כיצד מוגדרת תאונת עבודה על ידי הביטוח הלאומי?
הביטוח הלאומי מגדיר תאונת עבודה ככל אירוע שבו אדם נפגע בזמן ועקב אירוע הקשור בעבודתו. במילים אחרות, לא מספיק שהתאונה קרתה בזמן העבודה, צריך גם להראות שהיא קשורה לסוג העבודה, וכי היא קרתה בשל ההתעסקות הקשורה לעבודה.
יחד עם זאת, במקרים בהם אדם מתעלף בזמן העבודה בגלל סחרחורת או צניחת סוכר וכדומה, או אפילו התקף לב, ומדובר בגורם פנימי/אישי, שאמנם קורה תוך כדי עבודה, אך לא נגרם עקב סוג העבודה, הפגיעה לא תוכר כתאונת עבודה.
לעומת זאת, אדם שיהיה נתון לוויכוח סוער בזמן העבודה בסוגיות הקשורות בה, ויקבל התקף לב בשל כך שעות רבות לאחר מכן, כשיהיה כבר בביתו, התקף הלב יוכר דווקא כתאונת עבודה, משום שמה שגרם לו קשור לסוג העבודה, גם אם ההתקף עצמו התרחש בפועל מאוחר יותר.
כך, בהתייחס לגורם הזמן, גם אירועים הקורים בזמן הנסיעה מהעבודה ואליה בדרך המקובלת, ומבלי שנעשתה סטייה של ממש מהדרך המקובלת, מבוטחים ומוכרים כתאונת עבודה, על אף שלא קרו בזמן העבודה עצמה.
מה נחשב על פי החוק והפסיקה הקיימת כסטייה ממסלול הנסיעה?
כשבאים לבחון סטייה מהדרך המקובלת, בוחנים זאת הן בממד של זמן והן בממד של אופי הסטייה. כך, עצירה בדרך של 5 דקות לקניית סיגריות או חטיפים אינה נחשבת לסטייה ממסלול הנסיעה הרגיל והמקובל מהעבודה ואליה, אך עריכת קניות בסופרמרקט או במרכז קניות, האורכת זמן רב, נחשבת כסטייה ותאונה הקורית במהלכה ובחזרה ממנה הביתה, אינה נחשבת תאונת עבודה.
נסיעה לתפילה בדרך או בחזרה מהעבודה, או הסעת ילדים מתחת לגיל 8, אינם נתפסים גם הם כסטייה ממסלול הנסיעה המקובל, אך על פי חוק, הסעת ילדים מעל גיל 8 כן נתפסים כסטייה כזו.
מה קובעת הפסיקה לגבי תאונות הקורות בעת אירועים הנלווים לעבודה, כמו ימי כיף וכדומה?
פעילות נלווית יכולה להיות, למשל, ניחום אבלים, יום כיף, יום השתלמות, ליגה למקומות עבודה ועוד. פסק דין רונית אילוז משמש כאבן הבוחן במקרים של תאונה הקורית בעת פעילות הנלווית, והוא קובע שני מבחנים התלויים זה בזה להכרה בתאונה כתאונת עבודה. המבחן הראשון הוא כי למעביד יש אינטרס בקיום הפעילות הנלווית, והשני כי התאונה נגרמה עקב הפעילות עצמה.
לדוגמה, עובד שנפגע בעת יום כיף, צריך קודם להראות שלמעביד היה אינטרס בקיום היום, כך למשל, שהוא מימן את היום, נתן לעובדים יום חופש לשם כך, או הכריח את העובדים לצאת אליו על חשבון יום העבודה וכדומה. לעומת זאת, במידה שוועד העובדים ארגן את היום, או שמדובר בהתארגנות עצמאית של העובדים, אז האירוע לא יוכר כפעילות נלווית לצורך הכרה בתאונה הקורית בו כתאונת עבודה.
מרגע שהוכח האינטרס של המעביד, צריך להראות כי הפגיעה היתה קשורה ישירות לפעילות הנלווית. בפסק דין אילוז למשל, יום הכיף מטעם המעביד כלל ספורט ימי, והפגיעה קרתה במהלך אחת הפעילויות.
לעומת זאת, במידה שהמעביד הוציא את עובדיו ליום גיבוש בבית מלון, ועובד עזב את הפעילות והמלון והלך להסתובב בקניון ליד, אזי תאונה אינה מוכרת כתאונת עבודה.
מקרה מעניין הוא של ערב גיבוש שאורגן על ידי העובדים בביתו של אחד מהם, ואשר מנהל המחלקה חייב את כולם להגיע. פעילות הגיבוש היתה בישול ארוחת הערב יחד ואכילתה בצוותא. במהלך הערב, אחד האורחים יצא מהארוחה, קפץ לבריכה ונפגע. הוא ביקש להכיר בתאונה כתאונת עבודה, אך בסופו של דבר נקבע כי למעביד לא היה אינטרס באירוע, מאחר שהחיוב להגעה מצד מנהל המחלקה היה על דעתו ולא לפי הוראת המעביד, מה גם שהקפיצה לבריכה לא נכללה בפעילות הגיבוש.
לעומת זאת, פגיעה הקורית במהלך ליגה למקומות עבודה, למשל, הסיכוי שתוכר כתאונת עבודה הוא גבוה מאוד, מאחר שהליגה מוכרת בפסיקה כפעילות נלווית שלמעסיק יש אינטרס מובהק בה. יחד עם זאת, היה מקרה שבו עובד התאמן מחוץ לפעילות הליגה, במטרה להעלות את הכושר שלו, ופגיעתו לא הוכרה כתאונת עבודה כי לא היתה קשורה ישירות לפעילות הליגה עצמה.
עצם הרישום במס הכנסה ומע"מ, או דיווח לרואה החשבון, ללא רישום פיזי בביטוח הלאומי אינם מספיקים. לכן מומלץ כבר בשלב הראשון של הקמת העסק, גם אם הפעילות שלו אינה מתחילה מיד, להירשם בביטוח לאומי ולדווח על עבודה כעצמאי, במקביל לרישום במס הכנסה ומע"מ
כיצד ניתן לוודא שאני מבוטח בביטוח תאונות עבודה?
עצמאים חייבים להירשם כעצמאי בביטוח הלאומי. עצם הרישום במס הכנסה ומע"מ, או דיווח לרואה החשבון, ללא רישום פיזי בביטוח הלאומי אינם מספיקים. לכן מומלץ כבר בשלב הראשון של הקמת העסק, גם אם הפעילות שלו אינה מתחילה מיד, להירשם בביטוח לאומי ולדווח על עבודה כעצמאי, במקביל לרישום במס הכנסה ומע"מ, ולהבטיח שגם תאונות הקורות במהלך ההקמה והתכנון (אפילו בעת חיפוש משרד) יוכרו כתאונות עבודה.
שכירים, לעומת זאת, מבוטחים באופן אוטומטי מיום עבודתם הראשון, מבלי שיצטרכו ליידע את הביטוח הלאומי. חובת היידוע והרישום מוטלת על המעביד, וכל פגיעה מוכרת כתאונת עבודה גם אם המעביד לא הספיק לדווח על עובד חדש.
מדוע חשובה ההכרה בתאונת עבודה בוועדות הביטוח הלאומי כאשר מדובר בתאונת דרכים?
ישנם יתרונות להליך בפני הביטוח הלאומי. אחד מהם נוגע לשאלת קביעת הנכות. בהליך בפני ועדה רפואית הנפגע יכול להסתמך על חוות דעת רפואית. לעומת זאת, בתביעה נגד חברת הביטוח, הנפגע בתאונת דרכים בעבודה לא רשאי להציג חוות דעת רפואית. לפיכך יתכן, כי לעתים הנפגע יעדיף דווקא את ההליך בפני ביטוח לאומי. החוק קובע כי קביעת הנכות ע"י הביטוח הלאומי מחייבת לרוב את חברת הביטוח בחישוב הפיצוי ולכן חשוב למצות את הזכויות מול הביטוח הלאומי.
מדוע חשוב להתייעץ עם עורך דין לפני הגשת תביעה להכרה בביטוח עבודה?
בכתיבת תביעה והגשתה כל מילה חשובה. לפעמים אנשים לא שמים לב לפרטים, או אינם יודעים לתאר נכון את מה שקרה להם, כך שיובן ויוכר כתאונת עבודה, ותביעתם נדחית. למשל, אדם שקיבל התקף לב בביתו, ובתביעתו לא תיאר את הקשר בין ההתקף לבין אירוע שקרה בזמן העבודה.
כך, גם במילוי הפרטים הראשוני בעת קבלת טיפול רפואי, אנשים לא תמיד מתארים באופן מלא את מה שקרה, ותביעותיהם נדחות אחר כך, או שהם מתארים את הטפל להבדיל מהעיקר. למשל, אדם שנפל מסולם בזמן עבודתו, אך בטיפול הרפואי הראשוני רק אמר שנפל מסולם, וזה מה שתועד, ייתכן ותביעתו תידחה. כך, גם אדם שנפל לבור במדרכה בעת שחזר מעבודתו, ולא ציין שזה קרה במסלול החזרה מהעבודה, תביעתו להכרה בתאונה כתאונת עבודה נדחתה. וועדות הביטוח הלאומי נותנות מקום מרכזי לדיווח הראשוני הזה.
לסיכום, תביעת הביטוח לתאונות עבודה היא חשובה ביותר לשם קבלת פיצוי מלא לנזק שנגרם. מומלץ מאוד למלא אותה בהתייעצות עם עורך דין, ולעצמאים, חשוב לזכור להירשם בביטוח לאומי מהרגע הראשון של פתיחת העסק.
* סייע בהכנת הכתבה: יותם בן מאיר כתב זאפ משפטי.
