רגעי חוסר הוודאות – כשהעתיד נראה מטושטש והפחד גובר. עו"ד טוב הוא זה שמצליח להאיר דרך גם בחשיכה: לתת מידע אמיתי, לטוב או לרע ולהכין את הלקוח לקראת הבאות, ליצור תחושת יציבות ולהזכיר ללקוח או ללקוחה שגם התקופה הזו תעבור והם ייצאו ממנה חזקים יותר".
יש מי שחושבים שגישור מתאים רק למקרים קלים יחסית – מה את אומרת על זה? האם אפשר לגשר גם כשיש קונפליקט קשה או רגשות סוערים?
"דווקא במקרים הקשים ביותר, שם לגישור יש כוח אדיר. קודם כל, למגשר יש את הכלים להביא הרבה פעמים את הצדדים להידברות כשלעצמה, לאיזושהי רמת תקשורת בסיסית. כשיש רגשות עזים, לפעמים הצדדים מחפשים מי שיאפשר להם לפרוק, להישמע – ורק אז להגיע להסכמה. גישור טוב לא מתעלם מהסערה, הוא יודע לנווט בתוכה. אני מאמינה ביכולת האנושית לתקן, גם כשהפערים נראים בלתי ניתנים לגישור".
בתיקים של גירושין או סכסוכים משפחתיים – מה ההבדל בין עורך דין "לוחמני" לבין עורך דין שמוביל תהליך של ריפוי?
"עורך דין לוחמני פעמים רבות מתמקד במאבק. עורך דין שמוביל ריפוי מבין שההליך המשפטי הוא אמצעי, לא מטרה. כשהילדים בתמונה, כשהעתיד המשותף עוד יימשך – חובה לזכור שהדרך שבה מתנהל ההליך תקבע הרבה מעבר למה שפסק הדין יכתוב. ריפוי הוא לא חולשה, הוא כוח אמיתי".
כשאת מייצגת נשים שחוו אלימות, איך יוצרים אמון בתוך מערכת שהן חשות כלפיה חוסר ביטחון ולעתים גם חשש?
"האמון נבנה בצעדים קטנים: כל מילה שנאמרת, כל התחייבות שמקוימת, כל פעולה שמחזקת את התחושה שיש להן משענת, זמינות גבוהה. אני רואה כל תיק כזה כשותפות אמיצה ואני מחויבת להיות לא רק עו”ד אלא גם עוגן. אני מבקרת לא מעט במקלטים, פוגשת גם את הילדים שלא אחת נפגעים בעצמם מאלימות קשה. אי אפשר להשאר אדיש לסיטואציה. אני הופכת מושקעת רגשית ונכונה להילחם עבורם".
איך מגשרים על הפערים כשהילדים נמצאים במרכז הסכסוך? איך מוודאים שהקול שלהם נשמע גם כשאין להם עורך דין משלהם?
"הילדים הם המרכז – תמיד. גם כשאין להם ייצוג עצמאי, החובה שלנו היא לשאול מה טובתם ולא מה נוח להורים. בהרבה מהמקרים נעשה הכל כדי שיהיה לילדים קול ונבקש מינוי של אפוטרופה לדין או עו"ס לסדרי דין שישמיעו את הגירסה של הילדים.
"ילדים לא משקרים, רואים עליהם את המציאות אותה הם חווים וזה כלי מאוד חשוב. זה מחייב הקשבה אמיתית גם למה שלא נאמר במילים – להתנהגות, לצרכים הסמויים. בעיניי, עו"ד טוב הוא מי שמזכיר לכולם, בכל שלב, שהילדים אינם צד למלחמה אלא הצד שצריך את ההגנה הכי גבוהה".
(צילום ראשי: שאטרסטוק)
