המחאה החברתית של השנה החולפת לא באה בהפתעה. מצבו של מעמד הביניים הלך והדרדר עם השנים, בעודו קורס תחת מעמסת הנטל על כתפיו. במחאה זו נשמע לראשונה קולו של הרוב התורם והיצרני, אשר סוחב בשקט וחורק שיניים, אשר התעורר והבין שגם לו – למעשה, בעיקר לו – מגיעה איכות חיים גבוהה יותר, מיסוי נמוך יותר ותמורה איכותית יותר מהמדינה.
אולם, העיוות החמור בנשיאה בנטל ובתמורה שמקבל האזרח ממדינתו מתחיל הרבה לפני שלב הילדים והמשכנתא.
למציאת עו"ד מתחום זכויות נשים באינדקס משפטי
מיעוט קטן בלבד מאזרחי המדינה משרת בצבא, וכאשר מיעוט זה משתחרר, לאחר שנתיים או שלוש מחייהם הניתנות למדינה תמורת "משכורת" של כארבע מאות שקלים בחודש (אשר עתה תידרש כנראה לממן גם נסיעות רכבת), מצופה ממנו להתחיל את חייו עם סכום מזערי של כעשרת אלפים שקלים ומטה בדמות מענק שחרור מצה"ל.
סכום זה לרוב אינו מספיק אף לשנת לימודים ראשונה באוניברסיטה, וודאי לא למכללה, ואינו מאפשר לחייל המשוחרר להתחיל את חייו הבוגרים ברגל ימין.
דו"ח ועדת טרכטנברג לא פותר את הבעיה מהשורש
הדו"ח של ועדת טרכטנברג שנולד כתוצאה מהמחאה הוא ראוי ויפה, אולם הוא מטפל בסימפטומים, ואינו משכיל לפתור את הבעיה מן השורש. עלינו להתחיל לבנות את הדור הבא של מעמד הביניים הפרודוקטיבי כבר מנקודת הפתיחה של חייו הבוגרים. אין שום סיבה שהתחושה הראשונה שתציף את החייל המשתחרר משירותו בצה"ל תהיה תחושת תסכול ואי ודאות כלכלית.
הרעיון מאחורי הצעת החוק להכפלת מענק השחרור לחיילים
מסיבה זו בדיוק יזם כותב שורות אלו את החוק להכפלת מענק השחרור הניתן לחיילים משתחררים. יישומו של החוק יחל כבר עכשיו, וכל חייל המשתחרר מהראשון לינואר 2012 יזכה לקבל את המענק המוגדל החדש, בהתאם להתוויית החוק. שינוי זה צפוי לאפשר לצעירים המשתחררים לפתוח את חייהם האזרחיים באופן מאוזן כלכלית ולהקל על הנטל של ההורים, הנדרשים כיום להמשיך לכלכל את ילדיהם גם לאחר שפרחו מן הקן.
נדרש: שינוי סדרי העדיפויות
על מנת לפתור באופן אמיתי את קשיי מעמד הביניים עלינו לשנות את סדרי העדיפויות שלנו כאומה. נכון לעכשיו, ילדינו מתבגרים, מתגייסים לצבא, ומנשיאת נטל השירות הסדיר והגנה על המדינה הם עוברים הישר אל נשיאת הנטל הכלכלי והיצרני של החברה כולה. כך נוצר לו מעגל קסמים אכזרי אשר מנציח את עיוות 38% הנושאים בנטל. על המדינה לחבק ולעטוף את אזרחיה התורמים, ולא היא תמצא עצמה בפשיטת רגל מוסרית, ערכית וכלכלית כאחד.
מדובר באוכלוסיה שבשום פנים ואופן אסור שהקיצוצים בתקציבים השונים יבואו על חשבונה. המצב היום מציב תמרור אזהרה ברור להנהגת המדינה ויש לקרוא אותו נכון: במידה שלא ישונו סדרי העדיפויות הלאומיים, התסכול של המיעוט היצרני, המחזיק את האתוס של המדינה על כתפיו, רק ילך ויחמיר ודור המחאה הבאה כבר עלול לפנות למרי אזרחי. גורל המדינה יהיה בכי רע אם יחליט מיעוט בלתי מתוגמל זה לנער את כתפיו.
* חבר הכנסת מטלון מישראל ביתנו חבר בוועדת חוץ וביטחון ובוועדת העבודה, הרווחה והבריאות.
