בית הדין הארצי: השתלת הכליה בוצעה על דרך של סחר אברים

בית הדין הארצי לעבודה בראשות  הנשיאה נילי ארד, השופט שמואל צור והשופטת ורדה וירט ליבנה קבע, כי בדין נדחתה תביעת המערער בסכום של מליון ש"ח נגד קופת חולים לאומית, למימון הוצאות ניתוח השתלת כליה שעבר בדרום אפריקה. זאת, משנפסק כי השתלת הכליה נעשתה מתורם מן החי, ככל הנראה ישראלי, על דרך של סחר אברים אסור, המנוגד לתקנת הציבור ולדין החל.

רוצים לשאול שאלה? היכנסו לפורום ביטוח לאומי

קופת החולים סירבה לשאת במימון
המערער המבוטח בקופת חולים לאומית ובתכנית שב"ן "לאומית זהב" של הקופה, סבל ממחלת אי ספיקת כליות כרונית מתקדמת על רקע סכרת. בקשתו להשתלת כליה בחו"ל נדחתה על ידי הקופה, משנקבע כי ניתן לבצע ההשתלה בישראל. לאחר שיצר קשר עם חברת תיווך  "אניגמה" באמצעות מודעה בעיתון בוצעה השתלת הכליה בגופו מתורם חי, בדרום אפריקה. קופת החולים סירבה לשאת במימון, ולו חלקי, של הוצאות הניתוח, לאחר שנמצא כי השתלת הכליה נעשתה בדרך של סחר אברים.

ערר שהגיש לוועדת ערר למימון שירות רפואי בחו"ל, הפועלת מתוקף מינוי של שר הבריאות, נדחה אף הוא, תוך שנקבע כי ההשתלה נעשתה בסחר אברים אסור.

המערער הגיש תביעה נגד קופת חולים ונגד מדינת ישראל בסך 1 מליון ₪. בית הדין האזורי לעבודה בת"א דחה את התביעה, וקבע כי ההשתלה נעשתה בסחר אברים אסור, ועל כן אין לחייב את קופת החולים במימון הוצאות ההשתלה.

מסקנת בית הדין: מדובר בסחר באיברים
על כך הגיש המערער ערעור לבית הדין הארצי. הנשיאה נילי ארד דחתה את הערעור, וקבעה כי הוכח שחברת התיווך קיבלה תשלום עבור תרומת הכליה; כי מדובר בתורם ישראלי אשר, ככל הנראה, היה מוכר למערער עוד מישראל. בנוסף, הוברר כי התורם הוצג כ"קרוב" של המערער, דבר העולה מהמסמכים הרפואיים בישראל במסגרת בדיקות סיווג רקמות, כחודש ימים לפני ביצוע ההשתלה בדרום אפריקה. לפיכך, נקבע, כי הסתירה בין גרסתו של המערער לבין המסמכים הרפואיים, והעדר הוכחת מניע אלטרואיסטי לתרומה, מעצימים את המסקנה לפיה מדובר בסחר אברים.

סחר באיברים מנוגד לתקנת הציבור
בית הדין הארצי הוסיף וקבע, כי השיטה המשפטית-ערכית הנוהגת בישראל ובמדינות העולם המערבי, לא מכירה בלגיטימיות של סחר באברים בהשתלות מן החי ומן המת בין אם בוצעו בישראל בין אם בוצעו בחו"ל. בתוך כך נקבע כי האיסור על סחר באברים מושתת על תקנת הציבור ונגזר הימנה. זאת, לאור מהותו של האיסור על סחר באברים, המעגן תפיסות עולם חברתיות, והגנה על זכויות יסוד חוקתיות, ובהן כבוד האדם, שלום הגוף והגנה על החיים. האיסור על הסחר באברים, מכוח תקנת הציבור, מקנה ליחידי החברה הגנה מפני ניצול  מצוקתם של אנשים ועשיית שימוש בגופם של עניים כמקור אספקה של "חלקי חילוף" להשתלה משהעני �שאין לו קשר כלשהו לנתרם - עלול להסכים למכור אבר מאבריו כדי להיחלץ מעוניו ומדחקו.

עוד נקבע, כי גם אם סחר באברים מותר מחוץ לישראל, במקום ביצוע השתלת הכליה, עובדה שלא הוכחה במקרה הנדון, אין להכיר בדין זר המתיר השתלת הכליה במסגרת סחר אברים לאור העקרון לפיו אין לייבא לארץ הסדרי משפט החורגים בעליל משיטתנו החוקתית והמשפטית ומתקנת הציבור.

בנוסף נפסק, כי כלל ההסדרים שבדין המתירים מימון הוצאות ניתוח השתלת כליה בחו"ל על ידי הקופה, כפופים  אף הם לעקרון תקנת הציבור האוסר סחר אברים. על ההסדרים הללו נמנות הוראות חוק השתלת אברים, התשס"ח -2008; תקנות חוק ביטוח בריאות ממלכתי (שירותי בריאות במדינות חוץ), התשנ"ה – 1995; הוראות הביטוח המשלים של הקופה; חוזרי מנכ"ל משרד הבריאות; או כל הסדר אחר.

רוצים לקרוא את פסק הדין? תקדין - פסק דין

(עע 39945-12-10 דהן נ' מדינת ישראל-משרד הבריאות וקופת חולים לאומית)