תלוי ועומד בבית המשפט המחוזי (טרם הקמת בית המשפט לכלכלה): משרדינו הגיש בשם משקיעים באופציות מעוף, תביעה ייצוגית שנושאה גביית "עמלת מימוש".
הבנקים מתחמקים מחובות הגילוי
המחוקק אמנם חייב את הבנקים בחובות גילוי מפליגות, אך הם מצאו דרך להתחמק מהן. כך למשל, מסתבר, כי הבנקים גובים עמלה מכל סכום המגיע למשקיע באופציית מעוף בשלב פקיעת האופציה. כאילו מדובר בכספו שלו, הבנק פשוט מקזז חלק מהסכום, ללא כל הצדקה ומבלי שהדבר דורש פעולה מיוחדת מצידו. הבנקים מתגוננים בטענה, כי פרסמו את דבר העמלה בתעריפונים שלהם, וכן כי שלחו בדיעבד הודעות על גביית העמלה, אלא שהפרסום בתעריפון הינו נסתר וההודעות בדיעבד נשלחות יחד עם הודעות על ביצוע פעולות נוספות, כך שקשה מאוד לברר את הדבר.
למציאת עו"ד באינדקס משפטי
למרבה הצער, בתי המשפט גיבו את המערכת הבנקאית עד כה. את ההפרות הבוטות והברורות של חובת הגילוי פטר בית המשפט בכך שקבע, כי העדר תגובה מצד הלקוח לאורך זמן, מעיד על הסכמתו וידיעתו, וכן כי יש צורך להוכיח קשר סיבתי בין החיוב בעמלה לבין הנזק, במובן שעל הלקוח להוכיח כי אם היה יודע על העמלה היה פועל לשינויה.
על הבנקים לגלות באופן ברור את דבר קיום העמלה
מדובר לדעתנו בעמדה מוטעית מן היסוד ועיקור מתוכן של כוונת המחוקק. הבנקים חייבים לגלות באופן ברור את דבר קיום העמלה וכן חייבים לקבל את הסכמתנו מראש לגבייתה. בנוסף, קיים קשר סיבתי מובנה בין האחריות לנזק ויש לקבוע כי מי שלא מקיים את חובת הגילוי ככתבה וכלשונה, צריך לפצות בהחזר העמלה.
