לאחרונה התפרסמו ידיעות בדבר שתלי סיליקון מסוג מסוים אשר עלולים לסכן את בריאות האישה שבגופה הם הושתלו. ידיעות אלו גררו פרסומים שונים אודות רופאים שהשתילו שתלים שונים בגופן של נשים. לא כל הידיעות הללו קשורות זו בזו, וכדאי "לעשות סדר" בעניין.
רשלנות רפואית היא הגדרה רחבה לשורה של מקרים, שהמכנה המשותף שלהם הוא מקרים בהם רופא פועל (או לא פועל) באופן שרופא סביר אחר היה פועל (או לא פועל) באותו מקרה.
כדי שהרשלנות תזכה את החולה בפיצויים, עליו להוכיח כי הרשלנות גרמה לו לנזק גופני או נפשי.
רשלנות כירורג פלסטי
ישנם מקרים בהם רופא מנתח-כירורג פלסטי פועל ברשלנות ללא כל קשר לסוג השתל בו הוא משתמש. כך במקרה בו הוא מחזיר שתל שהזדהם לגוף האישה או במקרה בו הוא לא מזהיר את האישה מפני סכנות הכרוכות בניתוח ואשר מתממשות, למרבה הצער. כך גם כאשר הרופא חורג מסטנדרט ההתנהגות הסבירה של רופא כירורג- פלסטי.
מתי יש עילת תביעה ונגד מי?
במקרה בו מתברר כי השתל שהוכנס על ידי הרופא הוא פגום, יש לבדוק האם הדבר היה ידוע או צריך להיות ידוע לרופא בזמן שהכניס את השתל לגוף האישה. אם באותה שעה לא היה כל איסור בדבר השימוש בשתל (כגון על ידי משרד הבריאות) ולא הייתה כל ידיעה על סכנה שכרוכה בשימוש, בו אזי אין לאישה עילת תביעה נגד הרופא, אבל יתכן שיש לה עילה כנגד היצרן.
תביעה נגד היצרן יכולה להיות גם לפי חוק מיוחד הקרוי: חוק האחריות למוצרים פגומים, שהוא חוק שמקל מאוד את ההוכחה של אחריות היצרן. במקרה שהיצרן נמצא בחו"ל, ניתן לבקש רשות מבית המשפט למסור לו כתבי תביעה בחו"ל.
בכל מקרה ניתן ואפשר לתבוע לפי החוק הזה גם את הספק והמשווק מטעם היצרן בישראל.
נזקים מיידיים או עתידיים
אם לעומת זאת, ניתן להוכיח שהרופא ידע שהשתל אסור לשימוש או מסוכן, אזי הוא ישא באחריות לכל הנזקים שיגרמו לאישה כתוצאה מהשימוש בו. הנזקים יכולים להיות גם מיידיים (כגון: שתל שנקרע וצריך להחליף) או עתידיים, כגון: שתל שעלול לגרום למחלה ממארת. במידה שנגרם בנוסף נזק נפשי - ניתן לתבוע גם בשל כך.
לסיכום: יש לבדוק את המסמכים הקשורים לניתוח
בכל מקרה יש לבדוק היטב את המסמכים הקשורים לניתוח. על פי חוק זכויות החולה, מותר לכל מנותחת לקבל מהרופא ומהמוסד בו טופלה את מלוא המסמכים הקשורים לניתוח לרבות טפסי ההסכמה מדעת בהם כתוב מה הוסבר לה וממה הוזהרה לפני הניתוח.
במסגרת מסמכים אלו צריכים להיכלל גם כל המסמכים המתעדים את סוג השתל שנעשה בו שימוש, תאריך יצורו, שם היצרן ומספר האצווה שלו, כך שניתן יהיה לוודא באיזה שתל נעשה שימוש והאם השימוש בו היה מותר בזמן הניתוח.
