רבים שמחים לגלות, כי הם יורשים עזבון גדול אשר יכול להטיב עמם כלכלית, אולם לא רבים שמחים לגלות כי הינם יורשים עזבון שרובו מורכב מחובות או מורכב מנכסים שניהולם עשוי להכביד על היורש והיו מעוניינים שלא לרשת כלל וכלל.
באילו נסיבות ניתן להסתלק מעזבון?
קיים מנגנון בחוק המסדיר הסתלקות מירושה, אשר לפיו כל יורש רשאי להסתלק מחלקו בעזבון כולו או מקצתו או ממה שהוא זכאי לו על פי צוואה, אולם יורש יכול להסתלק מחלקו בעזבון רק לאחר מות המוריש וכל עוד לא חולק העזבון.
העדפת נושים אסורה
חריג נוסף לאפשרות ההסתלקות מעזבון הינו במקרה שמדובר בחדל פרעון אשר מעוניין להסתלק מחלקו בעזבון על מנת שנושיו לא יצליחו לגבות את חלקו בעזבון. במקרה שכזה לא מתייחסים לחדל הפרעון שהסתלק מחלקו בירושה כמי שלא ירש מלכתחילה, אלא מתייחסים להסתלקותו מהעזבון כהעדפת נושים אסורה, וזאת מאחר שבתקופה שבין פטירת המנוח להסתלקות היורש–החייב, היתה בידו זכות כלכלית שאסור היה לו להעניקה באמצעות הסתלקותו לטובת יורשים אחרים בלא תמורה.
חלוקה בפועל של הנכסים ללא תשלום מס
הסתלקויות נפוצות נוספות הן במקרים בהם יורשי העזבון מעוניינים לחלק את נכסי העזבון שירשו , מבלי לשלם מיסים בגין ההעברות.
כך לדוגמא, אם בשלב בו טרם בוצעו העברות זכויות עפ"י צו הירושה או צו קיום הצוואה, היורשים מעוניינים לעשות עסקאות חליפין בנכסים שירשו מבלי שהדבר יחשב כעסקת מכירה במקרקעין או אירוע מס, במקרים שכאלו ניתן לעשות הסכם בין היורשים אשר יוגש לאישורו של הרשם לענייני ירושה בצירוף תצהירי הסתלקות מתאימים, ובכך לבצע חלוקה בפועל של הנכסים ללא תשלום מס. אולם, זאת בהתקיים ארבעה תנאים מצטברים:
1. בתנאי שההסכם בין היורשים נעשה בשלב בו טרם חולק העזבון בין היורשים , קרי טרם נרשמו החלקים של היורשים בנכסים שירשו.
2. בתנאי שההסתלקות הינה לטובת בן זוגו, ילדו או אחיו של המוריש.
הסתלקות לטובת אדם אחר שאינו נמנה ברשימה המצומצמת הנ"ל לא תוכר, כך שהאדם שעמו רצה היורש להיטיב לא יקבל את חלקו ובנוסף היורש שהסתלק עדיין יחשב כמי שלא יורש מלכתחילה, שכן ההסתלקות הינה בלתי הדירה.
3. נדרש חלוקת הנכסים בין היורשים לא ניתנה תמורה בכסף או שווה כסף באמצעות נכס שאינו נמנה עם נכסי העזבון, היינו: אדם יכול להחליף דירה שירש בדירה אחרת שבכלל העזבון או לשלם למי שהסתלק כספים שהיו בכלל העזבון.
4. התנאי הרביעי כפי שפורש ע"י הפסיקה הוא, שכל יורש יכול להסתלק מחלקו בעזבון אך לא מנכס מסויים בעזבון. עם זאת , בפועל הרשם לענייני ירושה נוהג להבחין בין הסתלקות מחלק בעזבון שנקבע בהתאם לצוואה לבין עזבון שנקבע בהתאם לצו ירושה. אם מדובר בעזבון שנקבע בהתאם לצוואה הרשם לענייני ירושה מאפשר להסתלק רק מנכס מסויים בצוואה ובלבד שהצוואה מציינת את הנכסים הספציפיים שהיורש ירש, בעוד שאם הצוואה קובעת כי היורש יורש אחוז מסויים מכלל העזבון ללא פירוט נכסים ספציפים, הרי שלא ניתן להסתלק מנכס מסויים בעזבון. אם העזבון הינו עפ"י צו ירושה, ניתן להסתלק מחלק אחוזי בעזבון או חלק ממנו בלבד.
החלק יועבר למי שהסתלקו לטובתו
אותו יורש שהסתלק מחלקו בעזבון ואשר עשה זאת כנדרש בחוק, חלקו בירושה יועבר למי שהסתלקו לטובתו, ובלבד שכאמור מדובר בהסתלקות לטובת בן זוגו, ילדו או אחיו של המוריש.
המשמעות של אי הסתלקות כנדרש בחוק
יורש אשר לא הסתלק כנדרש בחוק, יחשב כמי שלא היה יורש מלכתחילה וחלקו בירושה יחולק בין יתר היורשים של העזבון בהתאם לקבוע בחוק הירושה או עפ"י הצוואה, ואין באפשרותו של אותו יורש להתחרט שכן זה נחשב כאקט חד צדדי, מיידי, מוחלט ובלתי חוזר וללא כל תנאי או סייג למעט באם מדובר בקטין או פסול דין שלגביהם נתן המחוקק את דעתו במסגרת חוק הירושה.
* עו"ד מיכל ריינס-עמירה michal_r_a@bezeqint.net
עוסקת בדיני משפחה ומעמד אישי, דיני ירושה, מקרקעין ולשון הרע.
