שופט בימ"ש השלום בחיפה אייל דורון קיבל את תביעת קבוצת בראל נכסים בע"מ, המפעילה משרד תיווך בזיכרון יעקב, וחייב את חברת "גפן 79 בע"מ" המוציאה לאור והמפיצה של מקומון שבועי בשם "גפן" בזיכרון יעקב וביישובים הסמוכים לה, את עורך העיתון המשמש אף כמנהלו וככתב ראשי בו ואת כתב העיתון, לשלם לה ביחד ולחוד סכום של 30,000 שקלים ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 8,000 ₪ והחזר אגרה, בשל הוצאת לשון הרע.
זאת, עקב כך שייחסו לחב' בראל טענות שאינן אמת, בכוונה לפגוע בה, ואשר יש בהן כדי לקומם את ציבור קוראי העיתון, ציבור אשר אליו פונה התובעת במתן שירותיה.
רוצים לשאול שאלה? היכנסו לפורום נזיקין ותאונות
הרקע לתביעה:
ביום 9.10.2009 פורסמה בעיתון הנ"ל כתבה שכותרתה: "גפן אשם במתח הגבוה...". לטענת החברה התובעת, בכתבה יוחסו לה טענות שקריות וחסרות בסיס, הגם ששמה לא נזכר במפורש.
השופט דורון ציין, כי הכתבה מייחסת לתובעת שותפות עם עיתון מקומי (מגזין המושבות) המפרסם את מודעות המועצה ונהנה מתקציב הפרסום שלה. בנוסף, התובעת מוצגת בכתבה כמי שעושה יד אחת עם המועצה והעומד בראשה כדי לפעול כנגד האינטרס של תושבי המועצה בקשר לסוגיית קו המתח הגבוה, באמצעות פרסום מודעות המועצה בכתב עת בו היא שותפה כביכול, כאשר את התשלום על פרסומים אלה היא מקבלת מכספי המסים שמשלמים אותם תושבים שפעולתה מופנית כנגדם.
הרושם שנוצר אצל הקורא הוא שלילי
השופט הבהיר, כי הרושם הנוצר אצל הקורא הסביר הוא שלילי, וכי הדברים המיוחסים לתובעת בכתבה יש בהם כדי לעורר אנטגוניזם בקרב כל קורא סביר, ובפרט בקרב תושבי זיכרון יעקב. השותפות המיוחסת לתובעת ולמגזין המושבות מוזכרת בכתבה שוב ושוב, באופן אשר יוצר זיקה ברורה בינה ובין הפרשיה מעוררת המחלוקת של סוגיית קו המתח הגבוה, שכרוכות בה טענות בדבר סיכון בריאותי לתושבים. כמו כן, בכתבה יש התייחסות חוזרת ונשנית אל רווח כספי אשר כביכול צומח לתובעת מן השותפות כביכול עם מגזין המושבות ולאור פרסום מודעות המועצה במגזין המושבות, "רווח" שמקורו מכיסם של הקוראים.
ביהמ"ש: יש בפרסום משום לשון הרע
השופט דורון קבע, כי הטענות המיוחסות לתובעת עלולות לעשותה מטרה לשנאה או לבוז בעיני קוראי העיתון. יתרה מכך; הן עלולות לפגוע במשלח ידה, בהיותה משרד תיווך שעיסוקו העיקרי מתן שירותים לתושבי זיכרון יעקב והסביבה. תושבי זיכרון יעקב והסביבה עלולים שלא להתקשר עם התובעת למתן שירותי תיווך לאור האופן בו היא מצטיירת בכתבה, כפועלת לרעת התושבים ועל חשבונם וכי בחינה אובייקטיבית של הפרסום בעיני קורא סביר, מעלה אפוא בבירור כי יש בפרסום משום לשון הרע.
לא עומדות לנתבעים הגנות
עוד קבע השופט, כי בחינת מצב הדברים העובדתי כפי שעולה מתצהירי הצדדים, מעלה כי הטענות המיוחסות לתובעת בפרסום - אינן אמת. התובעת הינה חברה בע"מ המפעילה משרד תיווך, כאשר אחד מבעליה הוא גם אחד מבעליה של חברה אחרת המוציאה לאור את כתב העת מגזין המושבות, אך לתובעת עצמה אין כל שותפות בכתב העת או עמו, היא אינה מעורבת בפרסום מודעות המועצה בכתב העת ובוודאי אינה מקבלת תשלום כלשהו בגין פרסומים אלה. כן הדגיש השופט, כי לא זו בלבד שלתובעת היו בעלי מניות נוספים, אלא שיואב איתיאל אף לא היה בעל השליטה בתובעת. משכך, לא מתקיימת הגנת אמת הפרסום.
עוד קבע השופט, כי הנתבעים לא הראו כי פעלו בתום לב, תנאי הכרחי לתחולת הגנת תום הלב. נסיבות העניין אף מעלות למעשה מסקנה הפוכה, לפיה הנתבעים פעלו בחוסר תום לב ומשכך לא עומדות לנתבעים הגנות תום הלב.
עוד הבהיר השופט, כי ההתנהגות של הנתבעים לפני הפרסום, באי בדיקת העובדות לאשורן ובאי קבלת תגובת התובעת, כמו גם פרסום "הבהרה" בצורה מתחכמת ובלתי ברורה, ללא כל התנצלות כלפי התובעת ותיקון הטעון תיקון, מעידים אף הם על כוונת הנתבעים לפגוע. כמו-כן לאורך כל ההליך בתיק זה, לרבות בסיכומיהם, המשיכו הנתבעים להשתמש בשפה צינית ופוגענית, דבקו בעמדתם בדבר היות הפרסום נכון, אף שידוע להם מצב הדברים לאשורו.
משכך קבע השופט דורון, פרסום הכתבה נעשה מתוך כוונה לפגוע ובאחריות לפרסום הכתבה נושאים כל הנתבעים: המוציא לאור "גפן 79 בע"מ", העורך שמעון שגיא והכתב דוד בר יוסף.
(ת"א 32559-11-09 בראל נכסים בזכרון יעקב בע"מ נ' גפן 79 בע"מ ואח')
