מזה שלוש שנים כותבת שורות אלו מכהנת כיו"ר ועדת המשנה לסחר בנשים.
לצערי, מיום כניסתי לתפקיד נחשפתי לעולם שלם, אפל וחשוך שמתנהל בחצר האחורית של מדינת ישראל.
רבים אינם מודעים לעובדה, כי מדינת ישראל מוגדרת כמדינת יעד ומדינת מקור לסחר בבני אדם בכלל ובנשים בפרט, כאשר האחרונות מנוצלות לרוב על ידי סוחריהן וסרסוריהן למתן שירותי מין וזנות.
תמיכה בצד התנגדות להצעת החוק
בעקבות המצב השורר בישראל, יזמתי את הצעת החוק: "איסור צריכת זנות וטיפול בקהילה".
מרגע שעלתה הצעת החוק לתודעה התקשורתית, אני מקבלת מאות מכתבים ופניות של אזרחים מכל צידי המתרס, לקוחות, נשים שיצאו ממעגל הזנות, נשים העוסקות בזנות, עורכי דין ואנשים מהשורה שחלקם תומכים ומברכים, אך חלקם, מטבע הדברים, מתנגדים ומסתייגים.
איומים שקיבלתי בטלפון בטלפון לא היו נעימים, אך הם אינם מרתיעים אותי. לכשלעצמי, אני יודעת שטובתן של הנשים בזנות עומדת לנגד עיני, שכן הנשים שפגשתי ושאיתן שוחחתי לאורך השנים האחרונות והסיפורים שלהן, הם שמלווים אותי ולמען נשים אלו אני רוצה להשיג שינוי חברתי.
בשנים האחרונות: תופעת סחר בבני-אדם ובנשים
מדינת ישראל עברה כברת דרך בטיפול בסחר בבני אדם ובנשים, אולם בשנים האחרונות אנו נחשפים ביתר שאת לתופעת סחר בבני אדם שמשנה את פניה. צד אחד של התופעה מתייחס לנשים לא ישראליות: נשים ממזרח אירופה מוטסות לישראל ע"י העבריינים עם אשרת תיירת, מהגרות עבודה שמגיעות לישראל לעבוד בסיעוד מנוצלות מינית והאחרונות הן הפליטות אשר מבקשות מקלט ומגיעות מאפריקה דרך מצרים/סיני- הן עוברות מסכת עינויים ומנוצלות מינית בדרכן.
צד נוסף הוא סחר הפנים או בהגדרתו - זנות ישראלית - כחול לבן: נשים ישראליות העוסקות בזנות. ההתייחסות אל הזנות בישראל מתקבלת במקרים רבים בסלחנות ובהבנה, תוך ציטוט המיתוסים השחוקים: "זנות היא המקצוע העתיק בעולם" "הן עושות הרבה כסף מזנות", ואני שואלת: מי כתב את המיתוסים הללו ואיזה אינטרסים הוא משמר ומקדם?
גיל הכניסה לזנות עומד על 12-13
המציאות הישראלית בשנת 2012 מגלה נתון מזעזע: גיל הכניסה לזנות עומד על 12-13. הנשים שעוסקות בזנות הן צעירות ומבוגרות, כאשר לכל אחת סיפור חיים שהוביל אותה לזנות- כל סיפור קשה יותר מקודמו.
ב-12 בפברואר 2012, עלתה לועדת השרים הצעת חוק אותה יזמתי בעניין: "איסור צריכת זנות וטיפול בקהילה". ההצעה אושרה ב-15 בפברואר 2012 בקריאה טרומית במליאת הכנסת, ללא מתנגדים. אין ספק, כי מדובר באירוע מרגש מבחינתי.
תיקון עוול מוסרי
מטרת הצעת החוק היא להביא לצמצום תופעת הזנות ולתיקון עוול מוסרי ואנושי הנגרם לאלפי נשים, גברים וילדים – קורבנות זנות בישראל. מתנגדי ההצעה מעלים נימוקים שונים כדי לדחותה, אולם אין להתכחש לעובדה המהותית, כי הזנות איננה פעולה חופשית הנעשית מתוך בחירה. רוב הנשים נשאבות לזנות כאשר הן קטינות (12-14 בממוצע).
רובן המכריע (מעל 90%) חוו התעללות מינית או אחרת בילדותן. עפ"י מחקרים, 90% מהנשים בזנות מותקפות פיזית באופן תדיר, כאשר 55% מהתקיפות מבוצעות על-ידי הלקוחות. רוב הנשים נופלות קורבן למעשי שוד, תקיפות מיניות והתעללות. נשים העוסקות בזנות נאנסות באלימות פי 200 ויותר מהאוכלוסייה הכללית, כאשר רוב מעשי האונס מבוצעים על-ידי הלקוחות.
חקיקת החוק תוביל לצמצום משמעותי בממדי התופעה
הלקוחות והביקוש הם הדלק הכלכלי שמניע את גלגלי התופעה, ומאפשר את קיומה. תעשיית המין בישראל, מגלגלת מיליארדי שקלים בשנה, המגיעים ישירות לפתחם של העבריינים והפושעים, המנצלים נשים וגברים, נערות ונערים – קורבנות זנות וסחר.
המודל בעולם מלמד, כי חקיקת החוק תוביל לצמצום דרמטי בממדי התופעה. יישומו יהווה יישור קו עם מדינות מערביות, נאורות ומתקדמות נוספות כשוודיה, צרפת, אנגליה, איסלנד ומדינות רבות בארה"ב.
חקיקה מסוג זה האוסרת צריכת גופם של בני אדם שחייהם הובילו אותם למקום החלש ביותר בחברה, תציל בוודאות בנות ובנים רבים מגורל אכזר של ניצול ואלימות.
תמיכת הממשלה בחוק שכזה היא צעד מוסרי וערכי מן המעלה הראשונה.
מיוחד למשפטי: הדרך לצמצום ממדי תופעת הזנות
הח"כ אורית זוארץ מסבירה מה הוביל ליוזמת החקיקה - על המצב בישראל והרצון ליישר קו עם מדינות נאורות
19.02.12
תאריך עדכון: 19.02.12
4 דק'
רוצים להתייעץ עם עורך דין?
מאמרים נוספים
הדלפות מחקירתו של עמנואל רוזן/פרשנות
מי אחראי לכך שאמצעי התקשורת קיבלו מידע מתיק החקירה? עבירות של שיבוש הליכי חקירה חמורות לא פחות מעבירה של הטרדה מינית
מאת:עו"ד אורי קינן
08.10.133 דק'
זכות ההיוועצות של חשוד בעורך דין
מדוע חשוב להיוועץ בעורך דין עוד בטרם החקירה המשטרתית? איזו השפעה יכולה להיות להליך כאשר הנחקר לא מתייעץ עם עורך דין?
מאת:מערכת משפטי
12.06.113 דק'
פרסום הדמיות של בית מגורים באתר אינטרנט
האם הצגת דמויות ממוחשבות של בית מגורים באתר אינטרנט של משרד אדריכלים שתכנן את הבית מבלי לציין פרטים מזהים מהווה פגיעה בפרטיות? ביהמ"ש דן לאחרונה בשאלה זו.
מאת:עו"ד עירית בלכר-גרוסמן
28.02.114 דק'