מליאת הכנסת אישרה בקריאה השנייה והשלישית את הצעת חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) (תיקון מס' 3 והוראת שעה), התשע"ב-2011.
התיקון לחוק משנת 1954 יחול הן על המסתננים והן על מי שמסייע להם. מכיון שמאפייניהם של המסתננים שונים כיום מבעבר, נדרשו התיקונים לחוק.
רוצים לשאול שאלה? היכנסו עכשיו לפורום מעצרים וזכויות חשודים ונחקרים
יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה, ח"כ אמנון כהן (ש"ס), הסביר, כי מטרת הצעת החוק היא להתמודד עם תופעת ההסתננות מגבולה הדרומי של מדינת ישראל, שרבים, בהם ראש הממשלה, רואים בה "מכת מדינה", והיא מחייבת טיפול מערכתי מקיף והולם.
כיום: שחרור אחרי פרק זמן קצר
כיום, מושמים המסתננים במשמורת, אך הם משוחררים ממנה לאחר פרק זמן קצר יחסית, מכיון שהטיפול בהם נעשה בהתאם להוראות חוק הכניסה לישראל. חוק זה אינו מאפשר, בעיקרו של דבר, החזקה של אדם במשמורת למעלה מ-60 ימים. ככל שמדובר במסתננים, בחלק ניכר מהמקרים דרוש פרק זמן ממושך יותר, בשל קשיים בגירושם של המסתננים בחזרה לארצות מוצאם. לדברי ח"כ כהן: "מצב זה יוצר הלכה למעשה תמריץ להמשך גל ההסתננות לישראל והתגברותו".
ע"פ החוק: החזקה במשמורת לתקופה ארוכה
הצעת החוק הממשלתית, שאושרה סופית, נועדה בעיקרה, לאפשר החזקה במשמורת למשך תקופה ארוכה באופן משמעותי מזו הקבועה בחוק הכניסה לישראל, תוך קביעת עילות נוקשות יותר לשחרור מהמשמורת.
עוד נקבע בחוק שהתקבל, כי לחוק למניעת הסתננות יתווספו המנגנונים הנדרשים לשם קיום ביקורת על ביצוע צו הגירוש, ועל החזקתם של מסתננים במשמורת עד לגירושם. תיקונים אלה מוצעים כהוראת שעה, לתקופה של שלוש שנים, שבמהלכן תיבחן השפעתו של ההסדר המוצע על תופעת ההסתננות לישראל. כמו כן, נקבעו תיקונים נוספים בחוק למניעת הסתננות, כתיקונים של קבע.
ח"כ כהן הוסיף, כי: "ההסדר שבהצעת החוק מבקש להחיל, אם כן, דין מיוחד ומחמיר למסתננים, בשונה מהדין החל על שוהים שלא כדין לפי חוק הכניסה לישראל, זאת מאחר ומסתנן הוא מי שנכנס ביודעין שלא דרך תחנת גבול וכניסתו מלכתחילה הייתה לא חוקית".
לדברי ח"כ כהן, הוועדה הכניסה מספר תיקונים בהצעת החוק, שנועדו לאפשר את יישומו לאור תכליתו, בצד שמירה על זכויות האדם הבסיסיות של המסתננים.
37 ח"כים תמכו בחוק, בכללם ראש הממשלה בנימין נתניהו, 8 התנגדו לו וח"כ אחד נכח במליאה ולא הצביע.
