אתמול בערב (יום ראשון, ה-13.11.2016) ועדת השרים לענייני חקיקה אשרה את חוק המואזין בשל פגיעה באיכות החיים של התושבים, אשר סובלים מהרעש אשר מגיע ממערכות הכריזה בבתי התפילה.
חבר הכנסת יוגב: אין כוונה לפגוע בחופש הדת
חבר הכנסת מוטי יוגב יזם את הצעת החוק, ובתגובה לאישורה ציין, כי אין כוונה לפגוע בחופש הדת, אלא להביא למניעת פגיעה באזרחים אשר נפגעים בעת שהם ישנים מקריאת המואזין.
דברי ההסבר להצעת החוק: סבל יומיומי מהרעש במסגדים
בדברי ההסבר להצעת החוק, נכתב בין היתר, כי: "מאות אלפי אזרחים בישראל, באזורי הגליל, הנגב, ירושלים, תל אביב-יפו ומקומות אחרים במרכז הארץ, סובלים באופן שגרתי ויום-יומי מרעש שנגרם מקריאות המואזין במסגדים". רעש זה נוצר כתוצאה משימוש במערכת כריזה, המטרידה את מנוחתם של אזרחים כמה פעמים ביום, לרבות בשעות הבוקר המוקדמות והלילה".
ועוד: "החוק המוצע מביא תפיסת עולם לפיה חופש הדת לא צריך להוות גורם בפגיעה באיכות החיים, ומציע כי בבתי תפילה ייאסר השימוש במערכות כריזה על מנת לקרוא למתפללים או על מנת להעביר מסרים דתיים או לאומיים ולעיתים אף דברי הסתה".
החוק הוגש על ידי חברי הכנסת אורי יוגב, מיקי זוהר, נורית קורן, אברהם, מירב בן ארי, שולי מועלם ובצלאל סמוטריץ'.
התנגדות לחוק: הצעת חוק שמטרתה להאבק במוסלמים
הצעת החוק עוררה סערה ציבורית רבה, והיו לה גם מתנגדים רבים. כך למשל, חבר הכנסת עיסאוי פריג' ממרצ תקף בחריפות את ההצעה (טרם אישורה), ואמר כי הצעת חוק המואזין היא הצעה אנטישמית, שמטרתה האמיתית היא להאבק במוסלמים.
לדברי חבר הכנסת פריג': "לא הרעש הוא שמעניין את מציעי החוק, אלא רצונם להוביל את הטרנד ה"אנטי מוסלמי", שהפך פופולארי בקואליציה. אם בבעיית רעש עסקינן, אזי יש חוק למניעת רעשים, אבל חברי הכנסת יוגב, בן ארי וחבריהם לא מעוניינים להיאבק ברעש, אלא במוסלמים, בדיוק כמו שהאנטישמים באירופה שמבקשים למנוע חבישת כיפות, או לאסור ברית מילה מעוניינים להיאבק ביהודים".
ראש הממשלה נתניהו: מוסלמים, יהודים ונוצרים מתלוננים על הרעש
ראש הממשלה, בנימין נתניהו, התייחס להצעה בישיבת הממשלה ואמר, כי מהרעש סובלים מוסלמים, יהודים ונוצרים. לדבריו, פנו אליו פעמים רבות אזרחים מכל חלקי החברה הישראלית, שהתלוננו על הרעש והסבל שנגרם להם מרעש עודף מכריזות בתי תפילות.
החוק עבר בתמיכתם של השרים אלקין, מירי רגב ואופיר אקוניס. שרת המשפטים איילת שקד, נמנעה.
יוקם צוות לאכיפת החוק
בהמשך לאישור החוק, נקבע כי יוקם צוות ברשות המשרד להגנת הסביבה והמשרד לביטחון פנים שיחליט על דרכי אכיפת החוק וגובה הקנסות.
יצוין, כי הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חברת הכנסת אנסטסיה מיכאלי וקבוצת חברי כנסת, על שולחן הכנסת התשע-עשרה על ידי חברת הכנסת מירי רגב וקבוצת חברי כנסת, על ידי חבר הכנסת רוברט אילטוב וקבוצת חברי כנסת, ועל שולחן הכנסת העשרים על ידי חבר הכנסת רוברט אילטוב וקבוצת חברי כנסת. ואולם, הדיון בהן נדחה.
אם הרעש ממערכת הכריזה מפריע למנוחת התושבים, תאורטית גם היום אפשר לפעול לפי חוק עזר עירוני, ולאכוף את המפגע אם המסגד נמצא במרחק מסוים משכונת מגורים. אולם, בשל רגישות הנושא, הכנסת חוקקה חוק ספציפי שבעצם מדגיש את הנושא של בתי תפילה
חוקי עזר עירוניים וחוק ספציפי
עו"ד רעות אביטל מפורטל משפטי, מתייחסת לאישור החוק, ואומרת, כי יש כיום חוקי עזר עירוניים שמתייחסים לרעש בשעות מסוימות ומאפשרים לפקחים להתריע, ואח"כ להחרים ציוד שמפריע (במידת הצורך). חוק המואזין נחקק כדי להתמודד עם הבעיה סביב המסגדים כי גם הם נמצאים בשכונות מגורים. אם הרעש ממערכת הכריזה מפריע למנוחת התושבים, תאורטית גם היום אפשר לפעול לפי חוק עזר עירוני, ולאכוף את המפגע אם המסגד נמצא במרחק מסוים משכונת מגורים. אולם, בשל רגישות הנושא, הכנסת חוקקה חוק ספציפי שבעצם מדגיש את הנושא של בתי תפילה.
עמידה בתנאי פסקת ההגבלה
עו"ד אביטל מוסיפה, כי הנושא הנדון הוא נושא חוקתי מהמעלה הראשונה, ויש לבחון אותו לאורה של פסקת ההגבלה, והאם הוא עומד בארבעת תנאיה המצטברים של פסקת ההגבלה.
חוק יסוד כבוד האדם וחרותו הוא חוק שנועד להגן על זכויות האדם העיקריות במדינת ישראל. זכויות האדם הורחבו, וחופש הדת וחופש הפולחן מעוגנים בחוק זה. כדי לפגוע באחת מזכויות אלו, יש לוודא שהחוק הפוגע עומד בתנאי פסקת ההגבלה. ככל הנראה הדבר נבחן, שכן אלמלא כך החוק לא היה מתקבל. ועם זאת, נבחן את הדברים:
1. הפגיעה צריכה להיות בחוק - מתקיים. חוק המואזין הוא חוק.
2. מה שנקבע הולם את עריכה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית- גם תנאי זה מתקיים. כמדינה דמוקרטית, המדינה צריכים לדאוג לשלומם של אזרחיה ולמנוע מהם הטרדה.
3. החוק נועד לתכלית ראויה - גם כאן התשובה חיובית. החוג נועד להגן על האזרחים.
4. הפגיעה היא במידה שאינה עולה על הנדרש - כאן, לדברי עו"ד אביטל, אפשר לומר כי אולי אפשר היה לפעול אחרת. לחוקק חוק שלא מגביל לחלוטין את השימוש במערכת כריזה, אלא קובע, למשל, שלא תתאפשר כריזה ב-4:00 לפנות בוקר, אלא רק בשעות היום, וכן להגביל את הדציבלים של הרמקול - לגובה מסוים, כך שהרעש לא יהווה מטרד.
ככל הנראה, עקב קושי ויכולת באכיפה ופיקוח על גובה צדיבלים, הגביל החוק את השימוש במערכת כריזה לחלוטין.
