בין אם מסיבה מוצדקת ובין אם לאו, כמעט כל אחד יכול למצוא את עצמו, בנקודה מסוימת בחייו, תחת חקירה משטרתית, יזומה או אקראית. היות שמדינת ישראל היא מדינה דמוקרטית, החקירה המשטרתית בישראל מוסדרת באמצעות חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים), תשס"ב-2002 וישנם חוקים רבים שמטרתם להגן על זכויות הנחקרים, גם (ואולי בעיקר) מפני הגוף שאמור לאכוף את החוקים בעצמו- משטרת ישראל.
מתי השוטרים רשאים לזמן אדם לחקירה?
ככלל, לכל שוטר יש סמכות רחבה לזמן או לעכב כל אדם לחקירה, הן כחשוד בביצוע העבירה והן כעד.
זימון יזום לחקירה במשטרה מתבצע בדרך כלל באמצעות שיחת טלפון, דואר או במסירה אישית של צו זימון על ידי שוטר. עם קבלת הזימון, מתבקש האדם לסור לתחנת המשטרה במועד ובשעה שימסרו לו, ברוב המקרים, בלא שתפורט לו מטרת הזימון. במידה שהזימון נעשה טלפונית, רשאי האזרח לאמת את תוכן השיחה באמצעות התקשרות חוזרת לתחנת המשטרה, או באמצעות בקשת שליחת הזימון בכתב.
עיכוב או מעצר לחקירה (כאשר נתפסים "על חם") יכולים להתבצע באופן "פתאומי" ברחוב, ברכב, או בבית, בכפוף לדין, כאשר ישנו חשד סביר לביצוע עבירה בהתאם לנסיבות המקרה. המעצר יכול להיות עם או בלי צו מעצר ועם או בלי צו חיפוש, ועל כל אזרח לציית להוראות. התוצאה של מעצרים או חיפושים לא חוקיים תידון בבית משפט, אשר לא פעם פוסל את ההליך בגלל אי חוקיות זו כאמור.
באופן כללי, על מנת לערוך חיפוש ברכבכם, בביתכם או על גופכם, דרך המלך היא שהמשטרה תגיע עם צו חיפוש, חתום על ידי שופט. עם זאת, השוטרים רשאים לבצע חיפוש גם ללא צו במידה שיש חשד סביר לביצוע עבירה
האם ומתי מותר לשוטר לערוך חיפוש ללא צו?
באופן כללי, על מנת לערוך חיפוש ברכבכם, בביתכם או על גופכם, דרך המלך היא שהמשטרה תגיע עם צו חיפוש, חתום על ידי שופט. עם זאת, השוטרים רשאים לבצע חיפוש גם ללא צו במידה שיש חשד סביר לביצוע עבירה. במקרה כזה, מומלץ לקבל מהשוטר הסבר לפשר החיפוש. לא רבים יודעים, אבל אם יתברר בשלב מאוחר יותר של ההליך הפלילי שהחיפוש לא התבצע כדין, עשויות להיות לכך השלכות עד כדי פסילת הראיות שנאספו באותו חיפוש ואף ביטול של כתב האישום.
מתי בפועל מתחילה החקירה?
מבחינת האזרח המזומן לחקירה במשטרה, החקירה מתחילה כבר במפגש הראשון עם השוטר בשטח ונמשכת עד לסיומה, לרבות זמני ההמתנה והשיחות ה"לא רשמיות" בתחנה. חשוב להיות ערים לכך, שכל דבר שנאמר, כל הסבר וכל תשובה שניתנת, מתועדים בדרכים שונות, ועלולים לשמש כנגד הנחקר בהמשך ההליך.
רבים טועים לחשוב שרק מה שיאמרו ישירות לחוקר ישמש לצורך החקירה, כשלמעשה זמן ההמתנה/ שיחת סיגריה ש"לא לפרוטוקול" וכו', מהווים חלק מהחקירה, ובמקרים רבים, החשוד מוקלט ומתועד על ידי אנשים "ממתינים" אחרים ובאמצעים טכנולוגיים שונים. בחלק מהמקרים, בעיקר כאשר מדובר בפשעים חמורים, החשודים גם מצולמים בוידאו, כך שגם לקשר עין ושפת הגוף יכולה להיות השלכה עתידית.
הזכות להיוועץ בעורך דין
לפי סעיף 32(1) וסעיף 34 לחוק (סמכויות אכיפה - מעצרים), תשנ"ו 1996), כל אזרח זכאי להיוועץ עם עורך דין בטרם ימסור פרטים בחקירת המשטרה. מחובתם של השוטרים והחוקרים לעדכן את הנחקר על נושא החקירה והחשדות הקיימים נגדו, להזהירו באשר לשימוש בכל דבר שיאמר ולעדכנו באשר לזכותו להיוועץ בעורך דין.
אולם למרבה הצער, בפועל הדברים אינם תמיד כך, והדברים אינם נאמרים בצורה ברורה ומפורשת, אלא "בהגנבה", או כבדרך אגב, על מנת לנסות ולהשיג הודאה מהחשוד.
חקירת קטינים
כאשר מדובר בחקירה של קטינים, עומדת להם הזכות ליידוע של הורה או קרוב משפחה בעצם העיכוב לחקירה, אלא אם למשל ההורה מעורב באירוע או שהקטין ביקש שלא להודיע לו. הורים רשאים להיות נוכחים בחקירת הקטין, אך חשוב לדעת כי לעיתים עצם נוכחותם היא כחרב פיפיות, ומשמשת את החוקרים לצורך הפעלת לחץ והבאה להודאה של החשוד.
מכיוון שלכל פרט קטן יש השלכות על המשך ההליך הפלילי, חשוב להקפיד על זכות היוועצות בעו"ד פלילי ולא למסור שום פרט לפני שמדברים עם עו"ד פלילי לגבי החקירה שלפניכם. נחקרים רבים טועים לחשוב שאין עורך דין שיוכל לייעץ להם, אם עוכבו לחקירה באמצע הלילה, אך זוהי טעות שכן עורכי דין פליליים שמכבדים את עצמם, עובדים 24/7 ויגיעו לתחנה בכל שעה. במידה שאין לחשוד עורך דין, זכותו לקבל שיחת טלפון לאדם קרוב, שאינו מעורב באירוע ולבקש ממנו שיאתר עבורו עורך דין, ובמקביל לא למסור פרטים בטלפון, או לחוקרים, עד להגעתו של עורך הדין – כלומר מומלץ להתייעץ עם עו"ד פלילי טרם החקירה או לשמור על זכות השתיקה עד להגעתו.
האם ומתי כדאי לשמור על זכות השתיקה?
לזכות השתיקה במהלך חקירה במשטרה מספר מקורות מהדין הישראלי, אך מהותה נגזרת מ"טרילמה" הקיימת לחשוד (הודאה, שקר או שתיקה) ולכן נחשבת לזכותו של הנחקר. עם זאת, השימוש בזכות השתיקה עלול לשמש גם כרועץ - הן כחיזוק לראיות התביעה והן כפגיעה במשקל גרסה שתימסר על ידי החשוד בשלבים מאוחרים יותר. לכן מומלץ להשתמש בה רק לאחר התייעצות עם עו"ד פלילי או המתנה לעורך דין.
בתום החקירה על החוקר להוציא פרוטוקול, להראותו לנחקר ולהחתימו עליו. חשוב לקרוא את הכתוב בעיון רב ובמידה שיש מקום לבצע שינויים, לבקש מהחוקר לבצע שינויים בכתוב
עשה ואל תעשה בזמן החקירה
איסוף מידע - בישראל, בניגוד לארה"ב, עורך הדין אינו רשאי להיות נוכח בחקירה ואינו חשוף לחומר החקירה.
מסיבה זו חשוב שהנחקר ידלה מהחוקרים פרטים רבים ככל הניתן לגבי החשד שכנגדו, מידת המעורבות בה הוא חשוד, הראיות שמצויות בידי החוקרים ועוד.
תחבולות חקירה - חשוב להיות מודעים וערניים לטכניקות חקירה שונות ולא "ליפול ברשת" - עסקאות שונות ל"הודאה ושחרור", שיחות "לא רשמיות", הטחת ראיות, הטחת עדים שכנגד, "השוטר הטוב והשוטר הרע" וכדומה.
פוליגרף - פוליגרף אמנם לא קביל כראיה בהליך פלילי, אך כן יכול לתת אינדיקציה להארכת מעצר, ובמיוחד משמש את החוקרים כדי לבחון את אמיתות דבריו של הנחקר לגבי הפרטים שמסר. ברוב המקרים אין טעם לא להסכים לבדיקה, אך יש להיוועץ בעורך הדין בכל מקרה לגופו.
פרוטוקול החקירה - בתום החקירה על החוקר להוציא פרוטוקול, להראותו לנחקר ולהחתימו עליו. חשוב לקרוא את הכתוב בעיון רב ובמידה שיש מקום לבצע שינויים, לבקש מהחוקר לבצע שינויים בכתוב. אם החוקר לא משנה את הכתוב, חשוב לציין במקום החתימה שאינך מסכים לחתום, מכיוון שהחוקר לא שינה את הפרטים שביקשת.
לאחר תום החקירה
בתום החקירה הקצין הממונה יכול להחליט על תנאי השחרור - מעצר בית, עירבון כספי, הגעה לתחנה לפי הצורך, או הארכת מעצר והבאה בפני שופט תורן בבית המשפט אשר ידון בהארכת המעצר או השחרור.
אם הוחלט להשאיר את החשוד במעצר, ככלל, יש להביאו בפני שופט תורן תוך 24 שעות (קטין תוך 12 שעות) ולאפשר לעורך הדין של החשוד לחקור את הטוען המשטרתי לגבי החקירה, להבין את הסיבה שבגינה רוצים להאריך את המעצר ומשימתו העיקרית לשכנע את בית המשפט לשחרר את החשוד, להציע חלופת מעצר, או במידה שלא ניתן לשחרר, לקצר את זמן המעצר ככל שניתן. מכיוון שבשלבים האלו, אין לחשוד אפשרות להיות בקשר עם בני המשפחה, עורך הדין הוא החוט המתווך ותפקידו בין היתר לדאוג לצרכיו, קטנים כגדולים
בסיום החקירה אם הוחלט על שחרור או אם שוחחרת מהמעצר, חשוב להיוועץ בעורך הדין פלילי לגבי סטטוס התיק ובחינת הגשת בקשה לסגירתו, על מנת שלא יהווה לחשוד מכשול עתידי בדמות רישום בגליון הפלילי ("תעודת יושר").
מהן ההשלכות של חקירה או חיפוש לא חוקיים?
הפסיקה הישראלית מתייחסת לפגיעה בזכויות החשוד או הנאשם, כאל הליך לא הוגן, תחת הקטגוריה של טענת הגנה מן הצדק שעיגונה נמצא גם בסעיף 149(10) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982, ולא פעם מבוטלים כתבי אישום בגלל הפרת זכויות עצורים, חיפושים לא חוקיים ומחדלים נוספים שונים שבוצעו במהלך החקירה במשטרה.
קבילות ההודאה - כך למשל קבעה הלכת יששכרוב (ע"פ 5121/98 יששכרוב נגד התובע הצבאי הראשי ואח') את הכללים לפסילת ראיות שהתקבלו שלא כדין. במקרה הנ"ל, דן בית המשפט העליון, במקרה של חייל שנחקר על החזקת סמים, מבלי שניתנה לו הזכות להיוועץ בעורך דין לפני החקירה. במהלך החקירה הודה החייל, כי הוא מחזיק בסמים. בשאלת קבילות ההודאה, קבע בית המשפט כי ההודאה והראיה אינן קבילות, אף שהושגה הודאה ונמצאו הסמים וזאת משום שהושגה באמצעים פסולים. למעשה, הלכת יששכרוב יצרה את דוקטרינת הפסילה יחסית, מכוחה מוסמך בית המשפט להורות על פסילתה של ראיה שהושגה בדרכים לא כשרות. הרציונל בסיס הדוקטרינה, הוא המודל המניעתי, המבקש להגן על טוהר ההליך הפלילי ולמנוע שימוש בראיה שיסודה בחטא.
קבילות הראיות - דוגמא לפסיקה נוספת היא הלכת בן חיים (רע"פ 10141/09 בן חיים נגד מדינת ישראל), שדנה בסוגיית חוקיות החיפוש, והסתמכה על הלכת יששכרוב לעיל. במקרה זה, הראיות נמצאו אצל החשוד לאחר שנעשה חיפוש אקראי ללא חשד סביר וללא הסכמתו של החשוד שאינו גם בגדר "הסכמה מדעת" ולכן הוחלט לבסוף לפסול את הראיה ולזכות את החשוד.
מקרה נוסף שבו בוטל כתב האישום בעקבות חיפוש לא חוקי הוא מקרה בו טיפל הח"מ, בתיק של אדם שנחשד בהחזקת סמים קשים (כדורי MDMA ו-LSD), שנמצאו לאחר שהשוטרים חיפשו ברכבו ללא צו חיפוש וחשד סביר. בעקבות פנייה של הח"מ לראש שלוחת התביעות במחוז והבהרת ההתנהלות הלקויה של השוטרים, החליטה המשטרה לחזור בה מכתב האישום.
* סייעה בהכנת הכתבה - יערית טרבלסי, כתבת משפטי
