משפטי– זאפ
משפטיהוצאה לפועלחקירת יכולתכמה אתה יכול לתת? על חקירת יכולת בהוצאה לפועל

כמה אתה יכול לתת? על חקירת יכולת בהוצאה לפועל

אתה כבר חייב כספים ולא מסוגל לשלם את חובך. מהי חקירת יכולת? מה מטרתה ואיך מבצעים אותה?

מאת: מערכת משפטי
10.01.10
תאריך עדכון: 04.01.16
6 דק'
כמה אתה יכול לתת? על חקירת יכולת בהוצאה לפועל

ברגע שנפתח תיק הוצאה לפועל, נשלחת לחייב אזהרה, ונקבע לו צו תשלומים חודשי. במסגרת האזהרה מודיעים לחייב, כי אם אין ביכולתו לעמוד בתשלום החוב במלואו, או בצו התשלומים שנקבע לו, הוא מוזמן לחקירת יכולת. חייב שלא משלם את החוב או עומד בצו התשלומים או מתייצב לחקירת יכולת, יראו בו כבעל יכולת המשתמט מתשלום החוב, מה שמאפשר נקיטת הליכים נוספים נגדו.

חקירת היכולת מתבצעת בפני רשם הוצאה לפועל, אשר בוחן, בעזרת המסמכים המוצגים בפניו, את יכולתו של החייב לשלם את חובו. בחקירה יבחנו מצבו הכלכלי של החייב, נכסי החייב, ההכנסות שלו, ההוצאות הקבועות והחובות. בהתאם לחקירת היכולת, יקבע רשם ההוצאה לפועל לחייב בצו תשלומים את גובה התשלום החודשי אותו עליו לשלם, עד לפרעון חובו בתיק.

התייצבות לחקירת יכולת

סעיף 67 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967, מקנה לרשם ההוצאה לפועל סמכות, ביוזמתו או לבקשת הזוכה או החייב, לחקור את יכולתו הכלכלית של החייב. החוק קובע, כי חייב שלא מסוגל לשלם את חובו או את התשלום שנקבע בצו התשלומים, יתייצב בלשכת ההוצאה לפועל לחקירת יכולת במועד הקבוע במסגרת האזהרה (לרוב, תוך 21 ימים מיום מסירת האזהרה). 

להורדה - טופס בקשת זוכה /חייב לחקירת יכולת >>>

על החייב למלא את השאלון וכתב הויתור על הסודיות בהתאם לטופס, ולצרף את המסמכים הנדרשים. במסגרת השאלון, על החייב למסור את מלוא המידע הנדרש, אודות נכסיו, חשבונות הבנק, ההכנסות ועוד, הן שלו והן של בני משפחתו. אי מילוי השאלון או אי מסירת המסמכים הנדרשים, יכולים גם להוביל להגדרת החייב כבעל יכולת המשתמט מתשלום חובו.

להורדה - שאלון וכתב ויתור על סודיות >>>

החייב יכול לבקש לקבוע צו תשלומים או לשנות את הצו שניתן, על-ידי הגשת בקשה לצו תשלומים בנוסח המעודכן בלשכת ההוצאה לפועל.

להורדה - בקשת החייב לצו תשלומים >>>

את חקירת היכולת עורך רשם ההוצאה לפועל, לרוב בנוכחות החייב ובא-כוחו בלבד. לעיתים, אם התבצעה החקירה שלא בנוכחות הזוכה, רשאי הזוכה לבקש חקירה נוספת בנוכחותו. כמו כן, בהתאם לנסיבות, רשאי רשם ההוצאה לפועל לזמן את הזוכה ובא-כוחו וכן עדים נוספים הנחוצים לבירור יכולתו הכלכלית של החייב. 

אי התייצבות לחקירת יכולת - בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו

חייב אשר אינו משלם את החוב או את התשלומים שנקבעו ולא מתייצב לחקירת יכולת, מוגדר כבעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו. הגדרה זו מאפשרת לזוכה לנקוט הליכים נוספים כנגד החייב כדי לגבות את החוב, כמו הטלת הגבלות על החייב וזימונו בצו הבאה.

הטלת הגבלות

אחד התנאים המאפשרים לזוכה לבקש הטלת הגבלות על החייב הוא, כי החייב הינו בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו. בטופס הבקשה להטלת הגבלות, יש לציין כי החייב זומן לחקירת יכולת אך לא התייצב. ההגבלות אותן ניתן לבקש הן הגבלה על חידוש דרכון, הגבלה על חידוש רשיון נהיגה, הגבלת היציאה מהארץ, הגבלה בבנק ישראל על שיקים של החייב, הגבלת כרטיסי חיוב (אשראי), והגבלה מלהקים חברה אצל רשם החברות. הטלת ההגבלות על החייב יכולה במקרים רבים לשבש את התנהלותו הכלכלית של החייב ולדרבן אותו להסדיר את חובו.   

להורדה - טופס בקשה להטלת הגבלות >>>

צו הבאה
חייב שלא מתייצב לחקירת יכולת, מאפשר לזוכה לבקש צו הבאה כנגד החייב. מטרת צו ההבאה היא להביא את החייב שלא התייצב מיוזמתו, לחקירת יכולת בפני רשם ההוצאה לפועל, באמצעות שוטרי משטרת ישראל. השוטרים "מלווים" את החייב ללשכת ההוצאה לפועל הקרובה. בטרם ביצוע צו ההבאה, נשלחת לחייב אזהרה, המאפשרת לו להביא לביטול הצו לאחר תשלום סכום מסוים. מדובר בהליך מאד לא נעים ומאד יעיל, המעודד רבים להסדיר את החוב. 

להורדה - טופס בקשה לצו הבאה >>> 

[כל הזכויות לטפסים שבכתבה זו שמורות לאתר רשות האכיפה והגבייה ]

באילו מקרים אי התייצבות לחקירת יכולת לא תגרור צו הבאה?

מדובר במקרים שבהם החייב לא צריך להתייצב לחקירת יכולת מהסיבות הבאות:

1. מדובר בחייב מוגבל באמצעים, אשר תיקי ההוצאה לפועל נגדו אוחדו.

2. החייב הגיש תוך 21 יום ממסירת האזהרה בקשת "פרעתי", או בקשת התנגדות לביצוע שטר, וההתנגדות לא נדחתה.

3. מדובר בתיק הוצאה לפועל נגד תאגיד.

4. כשבקשת הביצוע היא לפסק דין למזונות (מלבד תיק מזונות שנפתח ע"י המוסד לביטוח לאומי, מימוש משכונים ומשכנתאות ופסק דין ללא חיובים כספיים).

מערכת הוצאה לפועל חדישה - גישה ישירה למידע

חקירת יכולת מאפשרת לחייב להסדיר את חובו בתשלומים חודשיים בשיעור בו הוא יכול לעמוד. כך נשמרת זכותו של הזוכה לקבל את חובו בחזרה, תוך הגנה על החייב. חייב שאינו מתייצב לחקירת יכולת ומתחמק מתשלום החוב, יצדיק נקיטת הליכים חמורים נגדו.

ישנם מקרים בהם אין חובה להתייצב לחקירת יכולת, למשל, כאשר תיקי ההוצאה לפועל של החייב אוחדו, או כאשר החייב הגיש התנגדות או בקשה בטענת 'פרעתי', או בתיקים שאינם כספיים. יש לבדוק בכל מקרה לגופו האם על החייב להתייצב.  

הרשות לאכיפה וגביה מפעילה כיום את מערכת ההוצאה לפועל בצורה חדישה, המאפשרת לכל אחד גישה ישירה למידע מפורט ולטפסים, ואף מענה טלפוני ומקוון על שאלות. אם נפתח נגדך תיק הוצאה לפועל, מומלץ להכנס לאתר הרשות ולקבל את מלוא המידע לחייב. 

אתר הרשות לאכיפה וגביה  

חשוב להבהיר, כי גם אם נקבע לחייב צו תשלומים לאחר חקירת יכולת, והחייב משלם בהתאם לצו, החוב ממשיך לגדול. שיעור ריבית הפיגורים הקבועה בתיקי הוצאה לפועל גבוה, והחוב תופח. יש לשקול אפשרות לפנות לבא-כוחו של הזוכה ולנסות להגיע להסדר תשלומים ישירות מולו, על סכום החוב או חלק ממנו, ללא הריבית המנופחת. 

בכל מקרה, ברגע שנפתח תיק הוצאה לפועל, ישנן לא מעט אפשרויות העומדות בפני החייב. בטרם התייצבות לחקירת יכולת יש לבחון האם יש עילה להגשת התנגדות או בקשה בטענת 'פרעתי', האם ניתן וכדאי לאחד את תיקי החייב, או האם כדאי להתייצב לחקירה ולבקש מרשם ההוצאה לפועל לקבוע צו תשלומים סביר. היוועצות בעורך-דין המתמחה בהוצאה לפועל ואשר מכיר היטב את מערכת ההוצאה לפועל, לאחר כל השינויים שנכנסו לתוקף לאחרונה, יעזור לכלכל את צעדיכם בדרך לפרעון החוב וסגירת התיק.

האם מאמר זה עזר לך?

רוצים להתייעץ עם עורך דין?