ננשכתם? מגיעים לכם פיצויים מבעל הכלב!

תקיפה ו/או נשיכה על ידי כלב היא דבר שכיח, והפיצוי בגינה יכול להגיע לעשרות ואף למאות אלפי שקלים, כאשר בעל הכלב הוא גם זה הנושא באחריות לנזקי הגוף שנגרמו. לא מדובר רק בפיצוי במקרה של אדם שננשך על ידי כלב, אלא בטווח פגיעות רחב, כגון נפילה מאופניים בגלל כלב שרץ, חבלה שנגרמה כתוצאה מנפילת ילדים שנבהלו מכלב שרדף אחריהם וכו'.

התייחסות החוק לנשיכת כלב

פקודת הנזיקין (נוסח חדש), תשכ"ח-1968‏,  היא דבר החקיקה המרכזי במערכת דיני הנזיקין בישראל, המשמשת כבסיס לדינים אלו, מסדירה את יסודותיהם ומפרטת סוגי העוולות השונות שניתן לתבוע פיצוי בגינן. על פי הפקודה: "כל הנפגע או הניזוק על ידי עוולה שנעשתה בישראל יהא זכאי לתרופה המפורשת בפקודה מידי עושה העוולה או האחראי לה". 

מוטלת על בעל הכלב אחריות מוחלטת לפצות את מי שננשך על ידי הכלב ואין חשיבות כלל לשאלה אם הייתה התרשלות כלשהי מטעם בעל הכלב, ומספיק להוכיח שנגרם נזק גוף כתוצאה מהתקיפה

התייחסות ספציפית לנזק שנגרם על ידי כלב

סעיף 41א' לפקודה מתייחס במפורש לנזק שנגרם כתוצאה מפגיעת כלב: "בתובענה בשל נזק לגוף שנגרם על ידי כלב, חייב בעליו של הכלב או מי שמחזיק בכלב דרך קבע (להלן - הבעלים) לפצות את הניזוק, ואין נפקא מינה אם היתה או לא היתה התרשלות מצדו של הבעלים". 
על פי סעיף 41ג': "בתובענה לפי סימן זה לא תהא הגנה לבעלים, אלא אם כן הנזק נגרם עקב אחד מאלה - (1) התגרות של הניזוק בכלב; (2) תקיפת הניזוק את הבעלים, את בן זוגו, הורו או ילדו; (3) הסגת גבול של הניזוק במקרקעין של הבעלים".

כלומר, על פי סעיפים זה, מוטלת על בעל הכלב אחריות מוחלטת לפצות את מי שננשך על ידי הכלב ואין חשיבות כלל לשאלה אם הייתה התרשלות כלשהי מטעם בעל הכלב, ומספיק להוכיח שנגרם נזק גוף כתוצאה מהתקיפה, כשהנחת המחוקק היא שלבעל הכלב יש, או צריכה להיות, שליטה עליו. החריגים לכך הם אם הייתה התגרות בכלב מצד הניזוק, תקיפה של הניזוק את הבעלים או משפחתו, או השגת גבול של הניזוק במקרקעין (כפי שהיא מוגדרת בסעיף 29 לפקנ"ז). מטרת ההחרגות היא למנוע תביעות במקרים בהם הכלב נשך מתוך מנגנון הגנה עצמית עליו או על בעליו (למשל במקרה של תקיפת פורץ על ידי כלב שמירה). התביעות במקרים בהם הכלב גרם לנזק, הן בגדר היפוך נטל הראיה - הבעלים, ולא התובע, הם שיצטרכו להוכיח כי אינם אשמים.

כמה כסף ניתן לקבל כפיצוי?

יותר ויותר פסיקות מוכיחות, כי בית המשפט מעלה כל הזמן את מידת האחריות הנדרשת מבעלי כלבים, וכמעט כל מקרה שבו אדם נפגע כתוצאה מאירוע הקשור בכלב, מזכה את הנפגע בפיצויים, בלי שיש חשיבות לגודל ולסוג הכלב, או אף להכרח שיהיה מגע ישיר בין הכלב לנפגע. 

אחד מפסקי הדין החשובים בנושא, ניתן על ידי כבוד השופט כרמי מוסק, בבית משפט השלום בירושלים (לוסיאן גלרטר נ' דבורה גוגנהיים, 2432/08). התובעת, שהיתה בעת המקרה בת 23, הגיעה יחד עם הוריה לראות הבית של האדריכל לוסיאן גלרטר שעמד למכירה. במהלך ביקורם זה היה גלרטר בחו"ל, והתובעת והוריה עמדו מחוץ לשער החצר והסתכלו על הבית. לדברי הוריה של התובעת, הכלב מסוג דלמטי שהיה בחצר הבית, ניגש אל השער, התרומם ועמד עליו כאשר כפות רגליו מושטות החוצה, כשהוא נראה ידידותי, לא נובח ולא נראה כמהווה איום. מכיוון שהתרשמו שאין חשש ממנו, ליטפה התובעת את הכלב, אך לפתע הכלב תקף אותה ונשך אותה בצורה קשה בפנים, תוך כדי שהוא גורם לה נזק חמור, בשלו אולצה לעבור בחו"ל ניתוחים בפנים (בין השאר בשפתיים, אוזניים, אף ומצח) ומאז האירוע היא סובלת מנכות, גם גופנית וגם נפשית. 

השופט מוסק דחה את טענתו של האדריכל, כי הצעירה הרגיזה את הכלב, וכתב בפסק הדין: "סבורני כי חובה על מי אשר מחזיק בכלב, במיוחד כזה שתפקידו בין היתר לשמור על ביתו של הבעלים, לנקוט בכל אמצעי בכדי למנוע מצב בו הכלב תוקף אדם אשר לא התגרה בו או ניסה להיכנס ללא רשות למקרקעין בהם שהה הכלב. מי שלא עשה כן, מעמיד עצמו בפני סיכון כי באירוע של תקיפה מצד כלב יאלץ לשאת בתוצאותיה". 

בפסק הדין חייב השופט את אדריכל גלרטר לשלם לצעירה פיצוי בסך של 1.8 מיליון שקלים ובנוסף שכר טרחת עורך דין בגובה של 340 אלף ₪.

האם רק פגיעות חמורות מזכות בפיצוי?

כאמור, בתי המשפט נוטים להחמיר בכל פגיעת כלב, גם כאשר מדובר בפגיעות קלות בלבד. 

כך למשל בפס"ק בשן נגד אגרון (תא"מ 2586807/10) שניתן על ידי כבוד השופט מוסק בבית משפט השלום בירושלים, חויב בעל הכלב לשלם פיצוי בסך 6000 ₪ לשליח של פיצה שהגיע לביתו הפרטי של הנתבע וננשך על ידי הכלבה כשפתח את שער הבית. השופט דחה את טענות הנתבע, כי מעצם כניסתו מוגדר השליח כמסיג גבול, וקבע כי: "אין חולק, כך עולה מהראיות כי התובע נכנס לחצר דרך השער מבלי שצלצל באינטרקום. משמעות הדברים היא כי השער היה פתוח, כפי שהנתבע עצמו עשה בתמונות שצילם או שהקודן היה מנוטרל והתובע פתח את השער בדחיפה. לא ראיתי הסבר עובדתי אחר לכניסת התובע לחצר הנתבע. דבר זה משמיט את הקרקע תחת טענת הנתבע כי התובע נכנס לחצר בדרך בלתי תקינה. בודאי שאין לראות בהתנהגות התובע השגת גבול שהרי הוא היה מוזמן לבית הנתבע כדי למסור את המשלוח... אינני סבור אפוא כי מדובר בחדירה של התובע לחצר ביתו של הנתבע ללא היתר. נהפוך הוא, משלא הוזהר התובע, ובהיותו מוזמן לבית הנתבע, ומאחר והשער לא היה נעול מסיבה כלשהי, כניסתו הייתה כדין וסבירה לחלוטין... לאור האמור, דעתי היא כי על הנתבע רובצת אחריות לפצות את התובע עבור מלוא נזקיו ואילו במסגרת היחסים שבין הנתבע על הצד השלישי, חלה חובה על הצד השלישי לשפות את הנתבע בשיעור של 50% מסכום הפיצויים שיקבע... עולה כי היה מדובר בפציעות שטחיות ביותר, לרבות שריטות. לא נותרו אצל התובע צלקות. לא הוכח אובדן השתכרות ולא הוכחו הוצאות בעין. לאור כל האמור אני קובע כי סכום הפיצוי יעמוד על סך כולל של 6,000 ₪".

חשוב לציין, כי ההיזק המדובר אינו בהכרח נשיכה של כלב אלא כל נזק שיכול לגרום כלב, כאשר אין אפילו דרישה של מגע פיזי בין הכלב לניזוק. כך למשל יכול אדם להיבהל מכלב שהשתולל או רדף אחריו ולמעשה כלל לא נגע בו אך אותו ניזוק נפל ונפגע. דוגמא לכך ניתן למצוא בפס"ד חוגי נילי נ' יצחקי ניר (ת"א 01 / 7655 ) בית המשפט  הכיר בנזקים שנגרמו לצעירה שנחבלה כתוצאה מנפילה בעת מנוסה מכלב שהשתחרר מבעליו ורדף אחריה, על אף שלא נשך או פגע בה פיזית. 

במידה שהותקפתם על ידי כלב משוטט, יש לברר מהן הפעולות אותן נקט הווטרינר המוסמך מטעם הרשות המקומית על מנת למגר את תופעת הכלבים המשוטטים בעיר

מה הדין כאשר מדובר בנשיכה של כלב משוטט?

אם הכלב התוקף שוטט ברחוב, אינו שייך לאיש, או שלא ניתן היה לאתר את בעליו, הרשות המקומית היא הנושאת באחריות לכך. במידה שהותקפתם על ידי כלב משוטט, יש לברר מהן הפעולות אותן נקט הווטרינר המוסמך מטעם הרשות המקומית על מנת למגר את תופעת הכלבים המשוטטים בעיר. 

כך למשל בפס"ד 68902-09 שניתן בבימ"ש השלום, חייב כבוד השופט יובל גזית את המועצה המקומית אלעד לשלם פיצויים בסך 85,352 ₪ לאדם שהותקף על ידי עדת כלבים משוטטים בעת שהלך למקום עבודתו. בפסיקתו כתב: "נקודת המוצא הנורמטיבית הינה כי לעירייה כרשות, בדרך כלל יש אחריות בנזיקין בגין רשלנות ככל מזיק אחר כנגזר מעקרון השוויון, אפילו אם המדובר במעשה שנעשה בסמכות כדין או בתום לב ובסברה שיש סמכות כדין... אין מחלוקת למעשה כי עירייה חבה חובת זהירות כלפי תושביה, ובכלל זה חייבת לנקוט באמצעי זהירות על מנת למנוע את הסכנה הטמונה בכלבים המשוטטים ברשות הרבים, ויכולים להוות סיכון לציבור על בסיס שיקולים בריאותיים, כמו למשל מניעת כלבת, ומחלות אחרות של בעלי חיים, או שיקולים בטיחותיים. לעירייה קמה לכאורה אף סמכות לפעול בנוגע לכלבים משוטטים בשטחה".

על מנת למצות את זכות הפיצויים, מומלץ שהמותקף יאתר את הבעלים וייקח ממנו את כל הפרטים הדרושים, לרבות פרטי הביטוח במידה שיש לו

מה צריך לעשות במקרה של פגיעה מכלב?

על מנת למצות את זכות הפיצויים, מומלץ שהמותקף יאתר את הבעלים וייקח ממנו את כל הפרטים הדרושים, לרבות פרטי הביטוח במידה שיש לו. 
בנוסף, יש לפנות לקבלת טיפול רפואי, להודיע לרופא המטפל כי הנזק הוא כתוצאה מתקיפת כלב, ולוודא כי הדבר נרשם בגיליון הרפואי. כמו כן, יש ללכת למשטרה ולהגיש תלונה נגד בעל הכלב, ולהודיע לרשות המקומית או למשרד הבריאות על התקיפה, בייחוד כאשר מדובר בכלב משוטט. 
חשוב לרכז את כל התיעוד הרפואי והמסמכים בגין הפציעה, וללכת עם כל המסמכים לעורך דין המתמחה בתחום כדי להגיש תביעה לפיצויים.

 

 * סייעה בהכנת הכתבה - יערית טרבלסי, כתבת זאפ משפטי