בנק, אחד הגופים החזקים ביותר בעולם המערבי, אם לא החזק מכולם, הינו מוסד אשר היינו מבקשים להאמין שנוכל לחסות תחת כנפיו בבטחה, שעה שאנו מפקידים בידו את מרבית כספינו וחסכונותינו, הפרטיים והעסקיים.
באופן טבעי, הבנק מורכב מבעלי תפקידים, אשר גם הם מועדים לבצע טעויות, שלעתים עלולות להתברר כקריטיות והרות גורל. השאלה הנשאלת היא, על כתפי מי נחה האחריות?
רוצים לשאול שאלה? היכנסו לפורום תביעות בנקים
במאמר זה, נסקור מקרה ספציפי, אך שכיח, בו חברה בע"מ, למשל, מחליטה במסגרת החלטת חברה וכדין, להתנות את הרשאת החברה לביצוע פעולות בנקאיות על ידי מורשי חתימה בתנאים מסוימים (אם ע"י חיוב הבנק לאשר פעולה ובלבד ששני מורשי חתימה, או יותר, יהיו חתומים בו זמנית על המסמך ואם על ידי כל תנאי יצירתי ולגיטימי אחר, המותאם לנסיבותיה המיוחדות של כל חברה).
במקרה כזה, החברה תעביר לבנק את פרוטוקול ההחלטה, בצורה זו או אחרת.
כאן המקום להדגיש, כי בבואנו להעביר לידי הבנק את החלטת החברה לפיה אנו מבקשים שיפעל, יש לדרוש מאת הבנק, מסמך המאשר את קבלת ההחלטה והצהרה בגין מחויבותו להחלטה ואשר מוכיח, כי הודעה ניתנה כדין, ומנגד, כי ניתנה התחייבות מודעת מאת הבנק, לכבדהּ.
במקרים לא מעטים, פקיד הבנק אשר לא טורח לוודא את תנאי החתימה, מאפשר פעולות בחריגה מהרשאה זו וגורם להוצאת של כספים רבים מחשבון החברה, לעתים בלא ידיעתה המלאה של החברה. "כאשר ההרשאה להטביע את חותמת החברה ניתנה לשני מנהלים והיא מוטבעת על ידי אחד מהם בלי שתהא מלווה בחתימתו של השני, אין בזה כדי לחייב את החברה כלל ועיקר..."
כלומר, במקרה בו הבנק אמור היה לכבד את החלטת החברה לפיה אך ורק כאשר שני מורשי החתימה מאשרים את הפעולה בשם החברה, ולא עשה כן, עליו לשאת באחריות לפיצוי החברה.
פעולה שנעשתה עבור חברה בלי הרשאה לא תהיה תקפה
חוק החברות, הינו המקור החוקי למבחן לעניין זה, לפיו פעולה שנעשתה בעבור חברה בחריגה ממטרות החברה, או שנעשתה בלא הרשאה או בחריגה מן ההרשאה, אין לה תוקף כלפי החברה, אלא אם כן אישרה החברה את הפעולה בדרכים הקבועות בחוק, או אם הצד שכלפיו נעשתה הפעולה לא ידע ולא היה עליו לדעת על החריגה או על העדר ההרשאה.
מנוסח הסעיף עולה בבירור, כי אלא אם כן ניתן לכך אישור מפורש מאת החברה, פעולה כלשהי הנעשית בעבור חברה, מבלי שנתקבלה החלטה המאשררת אותה, הינה חסרת כל תוקף כלפי החברה.
פקודת השטרות, אף היא קובעת מסמרות בעניין, והמסקנה אשר התקבלה מניתוח סעיפיה, הינה כי שטר שהוטבעה עליו חותמת של חברה בידי אדם אשר לא הורשה לחייבה, אינו שטר שלה.
ההלכה שנקבעה בעקבות הפקודה הנ"ל גורסת, כי: כאשר ההרשאה להטביע את חותמת החברה ניתנה לשני מנהלים והיא מוטבעת על ידי אחד מהם בלי שתהא מלווה בחתימתו של השני, אין בזה לחייב את החברה כלל ועיקר.
בנוסף, נקבע כי נטל הראיה כי החתימות הן בגדר ההרשאה, מוטל על הבנק.
הפרת חוזה והפרת חובת הנאמנות
פעולת בנק בניגוד או בחריגה מהרשאה, אף עולה כדי הפרת שורה ארוכה של דברי חקיקה נוספים. בראש ובראשונה, פעולה מסוג זה עולה בגדר הפרה של חוזה, אשר נחתם בין הבנק לחברה, על ידי, בין היתר, אשרור החלטתה של החברה בבנק.
זאת ועוד, פעולה מהסוג המתואר לעיל, מהווה הפרה ברורה של חובת הנאמנות של הבנק כלפי הלקוח. חובת הפעולה לטובת הלקוח, וחובת הזהירות כלפיו, המוטלות על הבנק, קובעו על ידי הפסיקה, חרף העובדה שיש בכך סתירה מסוימת, שהרי הבנק אמור להרוויח על חשבון הלקוח ובה בעת, נדרש לנהוג בצורה ישרה ואמינה. חובה זו איננה חובה המצוינת בחוק אלא נגזרה מיחסי התלות שקיימים בין הבנק ללקוח, כאשר, מן הסתם, הלקוח הוא אשר תלוי בבנק.
ללקוח אשר נפגע מהתנהלות לקויה של הבנק, תעמוד זכות פיצוי, אותה יוכל לדרוש מאת הבנק בערכאות המשפט. לעניין זה, עומדת לרשות הלקוח אשר ניזוק מפעולת הבנק, האפשרות לתבוע לפי עילות המפורטות בהוראות פקודת הנזיקין (לדוגמא, הפרת חובה חקוקה, רשלנות).
יחד עם זאת, ישנן עילות תביעה נוספות שיהיו רלוונטיות בהתאם לנסיבות כל מקרה ומקרה.
מסקירה כללית של פסקי דין, עולה כי הפסיקה איננה מקלה ראש כאשר מתגלה פגם בהתנהלות הבנק מול הלקוח בכל הקשור להרשאות פעולה בחשבון שלא בהתאם לזכויות החתימה מטעם החברה/לקוח.
לכן, כאשר אתם מעריכים שנגרם לכם נזק ממשי, כתוצאה מפעולה של בנק, כאשר לא ניתן לכך אישור מפורש על ידכם, היוועצו בעורך דין אשר מתמצא בתחום, על מנת לממש את זכויותיכם לפיצוי.
*האמור במאמר אינו מובא כתחליף לקבלת יעוץ משפטי של עורך דין והוא מהווה מידע כללי בלבד, אשר אינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב ואין להסתמך עליו בכל צורה שהיא. כל פעולה שנעשית ע"פ המידע והפרטים האמורים במאמר זה הינה על אחריות המשתמש בלבד. בכל מקרה ספציפי יש להיעזר בבעל מקצוע המתמצא בתחום. בכל מקרה, השימוש באמור במאמר זה אינו יוצר יחסי עו"ד לקוח בדרך כלשהי, בין משרד עו"ד גיא הרשקוביץ ובין המשתמש, משרד עו"ד גיא הרשקוביץ אינו אחראי בשום צורה ואופן לתוצאות השימוש במידע המובא באתר זה, כל עוד השימוש במידע נעשה שלא באמצעות משרד עו"ד גיא הרשקוביץ.
